נגב 25.03.22

סיור ביער לון, שפעם נחשב למקוםמזמין ומרגיע בלב באר־שבע, מגלהתמונהעגומהשל לכלוך ופסולתסביב העצים ‰ התושביםמתוסכלים ומבקשיםמהעירייה להגביר אכיפה במקום ‰ עירייתבאר־שבע: "אנו מבצעיםאכיפה נגד האחראים ללכלוך" "במקוםלראות ירוק בעינייםאני רואה זבל"

מחזקים את הדיור המוגן

פרויקט של דיור מוגן ובית אבות עומד להיבנות בשכונת השחר בדימונה. השבוע הודיעה רשות מקרקעי ישראל כי נסגר בהצל ־ חה מכרז פומבי לרכישת זכויות יחידות דיור 200 חכירה לבניית במתחם אחד בבנייה רוויה בשכו ־ נת המגורים החדשה בעיר. הזוכה במכרז האמור היא חברת "גשם למשתכן", אשר על פי תנאי המכרז, תשלם לרשות מק ־ י � מ 2.88 רקעי ישראל סכום של ליון שקל (לא כולל מע"מ) ועוד 15.11 הוצאות פיתוח בסכום של מיליון שקל למתחם. חברת "גשם למשתכן" היתה החברה היחידה שהגישה את הצעתה במסגרת המכרז. גובה הפיקדון לקיום מיליון 1.5 ההצעה העומד על שקל. שטחו של המתחם מתפרס דונם והוא נמצא 15 על פני כ־ בתחום התוכנית המתפרסת על דונם בשכונת 1,211־ שטח של כ השחר בחלקה המזרחי של דימו ־ נה. התוכנית כולה כוללת מגורים יחידות דיור 3,216־ בהיקף של כ לצד מוסדות חינוך וציבור, שט ־ חים למסחר ומשרדים, תשתיות, דרכים ושטחים פתוחים. מעיריית דימונה נמסר כי המכרז הוא חלק מתוכנית הקמת שכונת השחר, שכונה אקולוגית, שכיום ש � תו 7,800 אוכלוסייתה מונה כ ־ בים והצפי הוא כי בעוד כשנתיים יגיע מספר תושביה של השכונה אלף. 20 החדש לכדי לדברי ראש עיריית דימונה, בני ביטון, "מדובר בשכונה האקולו ־ גית המוכרת ביותר בארץ, שנב ־ נתה על פי עקרונות בנייה ירוקה. באחרונה שני בתי ספר, האחד חילוני והשני ממלכתי דתי, גני ילדים ופארקים, ועוד היד נטויה. אני מאמין שבשנים הקרובות זו תהיה אטרקציה בקנה מידה בי ־ נלאומי". יוצרים שינוי עיריית נתיבות ותאגיד "מ.א.י" למיחזור פסולת אלקטרונית משתפות פעולה: במהלך הש ־ בוע האחרון הגיעו אנשי התאגיד לבתי הספר "גני טל" ו"נועם אליהו" לטובת פעילות ליצי ־ רת שינוי חברתי־סביבתי ביחס לפסולת הכי מזהמת - פסולת אלקטרונית. במהלך הפעילות הילדים מסרו למיחזור פסולת אלקטרונית חשמלית וסוללות שהביאו מהבית, ולמדו על חשי ־ בות מיחזור הפסולת האלקטרו ־ נית, תוך שהם עוברים תהליך חינוכי־ערכי, וגם מבצעים אותו בפועל. בנוסף, התקיימו פעי ־ לויות חינוכיות בנושא מחזור פסולת אלקטרונית לתלמידים, ובהמשך, מתוכננות פעילויות בבתי ספר נוספים, וקידום והסב ־ רה לתושבים על התשתית העי ־ רונית. עודד בר־מאיר

יעקב לוי

חורשת לון בבאר־שבע ידעה בעבר ימים טובים יותר. ימים שבהם מטיילים הגיעו לצפות

בפריחה העונתית והתלהבו ממרבדי הירק הקסומים והמרהיבים במקום שנמצא בלב שכונת נאות לון בבאר־שבע. אלא שמספר תלונות שהגיעו למערכת "ידיעות הנגב" בדבר הניקיון של המקום, מציירות תמונה עגומה של המתרחש ביער, וסיור קצרצר של צוות המערכת במקום אכן העלה כי התלונות מוצדקות. מקור ההזנחה ביקור השבוע בחורשה מגלה מציאות לא מלבבת. למרבדי הירק נוספו ערימות פסולת ואשפה. מצאנו לכלוך וטינופת, ככל הנראה שהושארו באזור לאחר מנג ־ לים שהודלקו במקום. מה שבולט מהסיפור הזה שהחורשה לא מתוחזקת כראוי, וזה גם מקור ההזנחה. נכון, אי אפשר לחנך תושבים שמגיעים למקום ומלכלכים אותו, אבל מה לגבי ני ־ קיון במקום? מה לגבי אכיפה? תושבים בשכונת נאות לון שמתגוררים בסמוך לחורשה יודעים לספר כי נושא השלכת פסולת ואשפה בין העצים היא תו ־ פעה שמתרחשת בשגרה ועליה הם התריעו בעבר, אולם התופעה נמשכת והנושא לא טופל. אחד מהם, הוא תושב ותיק בשכונה, פנ ־ סיונר, שמאוד חורה לו שפוגעים בטבע, ולמעשה פוגעים בסביבה של השכונה. "קודם כל אני לא מאשים רק את העירייה", הוא מבהיר, "מדובר בקומץ של אנשים בלתי אחראים שמזלזלים בחוק ופוגעים במזיד בחורשה. יש אנשים ששיפצו פה בתים, ובמקום לפנות את פסולת הבניין לאתר מוסדר, זרקו אותה ביער. זה מקומם. במקום לראות צמחים וירוק בעיניים אני יוצא להליכה ורואה זבל". התושב הוותיק מטיל את האחריות גם על העירייה: "ביקשנו בעבר לפעול ליותר אכיפה, לפגוע בכיס של האנשים, זו הדרך הכי מועילה, ולמרבה הצער, אני לא רואה שום אכיפה, רק דיבורים וסיפורים, הגיע הזמן שהעירייה תפעל בכל הכוח, מדובר במשאבי טבע שצריך לשמור עליהם ולא

תושבת השכונה: "היות שמדובר בשמורת טבע לכל דבר, אני חושבת שהעירייה חייבת לגדר את החורשה, ולהציב שומר מטעמה שידווח על מקרים חריגים"

צילום: הרצל יוסף | יער לון. ריאה ירוקה בלב השכונה

לפגוע בהם".

החורשה כפנינת חמד. קראו להם "פעילים למען חורשת לון", בהובלת החברה להגנת הטבע, הקמפיין התמקד בטיילת ובחשי ־ בתה לסביבה, אולם כפי שרואים השבוע, יש עוד הרבה מה לעשות כדי לשפר את המראה של החורשה. "אני חושבת שהעירייה חייבת לגדר את החורשה, ולהציב שומר מטעמה שידווח על מקרים חריגים", מציעה תושבת שכונת נאות לון, ומדגישה: "זה אינטרס ציבו ־ רי ממדרגה ראשונה, זה עניין של לקיחת אחריות, אין דרך אחרת, נכנסים לכאן כל מיני צעירים שמצפצפים על החוק". מה זאת אומרת? "כמו שזה נשמע. נכנסים ליער, פותחים שולחן, מוציאים אלכוהול ואוכל, ועושים ישיבה עד שלוש בלילה כאילו הם בחצר האחורית של הבית שלהם. אין לי בעיה עם הישיבה, אבל המון פעמים לא מנקים אחריהם ולא מתחשבים באנשים שגרים באזור מבחינת הרעש. אלה דברים שניידת של שיטור קהילתי תוכל להתמודד איתם בלי בעיה אם תסייר ליד היער אפילו פעם בשעתיים". מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "אכן, ישנה תופעה של השלכת פסולת והבערת מדורות באזור. אגפי נוף וגנים ואיכות הסביבה, מבצעים פעולות לסילוק האשפה וניקיון במקום. במקביל העירייה מבצעת פעולות אכיפה נגד האחראים הגורמים להשלכת פסולת בניגוד לחוק".

לגדר את האזור? חורשת לון שנקראת גם "יער לון" היא חורשה גדולה לאורך החלק המערבי של העיר, בסמוך לשכונת הווילות נאות לון. י � של המאה שעברה, נ 60 במהלך שנות ה ־ טעו עצי אקליפטוס, אורן ואשלים, והיא הפכה לטיילת של חובבי טיולים שהמבק ־ רים בה נחשפים לנופי הטבע, ואפילו נס ־ ללו שבילים למטרה זו. לפני כשנתיים, בעקבות תלונות של תושבים, "ידיעות הנגב" העלה את סוגיית השלכת פסולת והעדר תחזוקה של החור ־ שה. המראה של אז לא שונה היום. המקום לא מזמין וידידותי, ויש המון עבודה כדי להחזיר את המקום לימים שבהם היער הע ־ ניק למבקרים בו תחושה מזמינה ורגועה. יש לציין כי ארגוני סביבה נטלו חלק לא פעם בקמפיין העלאת המודעת לשמירת

תושב השכונה: "יש אנשים ששיפצו פה בתים ובמקום לפנות את פסולת הבניין לאתר מוסדר זרקו אותה ביער. זה מקומם"

אשפה ולכלוך שנזרקו בחורשה

25.3.2022 ˆ ידיעות הנגב 32