נגב 23.09.22

אנשי השנה שלנו

בלב העשייה מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "סורוקה", פרופ' מוטי חיים, קיבל לאחרונה פרס יוקרתי על תרומתו למחקר והישגיו האקדמיים מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במערך עיסוק: ‰ הקרדיולוגי במרכז הרפואי "סורוקה". מקום מגורים: באר־שבע מ � היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב ב נימוקי הבחירה: ‰ רכז הרפואי "סורוקה" עוסקת במגוון של פעולות בתחום הטיפול בהפרעות קצב. בין השאר מושתלים ביחידה קוצבי לב ודפיב ־ רילטורים לחולים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעות קצב קשות, ניתנים טיפולים להפרעות קצב שונות באמצעות צריבה, כולל לפרפור פרוזדורים ולהפרעות קצב מסכנות חיים והכל באמצעות הציוד המתקדם ביותר בתחום. העשייה של צוות היחידה כוללת התפתחות מקצועית תמידית ואנשיה משקיעים רבות בשיתוף פעולה מחקרי המתפרסם בכ ־ תבי עת מכובדים ונחשבים. לאחרונה הוענק למנהל היחידה פרופ' מוטי חיים פרס יוקרתי הנקרא על שמו ד"ר מישל מירו ־ בסקי, מפתח הדפיברילטור האוטומטי המושתל הראשון בתוך קוצב לב. פרופ' חיים קיבל את הפרס, המוענק לרופאים בתחום הקרדיולוגיה, על תרומתו המשמעותית לקידום המחקר בתחום רפואת הלב ועל הישגים אקדמיים ראויים לציון. "אני מאמין בעשייה קלינית רפואית מקצועית אני מאמין: ‰ ללא פשרות עם דגש על מצוינות וחתירה להביא כל פתרון אפ ־ שרי שקיים לטובת המטופלים, חינוך הדור הבא של הרופאים והסטודנטים ומחקר רפואי שמטרתו שיפור הטיפול והעשייה הרפואית, השקעה בהכשרת הצוות הרפואי ושיפור בכל הרמות. כל זאת תוך עבודה עם צוות חדור מוטיבציה ורצון לסייע למ ־ טופלים". "מאחל לכולנו שנה שקטה, שלווה ובריאה. לכל שנה טובה: ‰ תושבי הנגב מגיע השירות והטיפול הרפואי הטוב ביותר, כולל תשתיות וזמינות גבוהה. נקווה שהמדינה תשכיל להשקיע יותר משאבים באזור לטובת תושביו. שנה טובה". "לכל תושבי הנגב מגיע השירות והטיפול הרפואי הטוב ביותר, כולל תשתיות וזמינות גבוהה. נקווה שהמדינה תשכיל להשקיע יותר משאבים באזור"

"בעזרת המחקרים נוכל להביא לעולם משופר צילום: ניצן דותן | יותר". פרופ' ורד צין

עוזר ליזמים להגשים את חזונם בנגב. ארנון קולומבוס

כיפת הברזל של החיטה

עתיד משותף ), מנכ"ל 56( ארנון קולומבוס מרכז החדשנות והחממה

, הקים בין innegev הטכנולוגית השאר תוכניות לקידום צעירים מהחברה הבדואית נשוי ואב לשלושה ילדים. מצב משפחתי: ‰ מנכ"ל מרכז החדשנות והחממה הטכנולוגית עיסוק: ‰ . innegev של הנגב – קיבוץ חצרים. מקום מגורים: ‰ כמנכ"ל החממה הטכנולוגית, נימוקים לבחירה: ‰ ארנון קולומבוס שותף להקמת סטארטאפים ולקידום חדשנות, טכנולוגיה ויזמות טכנולוגית בנגב לטובת יזמים צעיריים תושבי האזור שרוצים להגשים את חזונם בנגב. קולומבוס מקדם את החברה בנגב למנועי הצמיחה והכלכלה הגדולים בארץ ובעולם, והקים לפני ארבע שנים את תוכנית "ראידאת" בשיתוף עם "כוכבי המדבר" וקיבוץ חצרים לפיתוח מנהיגות בקרב צעירות בחברה הבדואית בנגב. השנה יזם קולומבוס את תוכנית אינדימאז לקידום והעסקת אקדמאים בחברה הבדואית בשיתוף מועצת חורה. "אני מאמין שבבסיסם של בני האדם אני מאמין: ‰ יש מוטיב של טוב. אני משוכנע שכולם נולדים טובים ומוכשרים באותה מידה בכל העמים ויש רק למצוא את החיבור, את הבסיס לקיום משותף ולעזור לכולם למ ־ צוא את היכולת להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם. אני מאמין שהאופטימיות היא דרך חיים יותר נכונה, כל זמן שלא שוגים באשליות, ומאמין שחברה חזקה חייבת לדאוג לחלשים בשרשרת. אני משוכנע שחברה חזקה ושותפות אמת בנגב יוכלו לפרוח רק עם כלכלה צומחת ויציבה וחינוך טוב". "שנחזור לערכי החברות הישנים, אלה שנה טובה: ‰ שפעם היו בכל שכונה בין האנשים, אלה שגרמו לנו לקפוץ יחד למזרקות, אלה שחיברו את כולנו בשנת השירות ובצבא ואלה שגרמו לכולנו באמת לאהוב את הארץ ואת תושביה, ללא תלות במוצא, ברקע, ביכולות או בבית שממנו באת. נאחל לכולנו שנת בריאות, שנה של הכרה בטוב והוקרה על מה שיש, ובעיקר שנזכה להיות בצד הנותן ושנדע לחלוק את מה שיש".

) וצוותה הצליחו 44( פרופ' ורד צין לפצח את הדרך שבה חיטת הבר מגנה על עצמה בפני חרקים ומחלות, תגלית שתעזור להגן על יבולי החיטה המתורבתת נשואה ואם לשני ילדים. מצב משפחתי: ‰ חוקרת בתחום מדעי הצמח במכונים לחקר עיסוק: ‰ המדבר, אוניברסיטת בן־גוריון. מדרשת בן־גוריון. מקום מגורים: ‰ אחוז מצריכת 20 החיטה מספקת כ־ נימוקים לבחירה: ‰ החלבון הקלורי של אוכלוסיית העולם. לצד אתגרים ומכשולים בהגדלת היבול בשל פעולות אנושיות, כמו המלחמה באוקראינה, החיטה נתונה בסכנה תמידית בשל חרקים אוכלי עשב שלעיתים גורמים לנזק חמור ולאובדן יבול משמעותי. בעבר היו לחיטה יכולות הת ־ מודדות עם המזיקים, אלא שבשל תהליך ההנדסה הג ־ נטית איבדה החיטה המתורבתת רבים ממנגנוני ההגנה שלה. צוות המעבדה בראשותה של פרופ' ורד צין מהמכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן־גוריון, בשיתוף פעולה עם קבוצות מחקר מאוניברסיטאות תל־אביב וחיפה, מכון וולקני ואוניברסיטת פרדו מארצות הברית, הצ ־ ליח לפצח את הדרך שבה חיטת הבר מתגוננת מפני חרקים. חברי הצוות בודדו את החלק הגנטי הקשור למנגנון והשלב הבא הוא לשלב את הגן בחיטה המתו ־ רבתת ולצמצם את השימוש בחומרי הדברה סינתטיים. "חיטה היא מרכיב חיוני עבור רבים כל אני מאמין: ‰ כך ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להגן על היבול הקריטי הזה מפני אובדן על ידי חרקים ומחלות. אנחנו רוצים לשפר את רמות היבול על ידי שימוש באמצעי הגנה טבעיים. אני מאמינה שבעזרת המחקרים שלנו נוכל להביא לעולם משופר יותר". "שנוכל בשנה החדשה לשפר את מצב שנה טובה: ‰ הסביבה. שנוכל לחיות בעולם נקי יותר ללא דאגות של מחסור במזון". "חיטה היא מרכיב חיוני עבור רבים כל כך ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להגן על היבול הקריטי הזה"

משתמשים בציוד המתקדם ביותר. פרופ' | מוטי חיים צילום: דוברות "סורוקה"

"אני משוכנע שחברה חזקה ושותפות אמת בנגב יוכלו לפרוח רק עם כלכלה צומחת ויציבה וחינוך טוב"

23.9.2022 ˆ ידיעות הנגב 28