נגב 24.12.21

עו"ד מיטל אזולאי תוהה כיצד גדל פה דור שנהנה להשפיל אחרים ‰ אורטל פרלמן־שמואלי נזכרת בחרם שעברה וסבורה שדרושה התערבות של המדינה ‰ ספיר מנור שחוותה בעצמה התעללות בבית הספר מטילה את האחראיות על ההורים ‰ חגית פאר מזהירה שבני נוער אלימים עלולים להפוך למבוגרים אלימים ‰ וד"ר אמנון גלסנר חושב שיש לעצור את הלימודים כדי לשוחח עם התלמידים ‰ אנשי חינוך, תרבות ומשפט כותבים על הסרטונים המתעדים את ההתעללות החמורה שעברה ) בבית ספרה ‰ על שאלת האחריות ‰ 13( ליאן מושקטין ועל הפתרונות האפשריים שימנעו מקרים מסוג זה בעתיד אכזריות בלתי נסבלת

עודד בר־מאיר / / צילום: הרצל י וסף

ש � מים שה זה התחיל במשחק תתפו בו תלמידות כיתה ז' באחד התיכונים בבאר־שבע והדרדר לכדי התזת חומרי ני ש קוי, בהם גם אקונומיקה, על ראשה של אחת התלמידות והברשת שיער ראשה במטאטא. התלמידות המתעללות לא הסתפקו רק בכך ותיעדו את האירוע המזעזע בסרטון שהופץ שבוע לאחר מכן ברשתות החברתיות. התגובות לא איחרו לבוא. הילדה, ליאן מו ש ), ואמה הגישו תלונה במשטרה, 13 שקטין ( מ � שהיו מעורבות ב 13 ושתי תלמידות בנות עשה עוכבו לחקירה. משרד החינוך הנחה את בית הספר להשעות מיד את התלמידות עד שבדיקת האירוע תמוצה. במשטרה ציינו כי "מדובר באירוע חמור ביותר שבו הושפלה נערה בעיני חבריה והכל לשם ביזוי ופרסום ברשת החברתית. נפעל למיצוי הדין עם המעורבים". במשרד החינוך הגדירו את האירוע "חמור וקשה, שיש בו חצייה של כל קו אדום ופגיעה בכל נורמה התנהגותית המצופה מתלמידים במוסד חינוכי. אירוע האלימות הנוכחי מצ ש טרף לרצף של אירועי האלימות המוקצנים והתכופים שמתרחשים במערכת החינוך על רקע ההשלכות של משבר הקורונה". האירוע החמור הזה עדיין מסעיר את הציבור. התחושות קשות כשהאלימות בין כותלי בית הספר לא פוסקת.

החינוך מתחיל בבית עו"ד מיטל אזולאי הזדעזעה מאוד מהסרטונים המתעדים את ההתעללות בתלמידה ‰ וחושבתשהאחריות היא בעיקר של ההורים

של ההתעללות בילדה "הסרטון ה שה מבית הספר התיכון בעירנו לא מניח לי. אני לא מפ ש סיקה לחשוב על הילדה, על המפלצות שעשו לה את זה, על מערכת החינוך שלנו, על הרשתות החבר ש תיות, אבל בעיקר אני חושבת על ההורים. ההורים של הילדות שעשו את המעשה המזוויע הזה. אני חושבת על זה כאמא ואני נחרדת. מהורהרת. תוהה איך יכול להיות שגדל פה דור שחושב שזה מצחיק להשפיל ילד אחר ככה, להמשיך לצחוק כשהוא בוכה, להמשיך לצלם וגם להפיץ את זה ברשת החברתית בלי לחשוב ולו לרגע מה עובר על הילד שנפגע. כל העניין הזה הזכיר לי שלפני מספר חודשים הגננת של שי לי, בתי בת החמש, סיפרה לי ששי לי העליבה ילדה מהגן בזמן הארוחה ואמרה לה שהאוכל שלה לא טעים. באותו הרגע הרגשתי נורא. הרגשתי שנ ש כשלתי. איך יכול להיות שהילדה שלי, שמגיל אפס אומרת לכולם שהבית שלנו הוא בית של אהבה ולא של אלימות, העליבה ילדה אחרת? עוד באותו היום רכשתי כמה ספרים על חברות, על כבוד ועל מעשים טובים. בספר על הרגשות התע ש

מקנו, שוחחנו על הרגשות שלנו, על הרגשות של אחרים, על איך שאנחנו מרגישים ואיך מרגיש גם החבר שלנו, שתמיד רגע לפני שעושים משהו צריך לעצור ולחשוב איך היינו מרגישים במקום אותו חבר. שוחחנו על העניין רבות. אנחנו משוחחות על זה כמעט בכל יום. מי שישאל את שי לי מה הכי חשוב לאמא, היא לו תגיד בלי להסס - הכי חשוב שאהיה חברה טובה ואדם טוב. החינוך מתחיל בבית. ילדים הם מראה של ההורים שלהם. אם ילד יידע שלהורה שלו הכי חשוב שהוא יהיה אדם טוב, חבר של כולם, שלמעשים שלו יש השלכות - בסוף זה יחלחל. כמו שילד יודע שא ש סור לגעת באש, אסור לקפוץ לכביש כשיש מכוניות - ככה ילד צריך לדעת שאסור, אסור, אסור לפגוע באדם אחר. מובן שגם למערכת החינוך שלנו יש חלק בעניין וגם לרשתות החברתיות, אך אי אפשר להסיר מעלינו את האחריות לחנך את ילדינו לראות את האחר ולהבין שלמעשים שלנו יש השלכות על אחרים. שכל דבר שאנו עושים, עלול לפגוע באדם אחר, במיוחד בעידן

ליאן מושקטין. עברה התעללות אכזרית

8

24.12.2021 ˆ ידיעות הנגב