נגב 22.11.24

מה עוזר לקהילות העוטף להתמודד עם הטראומה?

בשבעה באוקטובר נתפסו מחבלים בגינתה של ניצן אילון מנתיב העשרה, ולמרבה המזל, כיתת הכוננות הגיעה בזמן ותפסה את המחבלים מתחת לחלון הממ"ד ‰ בעקבות החוויות שעברה, החליטה אילון, דוקטורנטית בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה, לחקור ולבחון את תגובות הלחץ של תושבי העוטף למצב המלחמה והמשאבים העומדים לרשותם

ניצן אילון. ניצלה בשבעה | באוקטובר צילום פרטי

הממצאים:

רמת החוסן בקרב המייסדים גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיות הצעירות יותר

תגובות חרדה, דיכאון ומצוקה גופנית נמצאו במדדים גבוהים יותר אצל צעירים לעומת מבוגרים

נשים חוות יותר מצוקה פסיכולוגית, רגשות שליליים, ערך עצמי נמוך יותר, התעסקות יתר במחשבות

הגברים מדווחים על פחות מצוקה

עודד בר־מאיר

כיצד מתמודדים תושבי קהילות העוטף עם אירועי השבעה באוקטובר? האם יש הבדל בין קבוצות שונות בתוך היישוב? ומה נותן להם את הכוח להתאושש ולהשתקם? הדוקטורנטית ניצן אילון, מהתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ותושבת נתיב העשרה, לטבח 100 בוחנת במחקר שהחל ביום ה־ הנורא, מהם משאבי ההתמודדות של תו־ שבי הקהילות עם האירוע הקשה. הכאב נשאר בשביעי באוקטובר נתפסו מחבלים בגי־ נתה של ניצן אילון מנתיב העשרה. למז־ לה, כיתת הכוננות הגיעה בזמן ותפסה את ארבעת המחבלים מתחת לחלון הממ"ד. עד כמה המחקר הזה מסייע לך להתמו־ דד באופן אישי עם המציאות שנכפתה עלינו בשביעי באוקטובר? "העיסוק עם המחקר הוא חלק מהריפוי. פעולות אקטיביות ורציונליזציה הם מנ־ גנוני הגנה כמעט מושלמים. ההתבוננות על הקהילות מלמדת אותי על הכוחות ואני מנסה ליישם ולדבוק בחיובי. האוכ־ לוסיות בעוטף הן 'מלח הארץ' ואני גאה להשתייך אליהן וללמוד מהן". מהן התחושות שנה אחרי הטבח של השביעי באוקטובר? "שנה אחרי, יש תחושה שהאזור מתחיל להתרומם, אם כי זה לא פשוט, כי הח־ טופים עדיין שם במנהרות, בגשם, והלב שבור. מנהיגות היישובים זה גורם מכריע. יש להם השפעה והם מושכים למעלה את רובם. עדיין הטראומה טרייה, ואולי רק הזמן יעשה את שלו. בכל מקרה, הכאב יהיה שם תמיד, וכמו אחרי השואה תהיה תקומה, כי אין לנו ברירה ואין ארץ אחרת. לחטופים כבר אין זמן". חוסן גבוה בהיותה דוקטורנטית בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים, בערה בה הסקרנות לח־ קור ולהבין כיצד יתמודדו תושבי קהילות העוטף עם הטבח הנורא מכל. לשם כך,

צילום: גדי קבלו | הרס בתים בעוטף. מנסים להתמודד ולצמוח מחדש

תושבי 600 ערכה סקר בהשתתפות כ־ ימים לאחר 100 ,) 18-91 העוטף (בגילאי המתקפה הנוראית. המחקר שנערך בהנחיית פרופ' ארנה בראון־לבינסון, בחן את תגובות הלחץ של תושבי העוטף למצב המלחמה, המשאבים הפסיכו־ביולוגיים, האישיותיים והסבי־ בתיים העומדים לרשותם, ובאיזו מידה משאבים אלו מסייעים בהתמודדותם בזמן המשבר. ממצאי הנתונים מצביעים על כך שלמ־ רות השבר הנורא, החוסן הקהילתי שנמדד בכל היישובים היה גבוה (בטווח העליון ), כך 7 מתוך 3.54 של הסקלה, ממוצע גם תחושת הקוהרנטיות, הכוונה לאמונה מתוך 4.44 שיש הגיון לדברים (ממוצע ), אולם רמת האמון בצבא היתה נמוכה 7 .) 5 מתוך 2.33 יחסית (ממוצע מהנבדקים היו תושבי הקיבוצים 64% כ־ ש � מהם הינם דור ההמשך למ 33% בעוטף, 83% פחות שייסדו את היישוב בו הם חיים. מהם 45% שהו בשבעה באוקטובר בביתם, "ההתבוננות ניצן אילון: על הקהילות מלמדת אותי על הכוחות, ואני מנסה ליישם ולדבוק בחיובי. האוכלוסיות בעוטף הן 'מלח הארץ' ואני גאה להשתייך אליהן וללמוד מהן"

52% חוו באופן ישיר את חדירת המחבלים. דיווחו כי יש להם בן משפחה/חבר קרוב שנרצח, נחטף או נפצע במהלך אירועי השבעה באוקטובר. המייסדים חזקים במחקר נבחנו גם ההבדלים בין מייסדי היישובים לתושבים הצעירים יותר. בהש־ וואה בין סוגי אוכלוסיות אלו נמצא כי על אף שבכל סוגי היישובים החוסן הקהילתי היה יחסית גבוה, בקרב קבוצת המייסדים, רמת החוסן שנמצאה היתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לאוכלוסיות הצעירות יותר . חברי הקהילות שדיווחו על משאבי התמו־ דדות ברמה גבוהה יחסית כמו חוסן קהילתי, תחושת קוהרנטיות ואמון בצבא, דיווחו גם על רמות חרדה ומצוקה פסיכולוגית נמו־ כות יותר. "משאבים אלו היוו משאב חיוני ומשמעותי בהפחתת תגובות לחץ בזמן האירוע המשברי", הסבירה אילון. תגובות הלחץ שנבחנו: חרדה, דיכאון ומצוקה גופנית, נמצאו במדדים גבוהים יותר אצל הצעירים לעומת המבוגרים ומעלה). למעשה, נמצא שהצעירים 61 ( ח � הם הקבוצה ה 18-30 בטווח הגילאים רדה ביותר. נשים מול גברים כאשר נבדקו ההבדלים בין הגברים לנשים, עלה כי נשים חוות יותר מצו־

קה פסיכולוגית (ממוצע כלל המדגם ו � ), לע 2.38 והנשים מדווחות על 2.29 מת הגברים שמדווחים על פחות מצוקה , הן חוות רמת איכות חיים מבחינה 1.99 פסיכולוגית נמוכה יותר (כלל המדגם למול 12.87 ואילו הנשים 12.95 ממוצע ג � ). כלומר, חוות יותר ר 13.40 הגברים שות שליליים, ערך עצמי נמוך יותר, התעסקות יתר במחשבות. כמו כן נמצא כי נשים עושות שימוש רב יותר בסגנון התמודדות רגשית. למשל מקבלות עזרה מהאחר, נשמעות לעצות מהסביבה, מק־ בלות תמיכה רגשית. "המיקוד הייחודי של המחקר הנוכחי הוא כיצד סגנון האישיות (התקשרות) שמת־ פתח כבר בינקות, בשילוב המשאבים של תחושת קוהרנטיות, אמון בצבא וחוסן קהילתי, מסייעים להתאושש ולהשתקם מאירועי השבעה באוקטובר. לצד ממצאי תחושת הקוהרנטיות והחוסן הקהילתי הגבוה שגילינו, העובדה כי אנו נמצאים עדיין בעיצומה של מלחמה, החטופים טרם חזרו וישנם עוד מפונים רבים, מחייבת להמשיך ולבחון את ההתמודדות בשלביה השונים, האתגרים עוד רבים ועוד לפני־ נו", ציינה אילון. "הצלחנו להעמיק את ההבנה לגבי המ־ שאבים ואסטרטגיות ההתמודדות שמ־ סייעים לתושבים ולקהילות לשוב ולהרים ראש, אך עם זאת עלינו לוודא שכלל הקבוצות באוכלוסייה מצליחות להת־ מודד ולהתאושש מהשבר הקשה ולצמוח מחדש", סיכמה פרופ' בראון־לבינסון.

22.11.2024 ˆ ידיעות הנגב 32