נגב 21.11.25

דנה שמח. מחוברת לאיראן | מכל ההיבטים צילום: ארן דולב

צילום: ברנדר | סינדי וקייט

/ הופעה / מחווה לזמרות ענקיות "קרניבנד" וסימפונט רעננה במופע מחווה לקייט בוש וסינדי לאופר. מופע ראשון מתוך סדרת קרניבנד וסי־ נפונט רעננה: מופע מחווה ענק לשתי . 80 הזמרות הגדולות בשנות ה־ את קייט בוש תגלם הזמרת הבריטית גבריאלה לואיס, בעלת הקול הזהה לקייט בוש, ואת סינדי לאופר תגלם הזמרת ליטל סיביליה (סולנית מופע של קרניבנד). ABBA שעתיים מלאות בשירים הכי יפים של שתי הזמרות הענקיות האלו. במופע יבצעו שירים של זמרים וזמ־ רות, בהם ג'ורג' מייקל, מדונה, בלינדה קרלייל, וויטני יוסטון, סינדי לאופר, ריק אסטלי, אלטון ג'ון, לאורה ברני־ נגן, דונה סאמר, מיכאל סמבלו, ושירי הלהקות מודרן טוקינג, מועדון תרבות, בננהרמה, הפוינטר סיסטרס. שירים של אמנים אלו ויותר יבוצעו במופע שכולו קסם גדול. מ � , ה 20:30 ), שעה 9.12 יום שלישי( ) שכן לאמנויות הבמה, באר־שבע. שביעיית הדיקסילנד המיתולוגית מפריז במופע מתוך סדרת "ג'אז חם עולמי". היא להקת Les Haricots Rouges ג'אז צרפתית בסגנון ניו־אורלינס ודי־ על ידי 1963 קסי. הלהקה נוסדה בשנת חברים שלמדו יחד בתיכון רודן בפריז. הם הופיעו בלבוש ייחודי של ז'קטים אדומים ומכנסיים בצבע שמנת, והק־ ליטו עשרות סינגלים, אלבומי אולפן והופעות חיות. בצרפת, הם הפכו ללהקה "קאלטית" ששילבה הומור סאטירי במופעי הג'אז המאוחרות הם זכו 60 שלהם. בשנות ה־ לפופולריות עצומה, כשהופיעו באולם האולימפיה בפריז כמופע חימום ללהקות כגון הביטלס, הרולינג סטונס וזמרים כמו ז'אק ברל. מ � , ה 20:30 ), שעה 23.11 יום ראשון( ) שכן לאומנויות הבמה, באר־שבע. / מופע / הכי ג'אז

בין איראן לנגב המערבי דנה שמח, דוברת המועצה האזורית בני שמעון, שגדלה בבית פרסי וחוקרת את איראן, יזמה את פסטיבל "נורוז" שיתקיים במשך יומיים ויציע מגוון פעילויות, הקרנת סרטים "רציתי להנגיש את האיראנים לישראלים ‰ איראניים והענקת אותות לדמויות איראניות דרך דברים יומיומיים כמו הקולנוע, להראות את הרחוב, לא את הפוליטיקה" / פסטיבל /

פסטיבל פסטיבל "נורוז", הקולנוע האיראני הראשון בישראל, יוצא לדרך ויתקיים במשך יומיים גדושים בסר־ טים, במוזיקה ובתרבות מרתקת. יוזמת הפ־ סטיבל היא דנה שמח, הדוברת של המועצה האזורית בני שמעון. התוכנית כוללת סרטים איראניים שזכו בפרסים בינלאומיים, יערך שיח ערן ריק־ ליס, במאי הסרט "לקרוא את לוליטה בטה־ רן", יתקיימו הופעות פתוחות לקהל הרחב ברחבת הסינמטק בשדרות, שיכללו כלי נגינה מסורתיים, ומופעים של חזי פניאן ולירז צ'רכי. בנוסף, יוענק "אות הגשר התרבותי" לד־ מויות ישראליות ממוצא איראני, בהן הזמ־ רת ריטה ופרופ' דוד מנשרי, מחוקרי איראן הבולטים בארץ. חוקרת את איראן דנה שמח נולדה בבאר־שבע. "המשפחה ' מטהרן, ממש 78 של אמא שלי עלתה ב־ לפני המהפכה, המציאות הפכה לאלימה מדי, וכבר אז הבינו שאין שם יותר מקום ליהודים. גם אבא שלי עלה ממחוז אחר באיראן באותה תקופה. נולדתי למשפחה קלאסית של עולים שפשוט רוצים להיות ישראלים, אבל את השפה קיבלתי מסבתא שלי, שגרמה לי להרגיש מאוד בנוח בתוך

ולהביא קהל, אבל שדרות הרגיש הרבה יותר נכון. יש משהו חזק במסר שיוצא מהנגב המערבי - אזור שמשתקם, ובכל זאת בא ואומר: למרות הכל, אנחנו יודעים להושיט יד לחלש, אנחנו עם לב פתוח". בעירייה ובסינמטק בשדרות התלהבו מיד והפכו לשותפים מלאים במיזם. "נפגשתי עם אלון דוידי, והוא מיד אמר: 'בואי נתקדם, מה צריך?'. מצאתי שם בית חם וקרקע פו־ ריה, ואנחנו עובדים יחד בשותפות מלאה". דף חדש “אני חיה את איראן, תכל'ס, רק הגוף שלי פה בארץ", אומרת שמח. "אני שקועה עמוק ברשתות החברתיות שלהם וקוראת המון, וככה בעצם מכירה את הרחוב, את האנשים ואת מה שהם עוסקים בו ביום יום. לפעמים אני אפילו תופסת את עצמי חושבת שאני שומעת פרסית ברחוב". לדבריה, הקשר הזה חורג מזיכרון שורשי־ תרבותי. "יש בינינו, הישראלים והאירא־ נים, לא מעט דברים דומים. גם הם וגם אנ־ חנו - עמים חמים, פתוחים, מכניסי אורחים, עם דחף לחופש ולבחירה. הישראלים לא פראיירים, וכנראה שגם הם לא". הפסטיבל, היא מוסיפה, נקרא "נורוז" - על שם ראש השנה האיראני, מילה שמשמ־ עותה המילולית היא "יום חדש". "רציתי לפתוח דף חדש עם העם באיראן", הוא מדגישה, "גם הסמל של הפסטיבל נבחר בהשראת ציפור מיתית בשם 'הומא', שאומרים שהיא מביאה מזל למי שהיא חו־ לפת מעליו. זה לא רק עיצוב - זה רעיון. יום חדש, מזל חדש, תקווה חדשה". שמח מבקשת להדהד מסר מחזק המתמ־ קד בחיבורים הרבים שנוצרו ועוד יווצרו הודות לפסטיבל המיוחד: "אנחנו עם חזק, גם כשאנחנו משתקמים, אנחנו יודעים להושיט יד לאחרים. הפסטיבל הזה נולד כאן, בשדרות, בלב הנגב המערבי, מתוך אמונה פשוטה, שתמיד אפשר לשמור על תקווה ליום חדש ועתיד טוב יותר". ), סינמטק 24-25.11 ימים שני־שלישי ( שדרות.

השפה. אחר כך באוניברסיטה עשיתי תי־ קון, ובמסגרת לימודי המזרח התיכון, למד־ תי גם לקרוא ולכתוב, שם נגלה בפני עולם חדש שהרגשתי שחזק ממני - היסטוריה, תרבות מיתולוגיה שמשכו אותי להמשיך ולחקור עצמאית". במהלך השנים, התשוקה והסקרנות שלה לשורשי משפחתה, הפכו אותה למעין "שג־ רירה לא רשמית" של העם האיראני, דבר שהיא מעידה כי התחזק מאוד מתחילת המ־ לחמה. בזמנה הפנוי היא מספרת שהיא גול־ שת ברחבי הרשתות החברתיות בחוגים האיראניים ו"עוקבת אחרי מה שקורה 12 באיראן. מרגע שהתחילה מלחמת הימים התחלתי לכתוב כל יום פרשנות שלי למה שקורה שם. ממש התפרץ ממני החלום שנשמר שנים בבטן, להנגיש ולגשר בין העמים". אז איך נולד הרעיון לפסטיבל? "אחרי תקופה של הרצאות ומעקב תר־ בותי, הרגשתי שהגיע הזמן לעשות משהו גדול. רציתי להנגיש את האיראנים ליש־ ראלים דרך דברים יומיומיים כמו הקולנוע. להראות את הרחוב, לא את הפוליטיקה". לדבריה, בהתחלה הייתה לה התלבטות לגבי מיקום הפסטיבל: האם לגשת לתל־ אביב או בכלל ללכת לכיוון של שדרות. “בתל־אביב הרבה יותר קל לגייס כסף

MARIE GIOANNI צילום:

Pauline Maillet : צילום

שביעיית הדיקסילנד

ערן ריקליס על הסט של "לקרוא את לוליטה בטהרן"

ידיעות הנגב ˆ 21.11.2025 43