נגב 22.11.24

מחקר במימון משותף של הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים ורשות הטבע והגנים בחן את מצב אוכלוסיית החובארות בנגב ‰ ניתוח הנתונים מסייע לזהות את גורמי האיום המסכנים את העופות הנדירים ומביאים לעיתים למותם אוכלוסיית החובארות בסכנת הכחדה

עודד בר־מאיר

1 בטבע שלהם

תוצאות ספירת חובארות בשנת מאשרות שאוכלוסייתן 2024 בנגב יציבה בעשור האחרון, אך

ד"ר אודי קולומבוס: "בעשורים האחרונים אנו עדים להצטברות הדרגתית של מפגעים שונים במרחב חצרים, הפוגעים ביכולתן של החובארות לנצל את שטחי המחייה המיוחדים והנדירים הללו."

עדיין קטנה ומאויימת. ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים, מציין כי Chlamydotis un� החובארה המדברית ) ) היא עוף מהגדולים והמרשימים dulata בישראל, וגם מהמינים הנדירים בה. אוכלוסיית החובארות העולמית בסיכון, והאוכלוסייה האזורית, כולל בישראל, בס־ כנת הכחדה. כדי לעקוב אחר מצבו של המין בישראל, עושה רשות הטבע והגנים ספירה .1988 שנה, מ־ 35 שנתית של פרטים זה הספירה נעשית בשני אתרים, חצרים וע־ זוז־ניצנה, המאופיינים במישורים מדבריים עם בתות, בני שיח ושיחיות מדבריות. בספירה האחרונה של החובארות ביולי פרטים בשני האתרים: 254 נספרו 2024 בעזוז־ניצנה. מספר 12 מהם בחצרים ו־ 242 זה מבטא עלייה במספר הפרטים שנספרו בחצרים יחסית לשנתיים הקודמות, ומס־ פר דומה לזה שנספר לפני שנתיים בעזוז־ ניצנה, ובסך הכל בעשור האחרון נשמרת 2.6% עלייה ממוצעת קלה ומתונה של בשנה. ו � הותקנו על כמה ח 2022-2024 בשנים בארות משדרים והם עקבו אחר תנועתם פרטים בעזרת לוויין. באותה השנה 29 של

צילום: אייל בריברם

צילום: אליאב מסלטי, רשות הטבע והגנים | חובארות. סובלות ממפגעים שונים

מהפרטים הממושדרים. 11 אותרו בחצרים חלקם מושדרו בניצנה־עזוז, כלומר הם עשו דרך ארוכה כדי לשהות בקיץ בחצרים. מעקב צמוד החל מחקר במימון משותף של 2022 ב־ הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים ור־ שות הטבע והגנים ובשיתוף עם המועצה האזורית רמת נגב, לצורך אומדן מצב אוכלוסיית החובארות בנגב ולזיהוי צעדי הממשק הנדרשים לשימורה.

האוכלוסייה בשנים הבאות, ומבליטים את החשיבות הרבה של מרחב חצרים ושמורת טבע פארק הלס, כאחד מאזורי המפתח הח־ שובים ביותר לשימור החובארות בנגב. לדברי ד"ר קולומבוס, "בעשורים האח־ רונים אנו עדים להצטברות הדרגתית של מפגעים שונים במרחב חצרים, הפוגעים ביכולתן של החובארות לנצל את שטחי המחייה המיוחדים והנדירים הללו. גדרות מיותרות פרוסות על פני ק"מ רבים, מונ־ עות מעבר של חובארות ובעלי חיים אחרים, ובכך קוטעות את רציפות בית הגידול".

במהלך המחקר מופו שטחי הקינון, תחומי השיטוט והשהייה שלהן בכל עונות השנה. א � ש GPS חובארות סומנו במשדרי 60 כ־ גרו נתונים על מיקומם של הפרטים, דגמי התנועה היומית שלהם ודפוסי הנדידה העו־ נתיים. ניתוח הנתונים עזר למפות גורמי איום המסכנים אותם ומביאים לעיתים למותם. כמו כן נעשתה בדיקה של מידת הצלחת הקינון או כשלונו, והסיבות לכך. תוצאות המחקר הצביעו על שטחי מפתח ומסדרונות אקולוגיים החיוניים לשימור

שנים של שפמתן, ציפור שיר חמקמקה וצבעונית, בפארק נחל באר־שבע ‰ 30־ תיעוד ראשון בישראל מזה כ הצפרים נרגשים ומתעדים: לראות אותה אצלנו בנגב זו חוויה מעולם אחר שבע – ציפור שיר נדירה הגיעה לביקור בבאר

עודד בר־מאיר

2 בטבע שלהם

ש � תצפיות קודמות, רובן בשנות ה 12 עם על ידי ד"ר איל 1995 מונים והאחרונה ב־ שוחט, מיוזמי ומקימי פארק נחל באר־שבע, בית הגידול שדרוש לשפמתן כדי לשרוד את חודשי החורף. "לא ברור מדוע השפ־ מתן נעדר מישראל כל כך הרבה שנים, אך אפשר לשער כי אזורי הקינון של הפרטים אשר נצפו בארץ נפגעו ואוכלוסייתם הצ־ טמצמה, או שבתי הגידול המתאימים בי־ שראל נחרבו, או שאולי פשוט לא מצאנו אותו כי הוא חמקמק מאוד וחיבתו להיות בתוך הקנים מסבכת עוד יותר את המצב", אומר מידד גורן, מנהל מרכז צפרות רמת הנגב. שנים, אך אפשר לשער כי אזורי הקינון של הפרטים אשר נצפו בארץ נפגעו ואוכלוסייתם הצטמצמה" מידד גורן, מנהל מרכז צפרות רמת הנגב: "לא ברור מדוע השפמתן נעדר מישראל כל כך הרבה

אורחת נדירה במיוחד ביקרה בבאר־שבע. דב לייבוביץ, צפר באר־שבעי שסייר בפארק נחל באר־שבע, גילה ציפור קטנה ומיוחדת במינה, שלא ראה בעבר. הוא זיהה את הציפור כשפמתן, אחת הצי־ פורים הנדירות והנחשקות ביותר על ידי צפרי ישראל, שנראתה במחוזותינו לא־ , ומיד עדכן את מידד 1995 חרונה בשנת גורן, מנהל מרכז צפרות רמת הנגב של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, שהגיע למקום על מנת לתעד אותה. גורן מספר כי השפמתן הוא מין יחיד במשפחתו, משפחת השפמתניים, אורכו ס"מ והוא קרוי על שום דגם הפנים 16 כ־ הייחודי של הזכר ואף מתאפיין בזנב ארוך ומהודר. "כאשר קיבלתי את השיחה מדב לייבוביץ, הייתי בדיוק בתצפית על בז נודד במסגרת פרויקט משמר הבזים, ולא האמנתי. נפר־ דתי מהבז ומיהרתי לבאר־שבע, הצלחתי לצפות בו בהתרגשות רבה, צילמתי ועד־ כנתי צפרים נוספים. למרות שכבר ראיתי את הציפור היפה הזו באירופה מספר פע־ מים, לראות אותה אצלנו בנגב זו חוויה

צילום: אריה סטמקר | השפמתן בביקור בבאר־שבע

הוא ניזון מכנימות וזרעים של קנה סוף. השפמתן יציב באופיו ולא נודד למרחקים ארוכים, אולם בשנים מסוימות ישנן הת־ פרצויות שמובילות להתבססות אוכלוסייה במקומות חדשים. בישראל הוא נחשב למזדמן נדיר ביותר,

מעולם אחר. למשך שעה הצלחתי לשכוח מהאירועים סביבנו, זו נקודת אור קטנה", הוא אומר. בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי לש־ פמתן אזור תפוצה רחב, ממערב אירופה ועד מזרח אסיה. הוא חובב שטחי ביצה, שם

22.11.2024 ˆ ידיעות הנגב 30