נגב 24.12.21

נ ח ו גי צ ג צ ה ת

טל זונדרלינג מ"טל מכשירי כתיבה". "זה הפך להיות חוויה"

טל זונדרלינג מ"טל מכשירי כתיבה": "גם הישראלים התחילו לקנות ומשנה לשנה יותר ויותר אנשים מתחברים לזה. זה כמו המימונה. היום יש יותר פתיחות, אנשים נחשפים לזה ואתה רואה אנשים באים, לא רק יוצאי אירופה"

ליאון מלצמן מ"קרוגולזור": "עכשיו יותר ישראלים חוגגים את החג הזה. אנשים רוצים לשמוח, אתה רואה יותר ויותר חנויות שמוכרות מוצרים לחג, יש הרבה התקדמות"

ליאון מלצמן מ"קרוגולזור". גם ישראלים מתעניינים

עצים, בובות ושאר תמונות וכוסות ב"טל מכשירי כתיבה"

"בשבילי זה היה תמיד חג משפחתי" מרינה רוזנברג־קוריטני מבאר־שבע, ראש המחלקה לעידוד עלייה בהסתדרות הציונית העולמית, חוזרת לימי הילדות ומדברת על חשיבות החגיגות מרינה רוזנברג־קוריטני, ראש המחלקה לעידוד עלייה בהסתדרות הציונית העו ־ למית, חברת מועצת עיריית באר־שבע לשעבר ומחזיקת תיק התיירות, עלתה מברית המועצות לשעבר, מתייחסת לחשיבות החגיגות. 1995 לישראל בשנת "בעוד כמה ימים נחגוג את השנה האזרחית החדשה. אמנם בגלל התחלואה הגוב ־ רת ייאלצו חובבי המועדונים והמסיבות ההמוניות להצטמצם במעט, אולם אין לי ספק שבכל רחבי הארץ יחגגו מאות אלפים, ואולי אף מיליונים את ה'נובי גוד'. כמו רבים מעולי ברית המועצות לשעבר, הופתעתי לגלות שבארץ קישרו את החג הזה לסילבסטר. מעולם לא שמענו עד אז על אותו איש דת נוצרי מימי הביניים, ולולא היו מנסים לשכנע אותנו שלא לציין את חגו של האנטישמי הזה, לא היינו יודעים מיהו גם כיום". לדבריה, בשבילה תמיד היה מדובר בחג משפחתי. "ביום היחיד שהרשו לי כילדה להישאר עד מאוחר, לקבל את השנה הנכנסת עם המבוגרים. זה היה מפגש משמח עם הקרובים. בברית המועצות לשעבר לא נחגגו חגים דתיים, רק חגים הקשו ־ רים לשלטונות הקומוניסטיים, מלבד ה'נובי גוד' שהיה כלפיד של אור להרבה משפחות במדינה. בלי דיכוי - מפלגתי או דתי - רק שמחה ואהבה.

ביותר הם בובות סנטה קלאוס, דמויות של סנגורוצ'קה, נורות צבעוניות ומגנטים. הרחוב הנוצץ ברחוב החלוץ שבעבר היו בו בעיקר חנויות הלבשה, נעליים וכלי בית, צצו בשנים האח ־ רונות יותר ויותר דוכנים למוצרי כריסמס ונובי גוד. הסוחרים זיהו את הפוטנציאל, והביקוש רק גובר משנה לשנה. בחנות "אליאנס" עסוקים באריזת מתנות, לקוחות מתעניינים, קו ־ נים ומתייעצים איזה קישוט הולם את אירוע סוף השנה הלועזי. המוכרת בחנות מסבירת פנים, מייעצת, מציעה ומכוונת את לקו ־ חות לחבילת המוצרים המתאימה לתקציבם. בחנות פגשנו לקוחות יוצאי ברית המועצות לשעבר, אבל גם צברים ובני העדה הבדואית. "מגיעים לכאן מכל השכ ־ בות של האוכלוסייה", מספרת המוכרת. בחנות אנחנו משוחחים עם טטיאנה ושואלים אותה במה שונה הנובי גוד השנה משנים עברו. "אני חושבת שיותר אנשים רו ־ צים לחגוג ולהשתתף מאשר בעבר. אני מקווה שלא יהיה סגר בגלל התפשטות הקורונה. זה יפגע בשמחת החג".

בני המשפחה היו באים, מכינים כל מיני ארו ־ חות, זקוסקי (מתאבנים קטנים - י.ל.) לצד ווד ־ קה ושירים. אני זוכרת חברים יושבים וכולם צוחקים ורוקדים. ככה חגגנו את השנה שחלפה ותחילת השנה החדשה. גם כאן בישראל אנחנו חוגגים בעיקר עם קרובי המשפחה". כולם חוגגים לדמויות בעלי חיים יש חלק נכבד במסורת הנובי גוד, והם מתנוססים על כוסות, על סי ־ כות, פסלים ושאר אביזרים. ליאון מלצמן, בעל חנות "קרוגולזור", מסביר, "השנה היא בסימן פרה ואם אדם נולד בשנה זו, אומרים שהוא נולד במזל פרה. השנה הבאה תהיה בסימן נמר, וכן הלאה. אז בהתאם לזה, אנשים קונים כל מיני פריטים, דמויות של בעלי חיים, למשל סיכות, מגנטים, כוסות, תמונות, והרבה כדורים צבעוניים וכוכבים שמניחים על ראש עץ היולקה". מלצמן עלה מאוקראינה ומזהה בשנים האח ־ רונות פתיחות רבה יותר בכל מה שקשור לנו ־ בי גוד. "עכשיו יותר ישראלים חוגגים את החג הזה", הוא אומר. "אנשים רוצים לשמוח, אתה רואה יותר ויותר חנויות שמוכרות מוצרים לחג, יש הרבה התקדמות". מלצמן מספר שהמוצרים המבוקשים

אני שמחה שבשנים האחרונות חוגגים את החג גם רבים מילידי הארץ, הרי כל חג של אור ושמחה הוא חג טוב. כל חג שנותן סיבה להיפגש עם המשפחה הוא חג טוב. כל סיבה למסיבה הרי היא מבורכת. שנה אזרחית שמחה, אני מאחלת לעם ישראל עוד הרבה חגים יפים ומאושרים".

צילום: ערן קרויטורו | מרינה רוזנברג־קוריטני

24.12.2021 ˆ ידיעות הנגב 44