נגב 24.10.25

פרידה שנתיים

נשבר הלב: רס"ל (מיל') מיכאל מרדכי נחמני ז"ל, נפל בקרב בעזה במקביל לתחילת הנסיגה של כוחות צה"ל מהרצועה אחותו שני ספדה לו: ‰ חבריו מספרים על אדם כריזמטי וטוב לב שהשירות במילואים נחשב לערך עליון מבחינתו ‰ "בית דין של מעלה היה צריך את המלאך מיכאל הפרטי שלנו כדי לסדר את כל ההכנות לקראת חזרת האחים של כולנו" "אולי הם לקחו את הגוף, אבל הנפש שלך עדיין כאן"

ענר חיים למראות השמחה בדימונה במקביל עם שחרורו מהשבי של שגב כלפון, ירד אבל גדול על העיר לאחר ההודעה על נפילתו בקרב של בן העיר, רס"ל (מיל') מיכאל מרדכי נחמני ז"ל. מיכאל הותיר אחריו הורים, חיים וד־ ניאלה, וארבע אחיות: שני, שיראל, תהל וטליה. חבריו של מיכאל, לוחם טכנולוגיה ואח־ , סיפרו 614 זקה בגדוד ההנדסה הקרבית כי מבחינתו השירות במילואים היה ערך עליון. בלא מעט פעמים דיבר גם על בן עירו, שגב כלפון, ועל כמה שחשוב לחלץ אותו ואת שאר החטופים. , בה עבר מיכאל בחייו ICL מחברת האזרחיים, נמסר: "אנו מרכינים ראש בכאב ובצער עמוק על נפילתו של חב־ רנו היקר, מיכאל מרדכי נחמני ז"ל, עובד החברה ולוחם במילואים, אשר נפל בקרב ברצועת עזה. מיכאל היה אדם מסור, מק־ צועי ואהוב על חבריו לעבודה. מותו הוא אובדן כבד לכולנו. אנו שולחים חיבוק חם למשפחת נחמני, משתתפים בצערה הכבד, ונעמוד לצידה בכל דרך אפשרית ראש עיריית דימונה, בני ביטון, כתב: "מיכאל היה ילד מיוחד שאהוב על כל מי שרק הכיר אותו. מיכאל אהב את החיים, נהג להיות כתף ואוזן קשבת לכל מי שרק היה צריך, והפיץ אור גדול בכל מקום שאליו הגיע. הוא ניחן בכיבוד אב ואם, באיכפתיות וברצון אמיתי לעשות טוב, והרבה. מלחמת 'חרבות ברזל' נפ־ תחה באירוע הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל ובמשך שנתיים נלחמו חיילי צבא ההגנה לישראל בנחישות, גבורה ותחו־ שת שליחות, ומיכאל היה בולט בכך. רגע לפני הנסיגה, נהרג מיכאל מירי צלפים והשאיר את כולנו כואבים, כאב גדול כל כך, עם התחושה הקשה, לאבד ילד כל כך מיוחד, רגע לפני שקול התותחים נדם וב־ דמעות שנמהלו בשמחת חזרת החטופים הביתה, וביניהם שגב כלפון בן העיר די־ מונה - רגע שהוא סמל למורכבות הגדולה של העם שלנו, של המדינה שלנו שנעה מרגע הקמתה בין זכרון לתקומה, בין עצב לשמחה, בין כאב לנחמה". להוריו ולאחיותיו של מיכאל אמר ביטון: "חיים ודניאלה, אחיות יקרות - אין מילים שיוכלו לנחם. משפחת דימונה משתתפת באבלכם הכבד ומבקשת לעטוף אתכם ברגעים קשים אלו. מי ייתן וזכרונו של מיכאל יהיה כאן לעד. יהי זכרו ברוך". מיכאל ז"ל היה בוגר בית הספר "אפל־ בשעה קשה זו. יהי זכרו ברוך". "אהב את החיים"

מצחיק וחברותי, מהסוג שנכנס לחדר ושובה את הלב של כל שעמד לידו. "יש פה הרבה אנשים, אבל מרגיש לי שאני מדברת רק אליך", ספדה לו שני. "קשה לי. אני מרגישה שברחת לי כשאני בצד השני של העולם קצת בכוונה כדי שלא אוכל לעצור אותך כי מישהו החליט שיש לך תפקיד גדול יותר ואסף אותך קרוב אליו. כאילו בית דין של מעלה היה צריך את המלאך מיכאל הפרטי שלנו כדי לסדר את כל ההכנות לקראת חזרת האחים של כולנו. מיכאל שלי, הפכת אותי לאחות שנים, אחרי כמעט שלוש 27 גדולה לפני שנים לבד. פתאום מצאתי לי שותף. היה לנו קשר אחר, קראנו אחד את השנייה בעיניים. כל הודעה או שיחת טלפון ממך התחילה ב'ביג סיס'. מי יקרא לי ככה עכ־ שיו? אני אחות גדולה של כולכם, אבל אני הביג סיס רק שלך". "בשבתות ישבנו ביחד הרבה, דיבר־ נו, התווכחנו, ובעיקר הסכמנו שאין מה להיכנס לפינות עם אבא. היית מפסיד סדרתי בקטאן של שבת, ועדיין בחרת לשחק כל פעם מחדש. בשנה האחרונה עברת תהליך פנימי. בחרת להסתכל על החיים בצורה חיובית, להרבות טוב בעו־ לם, לשמוח, להתקרב אלינו למשפחה בח־ זרה, להתקרב לאבא שבשמיים...עד שהוא החליט לעשות לך מקום על ידו. מהרגע שהודיעו לנו, פעלנו על אוטומט לחזור מהר הביתה. ואחרי שדובר צה"ל פרסם את התמונה שלך, הופעת בכל מקום. אני רואה את זה ולא מבינה באמת מה הקשר. מה הקשר שלך לכל הפוסטים והאנשים שכו־ תבים עלייך? אתה לא שלהם בכלל. אתה לא של אף ערוץ, אתה לא של אף תחנת רדיו, אתה לא של אף חבר כנסת, אתה אח שלי. שלי! ואיך מילים כמו צלף, תקרית, שורה, ארון, נאמרים בהקשר שלך? יש לך בכלל יומולדת תכף, אתה ילד של סוכה, מבחינתי, אתה כל רגע נכנס הביתה". "לפני שטסתי", כתבה שני לאחיה הקטן, "ביקשת את הבושם של פראדה. הבטחתי לך שאני קונה לך. נתתי לך מילה. והנה כפרה שלי, הגעתי עד אליך עם הבושם, ואיפה אתה? לימדת אותי שיעור ברגי־ שות, בסבלנות, בהקשבה. אני מבטיחה לך שאני אעבוד על עצמי להיות פחות עקשנית וקצת יותר כמוך. הלוואי שהייתי פחות עקשנית איתך. אם מישהו רק היה מספר לי, שכל מה שאנחנו נקבל ממך שנה, לא הייתי מתעקשת על רגע 27 יהיו אחד. אולי הם לקחו את הגוף, אבל הנפש שלך כאן. לא עוזבת לרגע. אני מבטיחה לך, בחתונה של שיראל, בסיום הצבא של טליה, בגיוס של תהל, ובטקס שלי, אתה איתנו. אנחנו חמישה. ונישאר תמיד חמי־ שה".

בני ביטון: "מיכאל אהב את החיים, נהג להיות כתף ואוזן קשבת לכל מי שרק היה צריך, והפיץ אור גדול בכל מקום שאליו הגיע. הוא ניחן בכיבוד אב ואם, באיכפתיות

צילום באדיבות המשפחה | מיכאל ז"ל במהלך הלחימה. שירת כלוחם בגדוד הנדסה

לסמוך עליו בעיניים עצומות. אנחנו מר־ גישים שהשמיים נפלו עלינו". "תמיד נישאר חמישה" אחותו של מיכאל, שני, כתבה לו הספד קורע לב. בין היתר סיפרה כי היה אדם

מן" בדימונה והותיר אחריו חברים רבים שבורי לב. "הבשורה הזאת פשוט הרגה אותנו", סיפר אחד מהם. "העובדה שהמל־ חמה הסתיימה ומיכאל נפל בקרב, קורעת אותנו. לא כך אמורים להסתיים חיים של אדם כל כך טוב, אדם שכיף לשבת איתו לדרינק, לשיחה מלב אל לב, חבר שאפשר

וברצון אמיתי לעשות טוב, והרבה"

שני, אחותו של מיכאל: "אני מבטיחה לך שאני אעבוד על עצמי להיות פחות עקשנית וקצת יותר כמוך. הלוואי שהייתי פחות עקשנית איתך. אם מישהו רק היה מספר לי, שכל מה שאנחנו נקבל ממך שנה, לא הייתי 27 יהיו מתעקשת על רגע אחד"

צילום: אתר דובר צה"ל

רס"ל מיכאל מרדכי נחמני ז"ל

12

24.10.2025 ˆ ידיעות הנגב