נגב 22.07.22

דה למיגור האלי ־ מות בנושא, ומדבריה אפשר להבין שמדובר בצורך הכרחי ומיידי. "המצב והתקופה מח ־ דדים את הצורך, הן של ציבור המבלים והן של בעלי העסקים, להב ־ טיח מרחב בטוח. בעלי עסקים מעוניינים יגיעו שסטודנטים אליהם ויראו במועדון שלהם כבטוח וציבור המבלים מעוניינים

ר ו צ י ם ס ב י בה בטוחה במוקדי הבילוי

במימוש זכותם לבלות בביטחון".

ובעצם המטרה להפוך את כל התרבות הזאת של הבילוי של חיי הלילה פה בבאר־שבע לבטוחים יותר". העיסוק בחיי הלילה הוא המטרה של המיזם, אולם כפי שמדגישה בן גיגי, תופעת האלימות וההטרדות קיימת בכל מקום. "זה קיים במרחב הציבורי בכלל, נשים מתארות שקשה להן ללכת ברחוב, ויש הטרדות שהן יומיומיות, אז המרחב הוא כזה בכל הארץ". ישנם כאלה המטילים ספק בהצלחת המיזם, וחוששים שיווצר מצב שבעלי העסקים יצטרכו להיות שוטרים? "לא שוטרים, אבל בתוך המרחב שלהם, הם אמונים על מרחב בטוח", אומרת אילנה בן גיגי. ליווי מקצועי דובר העירייה, אמנון יוסף, מסר בת ־ גובה: "אכן הוועדה דנה במיזם הנמצא כעת בהתהוות למען מרחב בטוח במו ־ עדוני הבילוי וחיי הלילה בעיר. מטרת המיזם להחתים את בעלי המועדונים על אמנה הכוללת התחייבות לשמירה על הביטחון, המוגנות, הכבוד, והמרחב האישי של בליינים ובלייניות במועדו ־ ני הבילוי. האמנה היא וולונטרית והיא מהווה התחייבות של בעלי מועדוני הבילוי לייצר סביבת בילוי בטוחה, בין השאר על ידי הכשרת עובדים, שימוש בחומרי הסברה, מינוי אחראי לטובת הנושא". עוד מסר כי "בנוסף, הוועדה דנה בהכשרה שנתית ייעודית שיקבלו הצוותים במועדוני הבילוי. נושא נוסף אשר ייכלל במיזם הוא ליווי וייעוץ מקצועי שיינתן לבעלי מועדוני הבי ־ לוי שיצטרפו לפרויקט לרשותם יעמוד צוות מקצועי רב־זרועי שיענה לכל סוגייה שתדרוש התייעצות במטרה להבטיח מענה הולם ורלוונטי לציבור הבליינים". ד"ר רות פרנקל, מרצה במכללת קיי בבית ספר להורים: "כשאתה בא ואומר 'אני עושה אמנה', אתה בעצם אומר 'אני לא מחכה לתגובה, אני עושה פעולת מנע'. אתה לא מחכה למחלה ואז תיתן את התרופה, אתה עושה פעולת מנע לפני שהמחלה מתגלית"

"לא יכול להזיק" צעירים שפוקדים את מקומות הבילוי בעיר נתבקשו להשיב מה הם חושבים על האמנה, והאם המיזם החדש אכן יצ ־ ליח להביא את השינוי המיוחל. "בעיקרון זה נחמד", אומר אור דני ־ ), תושב באר־שבע. עם זאת, הוא 26 נו ( סבור שלא ברור איך הדברים ייראו בפועל ואם האמנה אכן תצליח למ ־ נוע מעשי אלימות והטרדות מיניות. "כאילו יהפכו את בעלי העסקים לשו ־ טרים? לא הבנתי. זה נחמד שכולם משתפים פעולה ואני בעד, אבל נראה לי שזה יותר ליחסי ציבור. אני מבלה עם חברים במקומות שאני מכיר ויודע שהם סבבה, מקום שאתה יכול לבלות בשקט. למקומות שאנחנו יודעים שהם בעייתיים אנחנו לא הולכים". המתגוררת בשכונת רמות 22 ג', בת ונוהגת לבלות עם חברות במועדונים, מתארת את המתרחש במקומות הבי ־ לוי. "אנחנו רואים ושומעים מה קורה היום במקומות בילוי, הטרדות ורמיזות מיניות קורות בכל לילה, וכמעט בכל מקום. לדעתי, יש יותר אלימות מאשר לפני שלוש שנים, יש יותר שימוש בא ־ לכוהול, מכות ומריבות. תראו מה קורה בבילויים לתוך הלילה, פשוט זוועה מה שקורה שם", הוא מספרת. ומה דעתך על רעיון האמנה? "בוא נאמר שזה לא יכול להזיק". בליינית אחרת מספרת כי היא חוותה יחד עם חברותיה לא מעט אירועים. "לפעמים זה מתחיל מבעלי המקום ולפעמים זה גם מבליינים. יש אוירה שמותר להם הכל, שהם יכולים לדרוש דרישות מבלייניות, אבל זה לא צריך להיות כך. מי שמגיע לבילוי רוצה להיות בטוח וליהנות ולא לחשוש כל העת מי יתבטא בצורה מינית או יטריד. כבר שנים שמוקדי הבילוי הם לא מרחב בטוח וכולם יודעים את זה. עצם היוזמה אולי תביא לשינוי קל". משלבים כוחות ד"ר רות פרנקל, מרצה במכללת קיי בבית ספר להורים ומשפחה, לשעבר מנהלת תחום החינוך בעיריית באר־ שבע ומי שהובילה את סיירת הורים שפעלה בלילות במוקדי בילוי בבירת הנגב, רואה באמנה יוזמה חיובית מאוד. "אני חושבת שהרעיון הוא יוצא מן הכלל", היא אומרת השבוע ומדגישה שיש באמנה שני מרכיבים חשובים מאוד. "אלמנט ראשון זה שיושבים כל הצדדים ומדברים על הבעיה, מדברים ביחד על האתגר. זה כבר יתרון מאוד

מתחם הבילויים ברינגלבלום. כולם רוצים לבלות בשקט

מרחב בטוח "אני חושבת שכולנו מודעים למצב בכלל שמדבר על זה שנשים וגם גברים מוטרדים על בסיס יומיומי בכל מיני מקומות בטח במקומות בילוי, שם יש אינטראקציה עם אנשים ולהוסיף על זה אלכוהול וחומרים אחרים אז האינ ־ טראקציה הופכת ליותר מורכבת", אומרת מנהלת מחלקת חינוך מניעה והסברה במסל"ן, אילנה בן גיגי, בשי ־ חה עם "ידיעות הנגב". "אכן הפרויקט קיים בעוד מקומות, בתל־אביב זה נקרא 'לילה טוב', וזה בעצם פרויקט שאנחנו רצינו להתחיל פה". יצוין כי הפרויקט משותף למסל"ן, הרשות העירונית לביטחון קהילתי, יועצת למעמד האישה לראש העירייה, ורד ששון, והחברה העירונית "יעדים". "זה פרויקט משותף וספציפי לבאר־ שבע", אומרת בן גיגי, "הפרויקט הזה נועד ליצור איזשהו מרחב בטוח עבור הבליינים במקומות הבילוי, וגם מי שעובד במקומות הבילוי כי במועדונים גדולים ופאבים גדולים, במסעדות וכל מיני בתי קפה, עובדים לא מעט אנשים,

גדול שאנשים יושבים ביחד ומדברים והופכים להיות שותפים לסוגיה. זאת לא רק בעיה שלי, בעיה שלך, אלא בעיה של כולנו, וכולנו צריכים להתמודד עם זה, וזה הישג מאוד גדול באמנה". המרכיב השני שד"ר פרנקל מצביעה עליו הוא ההסכמה הכללית. "אנחנו יוצרים אמונה בתוכנו. אמנה זאת לא מערכת חוקים, זו מערכת הסכמות. אנ ־ חנו מסכימים כולנו על הדברים הבאים. אין מישהו נניח שיחרוג מהאמנה ויגי ־ דו לו 'אתה נכנס לבית הסוהר' כי זאת אמנה. אבל עצם העובדה שישבנו וכת ־ בנו, סימן שהסכמנו על הכללים". עוד מוסיפה ד"ר פרנקל, "ברגע שיש בעיה בפאב נניח, אחר כך זה מגיע למסל"ן, זה מגיע למקלט לנשים מו ־ כות, זה מגיע לכל מיני מקומות ששם כבר נמצאת התוצאה. כשאתה בא ואומר 'אני עושה אמנה', אתה בעצם אומר 'אני לא מחכה לתגובה, אני עושה פעולת מנע'. אתה לא מחכה למחלה ואז תיתן את התרופה, אתה עושה פעולת מנע לפני שהמחלה מתגלית ולכן זה מאוד נכון לעשות את זה. הרעיון נכון ומדהים".

הצלחה באילת ל"תו ריספקט" במסגרת המיזם "תו ריספקט" צוות העובדים באילת עובר הכשרה לחיזוק יכולת הזיהוי של סימני מצוקה, איתור ומניעה של אלימות והטרדות מיניות במוקדי הבילוי ובארגונים שונים באילת פועל כבר שנים פרויקט "תו ריס ־ פקט" למניעת אלימות והטרדות מיניות כחלק מתוכנית "עיר ללא אלימות". ייחודו של המיזם הוא בשיתופי הפעולה העירוניים והממשלתיים באמצ ־ עות הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול של המשרד לביטחון פנים, עיריית אילת באמצעות מינהל שח"ק ומינהל תפו"ח, משטרה ובעלי מקומות הבילוי בעיר. יוזמת הפרויקט היא סופיה גורדייב אותו יזמה במסגרת לימודיה לתואר שני בניהול ויישוב סכסוכים. מרכז סיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית באילת פועל במסגרת האגף לשירו ־ תים חברתיים בעירייה, כחלק מהמרכז הרב־תחומי לטיפול ומניעת אלימות. מתנדבות ומתנדבים שעברו הכשרה מתאימה 50 המרכז פועל באמצעות כ־ ומפעיל גם יחידה לטיפול בנפגעות תקיפה מינית, המציעה טיפול פרטני ללא השתתפות כספית. כפעולה משלימה לעבודת מרכז הסיוע מיושם באילת "תו ריספקט", במ ־ סגרתו עובר צוות העובדים הכשרה לחיזוק יכולת הזיהוי של סימני מצוקה, איתור ומניעה של אלימות והטרדות מיניות, הסבר על סם האונס, ועוד. המ ־ קום עצמו מחויב בתליית מדבקות וכרזות המיועדות לציבור המבלים, תאורה בהירה בשירותים, וקשר רציף עם רכזת הפרויקט והרשויות.

יוסי שוורץ. עצור

22.7.2022 ˆ ידיעות הנגב 14