נגב 25.03.22

"אני משמשת מפקדת בצבא, גם על בנים וגם על בנות ביחידה מעורבת, ואני עדיין שומרת על הערכים שלי ועל אורח חיים דתי. הצבא מאפשר לי את זה ומעניק לי את התנאים לכך"

רות צבאי של בנים ולא של בנות". למרות היותה דתיה, על כל המשתמע מכך, דימרי הייתה נחושה בדעתה להת ־ גייס לצה"ל. "לפני הגיוס לצבא קראתי לא מעט כתבות בנושא של גיוס בנות דתיות לצבא וגם היה לי קשר עם מיט"ב, היחידה האחראית על הגיוס לשירות חובה, השיבוץ והחיול, והם סייעו לי וכיוונו אותי", היא מס ־ פרת. "הגעתי ליום מיון של מועמדות לגיוס ליחידות לוחמות וערכו לנו הצגת תכלית של אותן יחידות והציגו את המסלולים שב ־ נות צריכות לעבור בכל אחת מאותן יחידות. בסופו של דבר בחרתי בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף". למה דווקא חטיבת החילוץ? "האמת היא שהחשיפה לפעילות של הח ־ טיבה הזו עשתה לי את זה. מהר מאוד הב ־ נתי שזה המקום שלי. התלהבתי מהפעילות של היחידה הזו כפי שהוצגה לנו באותו יום מיונים. הבנתי שזו יחידה שמשלבת פעילות מבצעית של חילוצים מאתגרים שבהם קו ־ רסים בתים לצד מענה לאוכלוסייה אזרחית ופעילות של אבטחת יישובים. השילוב הזה קסם לי, ולכן בחרתי להתגייס ליחידה הזו". איך קיבלו במשפחתך את ההחלטה שלך להתגייס לצה"ל? "ההורים שלי מאוד תמכו בי ובהחלטה שלי. הם מאחוריי. זה בעצם מה שדחף אותי וסייע לי להגשים את הרצון שלי להתגייס. בהתחלה אומנם היה חשש מפני הצעד הזה שלי, אבל מהר מאוד הם הבינו שאם טוב לי עם ההחלטה הזו ושאני מתפתחת ומתקדמת, אז הם מגבים אותי. לאט לאט גם במשפחה המורחבת תומכים בי ועוטפים אותי וגם מס ־ תקרנים לגבי הפעילות שלי בצבא. יש לי אפילו תחושה שגם הם כבר נשאבים לתוך הסיפור הזה". מתגייסת למשימה הקשיים שבמעבר מבית דתי לשירות צבאי לא פסחו על לינוי דימרי. "בהתחלה זה היה לי מוזר", היא מציינת. "זה התבטא בלעשות שבת או חג בבסיס ולא בבית עם המשפחה, כמו שהייתי מורגלת לכך מהיום שנולדתי ועד שהתגייסתי. זה נמשך בכך שביחידה שלי שירתתי עם בנים, מה שהיה עבורי שי ־ נוי משמעותי ביותר, כי את לימודיי למשל עשיתי באולפנה רק עם בנות ולא נחשפתי לסביבה גברית". איך הרגשת כשהתגייסת? זה היה עבורך סוג של הלם?

סרן לינוי דימרי. "ההורים מאוד תמכו | " בי ובהחלטה שלי צילומים: דובר צה"ל

ידיעות הנגב ˆ 25.3.2022 55