נגב 23.09.22

עירייתבאר־שבעמתכננת לפנותאתהאזור עליו נמצאהמכון למחקר הנגב לטובתהקמתמתחםמגורים ומסחר ‰ התוכנית החדשה כבר הופקדה בוועדההמחוזית לתכנון ובנייה, אך מספר גופיםהגישו באחרונההתנגדות ליישומה בטענה כי לאמדובר בפיסת נדל"ן, אלא במתחםהיסטורי שאין לפגוע בו ‰ העירייה: "התוכניתמאזנתבין שימור העבר לבין הפיתוחהעתידי" "במקוםלהרוסאתהמקום צריך לשמראותו" המחלוקת על "מתחם ברגמן" מגיעה לשיא:

הנגב הוא האבא של אוניברסיטת בן גוריון. מכאן צמחה האוניברסיטה. במקום להרוס את המקום צריך לשמר אותו ולחשוף בפני הציבור והדורות הבאים את מה שנעשה כאן למען פיתוח הנגב והפרחת השממה. אסור להרוס נכס צאן ברזל שכזה. מדובר באתר מורשת מהמעלה הראשונה. צריך לטפח את המקום הזה, במקום להרוס אותו, ולפתוח אותו לציבור שיראה מה צמח מכאן". מיקום מרכזי קריית ברגמן נמצאת על מיקום מרכזי מאוד בבאר־שבע, בדיוק במפגש שבין שכו ־ נה ב' לשכונה ג', סמוך לשדרות רגר. התוכ ־ נית שקודמה מבחינה נדל"נית במקום מצי ־ עה בינוי לאורך שדרות רגר המאופיינות בבינוי לגובה של כשלוש קומות המלווה 24 את הרחובות הראשיים, ומגדלים של כ־ קומות. את הדופן הבנויה משלים מבנה תעסוקה, קומות, 24 שיתנשא לגובה מקסימלי של כ־ מעל מסד מסחרי שיוצב לאורך רחוב רגר. בחלקו הדרומי של המתחם (בין הרחובות שז"ר והשלום) המתחם והמבנים הוגדרו לשימור והושם דגש מיוחד על שימור מר ־ בית העצים הקיימים במתחם, חלקם בעלי ערכיות גבוהה מאוד לאור ההיסטוריה הבו ־ טנית במקום. המתחם מאופיין בבינוי בן שלוש קומות קומות 20 עם חזית מסחרית ומגדל של כ־ אל מול בניין העירייה ושכונה ג'. כמו כן, מתוכננים במתחם מבני חינוך, ציבור ומסחר המלווה את רחובות רגר ושז"ר, כמו גם מבני משרדים. מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "מתחם ברגמן נמצא בלב המרכז האזרחי של באר־ שבע. תוכנית המתחם מבוססת על שימור ליבת המתחם, מרבית העצים וחלק מהמב ־ נים. פיתוח המתחם בשימושים מעורבים של תעסוקה, מגורים ומסחר יחבר את מתחם ברגמן לשכונות העיר ולמרכז האזרחי המ ־ תפתח וייפתח את המתחם לציבור, שיוכל להכיר את ההיסטוריה המיוחדת של הקריה למחקר חקלאי בנגב. התוכנית מאזנת בין שימור העבר לבין הפיתוח העתידי בדומה לפרויקטים דומים בארץ ובעולם. שמו של דוד ברגמן והעשייה ההיסטורית החשובה תונצח במקום באמצעות פתיחת המתחם לציבור ותאפשר הכרה אמיתית להיסטוריה ולעבר של המקום והתרומה הרבה לבאר־ שבע ולנגב. הבקשה להפוך את המקום לאתר מורשת בינלאומי נמצאת בבדיקה". מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה נמסר: "בניגוד לנטען, התוכנית שמה דגש על ערכי השימור והמורשת במתחם על ידי שימור חלק מהמבנים וחלק מן הצמחייה במקום שבו שוכן המכון לחקר הנגב. כמו כן, התוכנית תנגיש לציבור את הנכסים ההיס ־ טוריים הללו, המצויים כיום מאחורי גדרות מסוגרות וללא נגישות לציבור".

עודד בר־מאיר

מה מתוכנן במתחם: בינוי לאורך שדרות רגר בגובה של שלוש קומות מגדל של קומות 20 הפונה לכיוון העירייה

האם אתר בעל חשיבות היסטורית בבאר־שבע עומד להיעלם מהעולם לטובת הקמת מתחם מגורים ומס ־

חר, ובכך לבטל כמעט לחלוטין את המקום ממנו צמחה ברבות השנים אוניברסיטת בן גוריון? הוקם המכון 1957 בחודש אוקטובר לחקר הנגב בבאר־שבע ביוזמתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, אשר הגדיר את מטרתו בנוסח, "רק אנשי מחקר אשר יישבו בשערו של הנגב וייחדו את כל ימיהם למחקר של הנגב, יחשפו את צפונותיו למען הפרחת השממה". כעת עומדת על הפרק תוכנית להרוס את המכון ולהקים במקום מתחם מגורים ומסחר. לפני כחודשיים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה להפקדה את התוכנית לה ־ קמתו של מתחם מגורים ומסחר בשטח בו ממוקם המכון לחקר הנגב, המוכר בשמו "קריית ברגמן", בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון ולמרכז הרפואי "סורוקה", ובעקבות זאת כבר הגישו בימים האחרונים גופים שו ־ נים לוועדה המחוזית את התנגדותם ליישום התוכנית בטענה כי המכון לחקר הנגב אינו עוד פיסת נדל"ן, אלא מהווה פרק מרכזי בהפיכתה של בירת הנגב לעיר אוניברסי ־ טאית. "חשיבות דרמטית" בתחילת השבוע הגישה המועצה לשימור אתרים את התנגדותה לתוכנית, תוך ציון העובדה שמתחם ברגמן בבאר־שבע הינו בעל חשיבות היסטורית רבה בהיותו המקום ממנו צמחה אוניברסיטת בן גוריון ובו פעל במשך עשרות שנים המרכז למחקר מעשי לפיתוח הנגב, האחראי להמצאות ופיתוחים שהשפיעו באופן משמעותי על חיי כולנו. במכון לחקר הנגב פותח ושוכללה השיטה להתפלת מים, נערכו מחקרים חשובים בת ־ חום אנרגיית השמש, פותחו עגבניות עם חיי מדף ארוכים ובשטח המכון גם נמצאת החלקה הראשונה אי פעם בעולם של גידול צמח החוחובה למטרת הפיכתו לענף חקלאי. הניסויים והמחקר בחלקה זו, מציינים במועצה לשימור אתרים, החל התהליך שהפך את מדינת ישראל למעצמה עולמית בתחום. בהתנגדותה מדגישה המועצה לשימור אתרים כי לאור חשיבותו של המקום, יש לשמר לא רק את מבנה המכון, אלא גם את המעבדה של פרופ' סידני לואב, בה פותח ושוכלל תהליך האוסמוזה ההפוכה - השיטה החשובה והיעילה ביותר שהומצאה עד היום להתפלת מי ים והפיכתם למים הראויים לשתייה ולחקלאות. "תוכניות הפיתוח המקודמות במתחם בר ־ גמן", אומר מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון, "יביאו לכליה כמעט מלאה

מבני חינוך, ציבור ומסחר

צילומים: הרצל יוסף | האזור בו נמצא המכון לחקר הנגב

של המכון לחקר הנגב המגלם מושגי יסוד בפיתוחן של ישראל והציונות כולה - נגב, מחקר, חקלאות ופיתוחה להזנת העולם בשיטות מודרניות מובילות וכמובן חזונו ומורשתו של דוד בן גוריון. ישנה חשיבות דרמטית להמשך היותו של המכון לחקר הנגב במרכז ההוויה הישראלית. המועצה לשימור אתרים, יחד עם גורמי ממשל אח ־ רים, מוכנה לתרום הלכה למעשה להמשך פעילות המכון לחקר הנגב. אנו קוראים לראש עיריית באר־שבע, המגלה רגישות והבנה גדולה לחשיבות המורשת, לפעול לשימורו של מתחם חשוב זה". מקור השראה מנהלת מחוז הדרום במועצה לשימור אתרים, מריה מצרפי, ציינה כי "התוכנית, כפי שהופקדה, לא זיהתה נכון את האלמ ־ נטים לשימור כי היא לא בחנה אותם לעו ־ מק. הדבר ניכר במסמכי התוכנית, לפיהם חשיבות האתר נבחנה רק מנקודת מבט אדריכלית ולא טכנולוגית או בוטנית. מסמכי התוכנית לא מתייחסים כלל לצמ ־ חייה ההיסטורית ולמעבדה של פרופ' סידני לואב, אלא להיפך. הגיע הזמן שהתושבים של בירת הנגב יכירו וייחשפו לרוח הס ־ טארט־אפ ניישן שהחלה בעיר כבר בשנות ." 60 ה־ גם עמותת נגב בר־קיימא הגישה את הת ־ נגדותה לתוכנית להפוך את מתחם ברגמן למתחם מגורים ומסחר. "מקום זה", ציינה מנהלת העמותה, בלהה גבעון, "ראוי לקיים עשייה חינוכית, לפתח את היזמות והחדש ־ נות, ולהוות מקור השראה לצעירים ולמבו ־ גרים, בפרט כאשר העיר באר־שבע חרטה על דגלה את נושא החדשנות וההזדמנויות ועתה הוא עומד בפני חיסול. אין לאשר תו ־ כנית זו שיש בה מחיקת הערכים והעבר וזל ־ זול בדור החוקרים והמחקר. כל מדינה אחרת היתה הופכת מקום כזה למרכז חינוכי־מדעי המשמר את רוח העם הזה, וכאן זהו אחד המ ־

קומות שבהם החל הסטארט־אפ ניישן היש ־ ראלי המהווה דוגמה לכל העולם. במחיקתו של המתחם תימחק ההיסטוריה, ומן הראוי להפוך את המקום למרכז מבקרים ופארק מדע אמיתי בלב העיר כפינת טבע רגועה, אשר בה נעשתה ונעשית עבודה מדעית אמיתית". , 82 פרופ' (אמריטוס) יוסף מזרחי, בן ה־ ק � ל 1968 תושב באר־שבע, הצטרף בשנת בוצת החוקרים של המכון לחקר הנגב. כמו חלק גדול מחוקרי המכון, גם פרופ' מזרחי היה בין המורים הראשונים במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון עם הקמתה ועד היום הוא ממשיך לעבוד כגמלאי כחו ־ קר במכון לחקר הנגב. לדברי פרופ' יוסף מזרחי, החתום על שורה של מחקרים בנושא איקלום של פירות אק ־ זוטיים בארץ ותירבות צמחי בר נושאי פי ־ רות כגידולי עצי פרי חדשים, "המכון לחקר

מתחם ומבנים שהוגדרו לשימור

פרופ' (אמריטוס) יוסף מזרחי: "המכון לחקר הנגב הוא האבא של אוניברסיטת בן גוריון. מכאן צמחה האוניברסיטה. אסור להרוס נכס צאן ברזל שכזה. מדובר באתר מורשת מהמעלה הראשונה"

23.9.2022 ˆ ידיעות הנגב 46