נגב 24.2.23

הפגנות הנשים בבאר־ שבע. לבושות באדום | בהשראת הסדרה צילום: הרצל יוסף

מפגינותבאדום נשיםמהנגבשלוקחותחלק במחאה כשהן לבושותבגלימותאדומות וכובעים לבנים בהשראתהסדרה "סיפורהשל שפחה", מדברותעל חשיבותהיציאהמהבית כדי להפגין ‰ על חוסר השיוויון המגדרי ‰ ועל החשששלהן מפני העתיד

צילום פרטי צילום פרטי

עירית פורת

עירית פורת: "אני חרדה זה הרבה זמן, הפגיעה הסיסטמטית בארץ, ובכלל, איך שנשים נתפסות, מידרדרת כבר הרבה זמן"

זמן. לא נולדתי אתמול, נולדתי בשנות השישים בארץ, והדברים בשנים האח ־ רונות מקבלים תאוצה, ומעבר לזה שהם מקבלים תאוצה, התחושה היא שהחילונים ומסורתיים ואחרים הכינו את השטח לקבל את זה". את יכולה לתת דוגמה? "לפני מספר שנים כשהתחלתי לשחות במרכז הספורט של האוניברסיטה, בי ־ קשו ממני באחד הימים לצאת מהבריכה בשעה מסוימת כי הייתה שחייה לגב ־ רים בלבד. הייתי די מזועזעת שזה קורה באוניברסיטה, ואז אמרו לי 'ככה זה בכל הבריכות בבאר־שבע. חלק קטן מהשעות מופרד לגברים ולנשים'". עירית פורת מציגה את סיפור ההפרדה בין גברים לנשים ועושה קישור לרפורמה. אחוז מהאוכלוסייה משהו 51 "לראות ב־ שכל התקציב שלו זה להתרבות ולייצר ילדים, יש אנשים היום במשרד ראש הממשלה ובמשרד החינוך שחושבים כך, וזה מפחיד ומזעזע. תסתכל על אלימות כלפי נשים בארץ, או העונשים על אונס, זה שולי שבשולי, רוב נשים מוטרדות וזה לא מגיע לכלל חקירה, ומה שכן מגיע, הרוב נסגר". בשורה התחתונה, אומרת עירית פורת, "מצב הנשים בארץ הולך ומחמיר". את מאמינה שההפגנות יביאו לשינוי? "אני מקווה שאנשים ישאלו שאלות, ושאנחנו נוכל להסביר ויבינו לאן אנחנו הולכים. אני לא בטוחה שהילדה שלי תי ־ שאר בארץ, כי פעם היא אמרה לי שכ ־ שהיא תסיים את התואר השני, היא חושבת לעבור לחו"ל ואולי להישאר שם. המקום הזה הולך ונעשה יותר עוין, ואחרי עוין זה נעשה מסוכן".

בורה שזו חובתה האזרחית להשתתף בה ־ פגנות נגד הרפורמה המשפטית. "אין לי לגיטימציה להחליט שאני יושבת בבית", היא מדגישה. "יש תהליך מזדחל שעכשיו התחילו להאיץ אותו, הוא קורה כבר המון שנים. ראיתי מה קרה לבת הגדולה שלי שהייתה בקבע, יש חיילים שאין להם מה לאכול, לאן הגענו? אני מקשרת את זה גם לרפורמה. למשל, בנות שלא מכניסים אותן לבריכה, ואני אומרת אם אתה לא יכול להתגבר על עצמך, אז לך לטיפול. גם סוגיית השכר הלא הוגן לנשים, ייצוג בכנסת, ועוד המון דברים". לדברי זיו, חוסר השוויון המגדרי בא לידי ביטוי גם ברשתות החברתיות. "כשאישה רושמת משהו, התגובות הן מיד 'את בטח משועממת', 'את בטח גרושה', 'לכי תמצאי מי שינענע אותך', ועוד מילים כאלה ואח ־ אחוז מהאוכלוסייה 51 רות", היא מספרת. " הן נשים ומתייחסים אליהן כאל מיעוט, איך זה הגיוני? מתייחסים לנשים באותה נשימה ביחד עם מיעוטים, אנחנו הרוב באוכלוסייה, אבל עדיין יש לנו פחות זכויות". זה קשור לדעתך לתהליכי הדתה? "אם אתה שואל אותי אם בקיבוץ שלי צריך להקים בית כנסת, אני אשאל אותך 'מאיזה זרם?'. אין לי התנגדות לבית כנסת, יש לי התנגדות לזה שאני אהיה מודרת". מחאה ותוצאותיה לא ברור אם וכיצד ההפגנות והמחאות ישפיעו על הרפורמה המשפטית. התחו ־ שות בקרב המפגינים נעות בין אופטימיות לפסימיות, כשמצד אחד, הכנסת החלה בתהליך החקיקה של הרפורמה, ומצד שני,

ההפגנות הולכות ומתגברות. מבחינתה של זיו, יש נושא אחד מרכ ־ זי שעומד מעל הכל, "השרידות האישית היא פה מעל הכל", היא מדגישה. "אני עובדת בחברת קנביס, כדי לעבוד בח ־ ברת קנביס אתה צריך לקבל אישור של היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות ושל המשטרה, כי זה עדיין תחת ההגדרה של סם אסור במדינת ישראל. יש אנשים שיש להם תיקים על גרם וחצי מלפני עשר שנים, יש אנשים שגרים בבית עם מישהו שהיו לו תיקים או שיש לו תיקים מתנהלים, כל האנשים האלה לא מקבלים אישור אפילו לא לנקות שירותים בחברת קנביס". זיו מפנה אצבע מאשימה אל הממשלה בנוכחית שבמקום לטפל בנושאים הדחו ־ פים, עסוקה בחלוקת תיקים. "אנחנו לוק ־ חים אדם מורשע עם שלושה תיקים ושמים אותו כשר אוצר? איפה נשמע דבר כזה? אנחנו לוקחים טרוריסט מורשע ושמים אותו אחראי לביטחון לאומי? אין שום דבר יותר דחוף? לא יוקר המחייה? לא הבלגן שיש בבאר־שבע? לא הגניבות החקלאיות המטורפות?". המצב מחמיר "אני חרדה זה הרבה זמן", אומרת עירית פורת, גם היא השתתפה ב"צעדת השפ ־ חות". פורת, דוקטורנטית בתחום מדיניות ציבורית בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן־גוריון, תושבת באר־שבע ואמא לשני סטודנטים, מסבירה מדוע היא חרדה כל כך. "הפגיעה הסיסטמטית בארץ, ובכלל, איך שנשים נתפסות, מידרדרת כבר הרבה

יעקב לוי שיירת הנשים הלבושות גלימות אדו ־ מות וכובעים לבנים, מחווה לסדרה "סי ־ פורה של שפחה", שפילסה את דרכן בין עשרות אלפי המפגינים בהפגנה הגדולה נגד הרפורמה המשפטית שהתקיימה בש ־ בוע שעבר בירושלים, זכתה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית והבינלאומית. המיצג, יוזמה של תנועת "בונות אלטר ־ נטיבה", זכה לשם "צעדת השפחות", נועד להרתיע מפני הפיכתה של מדינת ישראל מדמוקרטיה שוויונית לתיאוקרטיה שמ ־ דירה נשים ורומסת את זכויותיהן, בדומה לרפובליקת גלעד ברומן מאת מרגרט אטווד שעליו מבוססת סדרת הטלוויזיה המצליחה. במוצאי השבת האחרונה המחזה המרשים חזר על עצמו בהפגנה שהתקיימה בבאר־ שבע. הפעם השתתפו במיצג מאות נשים, פעילות בתנועת "בונות אלטרנטיבה", לשותפות ושוויון מגדרי", "איתך 5050 " מעכי", "אני אישה", ועוד, שצעדו לבושות בגלימות ובכובעים כאילו יצאו זה עתה מהסדרה הדיסטופית. חובה אזרחית ב � ), מנהלת איכות בח 55 איילת זיו ) רת קנביס מקיבוץ להבים, אמא לשלושה ילדים, השתתפה במוצאי השבת ב"צעדת השפחות", ומבחינתה, המציאות העגומה שמתוארת ב"סיפורה של שפחה" קרובה מתמיד. "מה ההבדל בין מה שאומר אבי מעוז לבין מה שקרה בסדרה? אין שום הבדל מבחינתי", היא אומרת השבוע. זיו היא "בוגרת" ההפגנות בבלפור, וס ־

איילת זיו

איילת זיו: "מה ההבדל בין מה שאומר אבי מעוז לבין מה שקרה בסדרה? אין שום הבדל מבחינתי. אין לי לגיטימציה להחליט שאני יושבת בבית"

44

24.2.2023 ˆ ידיעות הנגב