נגב 25.02.22

הכי מיוחדים שיש

מתן אוזן שואף לפתח קריירה בתחום הטכנולוגי ‰ לאה לטניק עובדת בכפר האירוסים ורוצה להקים משפחה ‰ עומרי אלגזר שוחה, עובד וגם מתקלט ‰ ומיכל פוגל סיימה בגרות בתיאטרון, למדה צילום ומקווה לטוס בקרוב לחו"ל ‰ לרגל אירועי "פברואר יוצא מן הכלל" תכירו את הצעירים תושבי הנגב שלא נותנים למוגבלויותשלהם לעצור אותם מלהגשים חלומות

"פברואר יוצא מן במסגרת מיזם הכלל" נערכים החודש בכל רחבי הארץ מאות אירועים שמטרתם לצמצם סטיגמות ולקדם השתלבות אנשים עם מוגבלויות. המיזם של החברה למתנ"סים הארצית, שהחל לפני ארבע שנים, כולל אירועי ספורט, תר ־ בות ואומנות, הרצאות, מעגלי שיח, תערוכות ואירועים מקוונים. ביום שלישי שעבר עמד המיזם בסימן "חי ־ לופי כסאות" ובמסגרתו ראשי רשויות רבים התחלפו בתפקידם עם אנשים עם מוגבלויות שהתלוו אליהם במהלך יום העבודה. "אנחנו מחויבים להמשיך במאמצים לשינוי ולהביא להשתלבות ילדים, בני נוער ומבוג ־ רים עם מוגבלות בכל קהילה, בכל חברה ובכל מקום", אומר מנכ"ל החברה למתנ"סים, טל בסכס. "לפנינו עוד כברת דרך ואנו, כארגון החברתי הגדול בישראל, מחויבים להוביל את השינוי ולאפשר לכל אדם מקום שווה בקהילתו. חשוב שנזכור שכולנו 'גם וגם'. בכל אחד מאיתנו יש מגוון של תכונות, עו ־ צמות וחוזקות, וכך גם אנשים עם מוגבלות ושאף קהילה אינה שלמה אם לא כל הפרטים בה מרגישים ויודעים שהם חלק מהקהילה ושיש להם השפעה".

עודד בר־מאיר / / צילום: הרצל י וסף

כמה שעות של תהילה מתן אוזן, שאובחן עם תסמונת טורט, מתמודד בגבורה עם הוא זכה להתלוות לראש ‰ המגבלה וזוכה גם לחיבוק מהקהילה עיריית דימונה, בני ביטון, והשתתף בכמה ישיבות

אובחן כשהיה בן תשע. מתן צילום | אוזן פרטי

תשע אובחן כשהיה כבן מתן אוזן, תושב דימונה, עם תס ־ מונת טורט. "זה החל כשהייתי בכיתה ג'", הוא מספר השבוע. "ההערכה הייתה אז שהסיפור הזה החל בגלל טראומת צוק איתן. אני זוכר שמדובר שההתחלה, לאחר אותה אבחנה, הייתה מאוד קשה". איך זה בא לידי ביטוי? "אני זוכר שהייתי נוסע עם אבא שלי ברכב והייתי מזיז את הראש תוך תנועות בלתי רצוניות ובל ־ תי נשלטות. אבא שלי היה מבקש ממני להפסיק, אבל זה לא עבד. פעם אחת יצאתי לטיול ובמהלכו הרבצתי לעצמי והיו לי כל מיני טיקים כאלה. במקרה אחר, מישהי ביקשה להוציא אותי מאיזה אירוע שהייתי נוכח בו לאחר שלטעמה התנועות הבלתי רצונית שלי הפ ־ ריעו לה להתרכז". איך הרגשת בסיטואציות האלה? "זה מאוד לא נעים. זה כואב. כאשר יש לי התקפים, זה כאילו שאני מרביץ לעצמי. סיטואציה קשה כאשר אתה נמצא בחברת אנשים. אומנם לא יצא לי שאנ ־ שים לועגים לי על המגבלה הזו, אבל יש כאלה שנועצים בי מב ־

היה מאוד מרגש להשתתף בדיוני העירייה. כך למשל, נטלתי חלק בישיבה שבה נידונה ההצעה לקיים פסטיבל אומנותי בדימונה להנצ ־ חתו של השחקן והבדרן דודו דותן ז"ל, שאת ילדותו ונעוריו עשה בדימונה והוא נפטר לפני כעש ־ רים שנה. זה היה מאוד מרגש, מה גם שבני משפחתו של דותן נכחו באותה ישיבה. בכלל, הסיטואציה הזו להשתתף בישיבות שבהן דנים על ענייני העיר עוררה בי את האחריות של מקבלי ההחלטות בעירייה. הייתה לי הארה בקטע הזה". אתה חושב כבר על קריירה מו ־ ניציפלית? "האמת היא שלא כל כך. זה לא עורר בי איזושהי שאיפה למלא תפקיד בכיר בעירייה. לעומת זאת, זה עורר בי את השאיפה להתקדם בתחום הטכנולוגי שאני מאוד אוהב, ולאו דווקא בתחום המוניציפלי". מה תרצה לעשות כשתהיה גדול? "אין לי בשלב זה חלום מיוחד. אני רוצה שתהיה לי בעתיד, כשאגדל, יותר אחריות, החלטיות ויכולת לבחור את דרכי בחיים".

טים. זה לא מפריע לי". ), תלמיד כיתה י"א 17 מתן אוזן ( בבית הספר התיכון "אפלמן" בדימונה, לומד בכיתה רגילה. "לחברים שלי לכיתה זה לא מפ ־ ריע", הוא מספר. "זה מסתכם רק במבטים. זה עניין של מזל את מי אתה פוגש בדרך. לא לועגים לי. ללעוג למישהו על משהו לא רצוני ובלתי נשלט זה מגעיל, בלי שום קשר למוגבלות שלו. זה נורא. זה עלול לגרום לטראומה למישהו אחר. לא קרה לי אומנם שלעגו לי בגלל המוגבלות הזו, אך זה בהח ־ לט קשה. יחסית הסביבה החברתית שלי מכילה אותי וזה מזל גדול". בשבוע שעבר נבחר אוזן במסגרת מיזם "פברואר יוצא מן הכלל" של החברה למתנ"סים לשבת על כסאו של ראש עיריית דימונה בני בי ־ טון ולהחליף אותו לכמה שעות. אל התפקיד הנחשק אוזן הגיע בזכות פרויקט שבו ראשי רשויות מקומיות מפנים את מקומם לכמה שעות לאנשים עם צרכים מיוחדים. "אלה היו כמה שעות של תהילה", מציין אוזן, "זה היה מאוד מכובד להיות ראש עירייה לפרק זמן קצר.

"ללעוג למישהו על משהו לא רצוני ובלתי נשלט זה מגעיל, בלי שום קשר למוגבלות שלו. זה נורא. זה עלול לגרום לטראומה למישהו אחר"

25.2.2022 ˆ ידיעות הנגב 36