נגב 21.11.25

נחמה רחמים

"אחוות גברים באר־שבעית" קהילת בשיתוף עמותות "ארץ עיר" ו"שבת אחים", פועלת להקמה והפעלה של קבוצות גברים תהליכיות לגברים בבאר־שבע והסביבה. המטרה היא לבנות קהילה גברית תומכת, המעודדת התפתחות אישית, תקשורת מקר־ בת, ויצירת סביבת חיים מיטיבה ומלאה עבור גברים. במסגרת המעגלים הגברים המשתתפים מקבלים במה לדבר, זוכים להקשבה אמיתית ויכולים לפרוק מהלב, ובעיקר לזכות בתמי־ כה וליווי בהתמודדות עם האתגרים שלהם. הפרויקט פועל זו השנה החמישית, ומציע קבוצות שונות בימים ראשון־שלישי. החל מנובמבר תתקיים קבוצה גם בבית ארגון מסל"ן (מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות בנגב) בעקבות שיתוף פעולה עם העמותה. לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים המנחה נדב בן שבת חושף מקצת ממה שמת־ רחש במעגלים וקורא לגברים להצטרף. "זהו מסע מונחה לגברים שמחפשים יותר בהירות, חיבור ומשמעות בחיים - יחד. בואו להיות חלק ממעגל של אחים: מקום שבו כל אחד מקבל את המקום שלו לצמוח, מקום שבו פגיעות היא עו־ צמה, מקום שבו הקשרים נוצרים סביב הערכה, לב פתוח ועיניים טובות". בן שבת עוסק בתחום הנחיית הקבוצות והמעגלים במשך יותר מחמש שנים בבאר־ שבע. "אני מאמין בכח המרפא של קבוצה שהיא גם מקום מדהים להכיר בו אנשים שילוו אותנו בדרך. אני מנחה מתוך תשו־ קה ואהבה לעשייה הזו, שבנתה אותי להיות האדם והמנהיג שהפכתי להיות. אני מרגיש זכות להרגיש את הסיפוק של לגעת בחיים של אנשים". להישאר שייך "כשגדלתי כנער, קרה לי מה שקרה וקו־ רה להרבה נערים עד עצם היום הזה: הייתי שייך לחבורת חברים מתבגרים, אני זוכר בעיקר מאמץ אדיר בלשרוד שם חברתית כדי להישאר שייך. העיסוק העיקרי שלנו היה לוודא שאף אחד מאיתנו לא חורג ממה שקראנו לו 'גבריות'. שילמנו מחיר כבד: זו הייתה חברות רעילה, פוגענית ומבודדת", מספר נדב בן שבת. הוא ממשיך ומוסיף: "השנים האלו גרמו לי לאבד אמון בקשרים גבריים. לאחר מכן פניתי לקשרים עם נשים, שם הרגשתי בטוח ונינוח יותר. שם נחשפתי לעולם הפמיניסטי, לכעס ולפגיעה של נשים מאיתנו, הגברים. גיליתי שהן חיות בפחד וחוסר אמון בנו הג־ ברים. גם שם נתקלתי בחומה, יש גבול לח־ ברות הזו ויש בה מורכבות נוספת - מיניות. בנוסף, יש גבול ליכולת שלהן להבין את הח־ וויה שלי כגבר". לדבריו, "בתקופת הקורונה ישבתי מול סדרת כתבות על נשים שנרצחו על ידי בני זוגן. הרגשתי זעזוע, גועל ופחד. הבנתי שא־ נחנו נמצאים במשבר עמוק, שמשהו דפוק מהיסוד, וזה נוגע לכולם וגם לי. בו־זמנית,

יש עם מי לדבר

התחלתי לגבש חבורת גברים חדשה לדבר על מה שמעסיק אותנו, זה היה דבר משח־ רר - היינו מתוסכלים יחד מאותם דברים, אך הקשרים בינינו נותרו שטחיים - סביב כדור־ גל או סוני. רציתי יותר, רציתי כתף תומכת גברית ושפה רגשית עם גברים". אז מה עשית? "מתוך סקרנות והבנה שאולי יש גברים נוספים שחווים חוויות דומות ומחפשים לה־ עמיק, פתחתי מעגל גברים. השנה אני מנחה כבר שנה שישית עם הכלים, הניסיון בהנ־ חיית קבוצות, והלימודים במסלול להנחיות מעגלי גברים באוניברסיטת תל־אביב אצל תמיר אשמן ואורן גור". יש היענות? "התמכרתי. המעגלים מתמלאים ואנשים חוזרים. יש ביקוש עצום למרחב שבו אפשר לפגוש גברים בגובה העיניים, לעשות שיחות כנות ועמוקות. המשאלה העמוקה שלי נענ־ תה סוף סוף". רואים אותי "באחד השיתופים במהלך התהליך הקבוצ־ תי העליתי לדיון משהו אישי - אמונה של־ דעתי מגבילה אותי: אני מרגיש שאבא שלי ,) 42 לא מפרגן או מאמין בי", מספר לירן ( שהשתתף במעגל גברים בשנה האחרונה. "רציתי בכלל לפתוח את זה לדיון קבוצתי, אבל כשאמרתי את הדברים, אחד החברים במעגל - שיכול להיות בגיל של אבא שלי - הציע לעשות איתי משחק תפקידים שבו הוא יגלם את אבא שלי. הופתעתי מאוד, אבל בשלב הזה של ההיכרות במסגרת המעגל כבר סמכתי עליו". איך זה התקדם? "השיחה הדמיונית־מציאותית בינינו נמ־ שכה ונגענו בשורש עמוק מאוד בקשר עם אבא שלי. הרגשתי את המאבק הפנימי ואת הלחץ המוכר שמלווה אותי שנים, צפים אל פני השטח. אחרי שסיימנו, חבר אחר במע־ גל שספג את הדינמיקה מהצד, תיאר מה הוא ראה ואמר 'זה שלו ולא שלך!', ובאותו רגע משהו בי התחבר: למרות שידעתי את התובנה הזו כבר מזמן, זו הייתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי שמישהו באמת רואה אותי במקום שבו הייתי תמיד לבד. באותו רגע הרגשתי

קהילת "אחוות גברים באר–שבעית" בשיתוף עמותות "ארץ עיר" ו"שבת אחים" מארחת מעגלי גברים שמאפשרים להם להביע את רגשותיהם במפגשים, לדבר על נושאים אישיים ורגישים, ולהקשיב זה לזה ללא המנחה נדב בן שבת: "אני מאמין ‰ שיפוטיות בכח המרפא של קבוצה שהיא גם מקום מדהים להכיר בו אנשים שילוו אותנו בדרך"

גברים מסביב למדורה. מדברים בפתיחות

36

21.11.2025 ˆ ידיעות הנגב