נגב 25.02.22

אליה שלי איפור ושיער: סינמה סיטי, באר שבע // לוקיישן:

הגיע עד לחור המדברי שהייתי בו. זה הדבר הכי חזק שלקחתי מהסיפור הזה, מעבר להתרגשות הענקית והעצומה שהייתה לי". מה ריגש אותך כל כך? "אני חושבת שזה הצליח לרגש אותי יותר מכל דבר בחיים. חיכיתי לאודישן הזה ואת מדמיינת את הרגע שיגידו לך כן, דמיינתי איך זה יגיע ואיפה אני אהיה, לא משנה כמה תאוריות רצו לי במוח, לא חשבתי שזה יקרה ככה, בשום צורה. התגובה שלי הייתה מצחיקה כי בכיתי לגל ואמרתי לו שהוא משקר לי, זה היה בכי היסטרי מאושר שאני רק רוצה לחוות שוב. המקצוע הזה הוא כל כך מרגש. לא חוויתי עדיין לידה, אבל לפעמים אני חושבת שנכון שנשים בהריון תמיד אומרות שהן סוחבות את התינוק תשעה חודשים ואחרי הלידה הן שוכחות מהכול, אז זה בדיוק כזה. אודי ־ שנים, וקשה, וחרא וחרדה ובכי וקושי, ואז את מקבלת איזשהו פידבק טוב על מה שעשית, ומי זוכר מה היה אתמול". ללמוד מאקי אבני תפקיד ראשון, לחץ, התרגשות. בוחבוט מספרת שידעה מבעוד מועד מי השחקנים שאיתם היא צפויה לח ־ לוק את המסך. "קודם כל, כששמעתי שיש אודישנים לסדרה הזאת, מאוד רציתי להיבחן לתפקיד של סופי מבורך שאותה משחקת מיקה צור המושלמת ולא הזמינו

תעשה את האודישן שיביא לה את תפ ־ קידה המשמעותי הראשון. "הייתי במי ־ לואים וגל חייג אליי ואמר 'תקשיבי, אני חייב שתעשי לי איזה אודישן זריז', ועניתי לו שאין בעיה, אגיע הביתה, אתארגן, אתלבש ואעשה את זה מסודר, אבל הוא אמר שהוא צריך את האודישן עכשיו. אז לקחתי מזרן צבאי בחדר שלי בבסיס והנחתי אותו על הרצפה. הייתי צריכה להגיד 'לא, אני לא יודעת' עשר פעמים ולהתאים את המשפט לעשר סיטואציות שונות עם רגשות שונים. זה היה אחד האודישנים הכי קשים שעשי ־ תי. אני זוכרת שאמרתי לעצמי יש לך חמש דקות ואת לא יכולה לדבר סתם, את ממש צריכה להבין מה את אומרת ולבנות סיפור מהמשפט הזה עשר פע ־ מים וזה מה שהיה. אחת החיילות ציל ־ מה אותי, לא התאפרתי, לבשתי חול ־ צה קצרה, צילמתי את האודישן בשני טייקים ושלחתי". בוחבוט לא דמיינה שדווקא האודישן הזה הוא שיביא לה את תפקידה הראשון. "אחרי כמה דקות גל שולח לי 'תאש ־ רי ימי צילום', אני מסתכלת בהודעה ורואה 'אביטל, ימי צילום, מקיף מי ־ לאנו'. לא הבנתי מה קורה. יום הצילום י � ועשיתי את האוד 11.8 הראשון היה ב ־ . אני זוכרת שרשמתי לגל 10.8 שן ב־

תאיר בוחבוט. "המקצוע הזה הוא כל כך מרגש"

אותי. הסוכן שלי בזמנו ניסה, אבל לפעמים לא מזמינים אות ־ נו לאודישנים, וזה בסדר. אז ידע ־ תי שהיא לוהקה וראיתי שקים אור לוהקה וראיתי שאקי אבני לוהק. היום מפרסמים הכל, זה לא כמו פעם". איך היה לשחק לצידו של אקי אבני?

תאיר בוחבוט עם בת הדודה אגם. חברות | טובות צילום: עמית נעים

"הוא אדם מדהים, מכיל מאוד ומק ־ צועי. אני אגלה לכם סוד, במיוחד בימים הראשו ־ נים, הייתי יוש ־

באה לקחת אותי בבוקר. השתחררתי מהצבא רגע לפני שהתחילה הקורונה, 2019 נרשמתי לעוד שנה, ובאוקטובר התחלתי את השנה השלישית שלי אצל גל. זה גם היה החודש הראשון שהרשיתי לעצמי לגשת לסוכן". בשלב הזה כבר התחלת ללכת לאודישנים? "בשלב הזה הלכתי לאודישנים דרך מלהקות שנחשפו אליי אצל גל. יש הרבה שיעורים מלהקות ובמאים, אבל זה לא קרה כמו שזה קורה היום באופן יותר מסודר. כלומר, עשיתי אודישנים והם היו מהממים, אבל אודישנים יותר קטנים ויותר קלילים". אודישן בבסיס בוחבוט הייתה 2020 בחודש אוגוסט בשירות מילואים של כמה ימים אי שם בבסיס עובדה בערבה. היא כמובן לא ציפתה שדווקא שם, מכל המקומות, היא

לפני שהייתה למידה מרחוק כמו היום. נתנו לי אישור מבית הספר ושילבתי את שני הדברים, עשיתי שלוש שנים במסלול בוגרים אצל גל בסטודיו תוך כדי הצבא". כלומר לא ויתרת על כלום. "ויתרתי על דבר אחד, על שעות שינה. אם אישן היום שלוש שעות בלי ־ לה, לא איראה במיטבי, אבל בתקופה של הצבא זה היה זמן שינה סטנדר ־ טי. היו גם לילות שלא ישנתי בכלל. להוציא אישור לימודים כשאת בבסיס סגור זה כמעט בלתי אפשרי, אבל הפ ־ עלתי את קסמיי והמפקדת שלי הייתה מדהימה, והם באמת עזרו לי ושחררו אותי מוקדם בסופי שבוע. בכל יום חמישי הייתי עולה ממצפה רמון לתל־ בלילה. 01:30־02:00־ אביב וחוזרת ב ככל שהתקדמתי בשירות, אישרו לי גם אפטר, אז הייתי נוסעת פעמיים בשבוע. חוזרת לבאר־שבע בשלוש בבוקר, יישנה שעתיים, והסעת הקבע

על הקשר עם אגם בוחבוט: "אגם היא בת דודה שלי, אבל היא תופסת כמה מקומות בחיים שלי. החברה הכי טובה שלי והפרטנרית שלי. יש בינינו קשר, טפו טפו טפו, מהמם"

בשיא התמימות שאני חושבת שיש כאן טעות וזה מחר. אחר כך קיבלתי שיחה שבה נאמר לי שקיבלתי את התפקיד". איך הרגשת כשנודע לך שקיבלת את התפקיד? "כל החיים שלי אמא שלי, הסובבים אותי וגם אני, מכניסים לי את המשפט שמה ששלי יהיה שלי ויגיע עד אליי, אבל מאוד מאוד קשה להאמין בזה במק ־ צוע הזה. אני מודה ומתוודה שלא תמיד אני נכנסת לאודישן ואומרת 'יאללה מה ששלי יהיה שלי', אבל כשזה קרה לי, הבנתי שזה לגמרי ככה. הטייקים יצאו טוב וכמו שאני אוהבת. היה אפילו שקט בבסיס, חמש אחר הצהריים זאת שעה שלא אמור להיות שקט, אז הכל קרה פשוט מדויק כי זה היה שלי, וזה באמת

ידיעות הנגב ˆ 25.2.2022 41