נגב 25.02.22

/ הצגה /

מלחמת אחים המחזה "האחים"

/ תערוכה /

עולם מקרטון

שמעלה תיאטרון באר־ שבע עוסק במה שקורה כשמערבבים משפחה, כסף ופוליטיקה מציג תיאטרון באר–שבע בימים אלה את ההצגה "האחים", מחזה מקורי מאת שחר פנקס בבימויה של שיר גולדברג. העלילה: ריב בין שני אחים, מנהיגים, גורר מדינה שלמה למלחמת אחים. שניהם הסכימו על רוטציה, אך בבוא המועד לחילופי השלטון מסרבת האחות הבכורה לפנות את כסאה והאח הצעיר מאיים במלחמה. אמם מצליחה לתווך ביניהם ומ ־ זמינה אותם להעביר את השלטון באולפן טלוויזיה אל מול פני האומה. בתוכנית חדשות עתירת רייטינג, ממתינים במתח הקהל באולפן, צוות פרשנים ציני והמנחה הפופולרי, לרגע השיא של טקס חילופי השלטון בין שני האחים. לאורך השידור החי ובין שידורי הפ ־ רסומות וראיונות ה"צבע", המנחה רוצה רייטינג ומחפש רק את הצהוב. האחים מתקוטטים ביניהם ונלחמים על אהבת האם, כשבמקביל, מתנה ־ לת מלחמה אמיתית על גורל ועתיד המדינה. הצגה חצופה על מה שקורה כשמער ־ בבים משפחה, כסף ופוליטיקה. המחזה נכתב בהשראת המחזות "הנשים הפיניקיות" של אוריפידס ו"השבעה נגד תבי" של אייסיכילוס. אמיר קריאף, תום אבני, משתתפים: אפרת ארנון, אילנית בן יעקב, אורן כהן, רון ביטרמן, יואב הייט, ויקי כהן, שיר סייג, אדיר שטיבלמן. , תיאטרון באר־ 2.4 החל מתאריך שבע.

האומנית רונית קדמן ממושב ישע בנגב תציג בגלריה "ציאורים" תערוכה של רהיטים, פסלים ותמונות העשויים מקרטון ‰ "הקרטון עבורי הוא חומר גלם נפלא"

תיפתח בגלריה בתחילת חודש מרץ "ציאורים" בקיבוץ אורים התערוכה "שיגעון מקרטון" של האומנית רונית קדמן שבה היא מציגה רהיטים, פסלים ותמונות מקרטון הע ־ שויים בטכניקות שונות ומגוונות. קדמן נולדה בתל־אביב, גדלה בחולון, שנה היא גרה במושב ישע. במשל 40 וזה שנים הייתה מורה בבתי הספר של המוע ־ צה האזורית אשכול ולימדה את מקצועות העיצוב. במקביל להוראה למדה קורסים באוניברסיטה הפתוחה ועסקה באדריכלות ועיצוב פנים, ריתוך, עיצוב בקרטון, פסיפס בסגנון גאודי, עיצוב תלבושות לתיאטרון, עיצוב בקרמיקה, ועוד. כיום, עם פרישתה לגמלאות, היא מתעסקת בעיקר באומנות הפסיפס ועיצוב בקרטון. את שנה בעת 15 העיצוב בקרטון גילתה לפני כ־

דבר אפשר ליצור מקרטון. רהיטים, ארונות, מדפים, מיטות, פסלים, ציורים, ועוד ועוד. הקרטון עבורי הוא חומר גלם נפלא, למד ־ תי עם הזמן להכיר אותו ומצאתי את הדרך הנכונה עבורי ליצור את מה שתכננתי. לפע ־ מים תוך כדי עבודה צמח לו רעיון חדש שלא תמיד התאים למה שרציתי להגיע, אך דווקא מהטעויות האלה יצאו לי דברים מעניינים ומיוחדים יותר. בכל פעם שניגשתי לסדנה צמח רעיון חדש שאותו יישמתי ביצירה". (פתיחה). 19:30 ), שעה 3.3 יום חמישי ( (שיח גלריה), 12:00 ), שעה 5.3 יום שבת ( –10:30 שעות פתיחה: יום שישי, בשעות או 12:30–11:30 , יום שבת, בשעות 11:30 בתיאום מראש במספר (אסתי). נעילה: 054-6786432 טלפון . גלריה "ציאורים", קיבוץ אורים. 19.3

עבודות של רונית קדמן. הכל מקרטון

ביקור בתערוכה. היא חקרה את הנושא ולמדה ליצור בקרטון. "תתפלאו כמה שהקרטון חזק, יש המון אפש ־ רויות וטכניקות כדי להגיע למוצר או ליצירה הנדרשת", היא מסבירה. "למעשה, כמעט כל

/ ספר /

בספרה "בתוך מערבולת הימים" ד"ר מלי איזנברג מביאה את סיפורו של משה פראגר, היסטוריון שואה חרדי, שמתאר את השסע שנפער בין הציבור החרדי לחברה החילונית בדרכי זיכרון השואה והנצחתה זיכרון מאחד

, ספר "בתוך מערבולת הימים" חדש מאת ד"ר מלי איזנברג בהוצאת מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניב ־ רסיטת בן־גוריון בנגב והוצאת יד ושם, חושף מבט חדש ועמוק על סוגיה ישראלית כאובה. בשנות הארבעים והחמישים, במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה, הידיעות על השואה וזיכרון השואה היו לגורם מאחד ביישוב היהודי ובחברה הישראלית על כל מגזריה, אולם בחלוף הזמן ועם התפתחות הנרטיבים השונים לתיאור השואה, היחס לשואה וזיכ ־ רונה היו לגורם מפריד בין חלקי החברה היש ־ ראלית. ספרה של ד"ר מלי איזנברג מספר את סיפו ־ רו האישי של משה פראגר, יהודי, חרדי, יליד ורשה, שהיה שותף להצלתו של האדמו"ר

צילום: נדב יהלומי

צילום: צפנת איזק | ד"ר מלי איזנברג. מבט חדש ועמוק על סוגיה ישראלית כאובה

מגור, אברהם מרדכי אלתר, ונמנה עם בני לווייתו שבאו .1940 עמו לארץ ישראל בשנת לאחר שכל קרוביו נספו במל ־ חמה, הקדיש את חייו לעיצוב זיכרון השואה בקרב הציבור הרחב, ובזה החרדי בפרט, וראה בכך שליחות עליונה ואחריות חברתית. פראגר נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ. דרך סיפורו הייחודי של פרא ־

החרדי אל מול זה החילוני. "הסיפור העוסק בזהותה של החברה הישרא ־ לית ובמקומה של השואה בזיכרון הקולקטי ־ בי והמגזרי מאפשר לנו הבטה לעבר החומות המפרידות בין החברה החרדית לחברה החי ־ לונית. חומות שלא היו גבוהות כל כך בתקו ־ פת היישוב היהודי כמו היום", אומרת כותבת הספר, ד"ר מלי איזנברג, "זיכרון השואה יכול להיות בסיס מאחד בין חלקי החברה הישרא ־ לית, אולם היווצרות שני הנרטיבים השונים בתכלית הפך אותו לגורם נוסף בקיטוב".

גר, פועלו וכתביו הרבים הנ ־ דונים בספר, נחשפים צדדים לא מוכרים ביחסים שבין החברה החרדית ובין התנו ־ עה הציונית ומדינת ישראל. ממחקרה של איזנברג עולה עד כמה מרכזית השואה בה ־ בניית החברה החרדית לאחר מלחמת העולם השנייה, וכי ־ צד התפתחו נרטיבים יש ־ ראליים שונים על השואה,

משתתפי ההצגה

עטיפת הספר "בתוך מערבולת הימים"

ידיעות הנגב ˆ 25.2.2022 45