נגב 25.04.25

"מישהו חייב לקחת אחריות" הפחד משוטט חופשי: האחריות לטיפול בנושא מתחלקת ‰ תופעת הכלבים המשוטטים בנגב ממשיכה להטיל אימה על תושבי האזור בינתיים ההסגר העירוני בבאר–שבע מלא עד אפס ‰ בין מספר גופים, אבל מתמסמסת בין משרדים ותקציבים מקום ובעמותת "באר–שבע אוהבת חיות" קוראים למשפחות לתת לכלבים בית חם

ענר חיים ו � בשולי הייש בדרכי העפר,, בים הבדואיים, וגם בלב הערים בנגב, משוטטים אלפי כלבים חסרי בעלים. חלקם רעבים, אחרים נגועים במחלות, ויש גם כאלה שמגלים תוקפנות מסוכו נת כלפי בני אדם ובעלי חיים. למרות הסכנה הברורה והקריאות החוו זרות ונשנות מצד תושבים, הרשויות המקומיות והמדינה ממשיכות להסס. בינתיים, התושבים נאלצים להתמודד לבד עם המציאות המטרידה, בתקווה שהפעם זה לא ייגמר באסון. "אין כמעט יום שאני לא נתקלת בכו לבים שמשוטטים ללא בעלים", מספו ), תושבת שכונת נווה 58 רת יהודית ( זאב בבאר־שבע. "אני יוצאת מדי ערב להליכה בכביש העוקף וזו תופעה שרק הולכת ומתגברת. בשבוע שעבר היה אירוע של נביחות מבהילות שפשוט גרם לי להיכנס לאחד הבניינים הסו מוכים. מישהו חייב לקחת אחריות על הסיפור הזה. אני לא אמורה לצאת מהו בית ולפחד מכלבים". נתי, תושב שכונת רמות, מספר על אירוע בו הבן שלו ברח מכלבים שרדפו אחריו סמוך לכביש העוקף של השכונה: "אני לא יודע אם אלה היו כלבים משוו טטים או כלבים שברחו מהבית שלהם, אבל זה נגמר בזה שהבן שלי ברח מהם ונפל על המדרכה, ומבוגר שהיה באזור הרחיק אותם משם כשזרק עליהם אבן. הפעם זה נגמר בשפשוף בברך ובדימום קל, אני אבל אני לא רוצה לדעת איך זה היה יכול להסתיים". זמן שאול האחריות לטיפול בתופעת הכלבים המשוטטים מפוזרת בין כמה גופים, ואף אחד מהם לא באמת לוקח אחו ריות מלאה. הרשויות המקומיות מחו זיקות בסמכות הישירה ללכידת כלו בים משוטטים בשטחן, אך רבות מהן, במיוחד במועצות האזוריות וביישובים בדואיים, אינן ערוכות להתמודד עם היקף התופעה. משרד החקלאות, באמצעות השירוו תים הווטרינריים, אמור לספק מדיו ניות, תקציבים ופיקוח, אך בפועל מדובר בתמיכה מוגבלת. באזורים של יישובים בלתי מוכרים או כאלה ללא רשות מקומית פעילה, שורר ואקום מוחלט, והכלבים מתרבים ללא כל פיו קוח או טיפול. חשוב לציין כי מבצעי אכיפה ממוקדים שנערכים ברשויות מביאים לא פעם ללכידה של כלבים. אלה נשלחים למכלאות עירוניות. בהסגר העירוני של באר־שבע דיווחו השבוע על תפוסה מלאה. במקרים בהם הכלוו בים מתמלאים לגמרי, כל כלב שאינו

בות תקיפה של בני אדם או בעלי חיים אחרים. נוסף על כך, חובה על הבעלים לשמור על ניקיון המרו חב הציבורי ולאסוף צואת כלבים, בהתאם לתקנות העזר העירוניות. בפועל, במרחבים פתוחים ובאזורי פריפריה, ובעיקר בנגב, חוקים אלה נותרו לרוב הם בגדר המלצה בלבד. הכלבים המשוטטים הם התוצאה הישירה של אכיפה רופפת, חוסר מודו עות ולעיתים גם חוסר אכפתיות מצד בעלי הכלבים ומצד הרשויות גם יחד. יש לציין כי עיריית באר־שבע עורו כת מבצעי אכיפה בכל הנוגע לכלבים משוטטים, וגם פתחה בשנים האחרונות לא מעט פארקים המיועדים לכלבים. קנס על אי איסוף צואה עומד על קרוב שקל, וקנס גבוה פי שלוש יוטל 500 ל־ על בעלים של כלב שיצא לשוטט לא רצועה וללא השגחה. בנוסף, בעירייה פועלים בשיתוף פעולה עם עמותת "באר־שבע אוהבת חיות" שמקיימת ימי אימוץ, ופועלת, בין היתר ,באמצעות משפחות אומנות ולמען הוצאת כלבים מההסגר העירוני. "מדי שנה מגיעים לכלבייה העיו רונית מאות כלבים שמחפשים בית לצד עוד אלפים המשוטטים ברחובות ובפזורות", אומרת יו"ר העמותה, שני שוורץ, "חלקם ננטשו או עברו התעו ללות, חלקם נולדו בשטח ומעולם לא זכו להכיר בית חם ואוהב. מאז המלחמה כמות האימוצים ירדה וכמות הנטישות עלתה. מאות כלבים הגיעו מעוטף עזה ומאזורי לחימה נוספים והעמותות בארץ קורסות תחת העומס". העמותה מקיימת ימי אימוץ רבים וניתן לעקוב אחרי פעילותה ולמו צוא כלבים המיועדים לאימוץ בעמוד הפייסבוק שלה. בשישי הקרוב (היום) ו � תערוך העמ 10:00־14:00 בין השעו ת תה ברחבת הדשא הצמודה למרכז המוו רים בבאר־שבע יום אימוץ מיוחד אליו יגיע כלבים רבים המחפשים בית חם. כלבים 100־ "בהסגר העירוני יש יותר מ שחיים בתא קטן, וכל מה שהם חווים במהלך היום זה נביחות בלתי פוסקות, יללות של צער ובעיקר לחץ וחוסר הבנה של איפה הם נמצאים", מוסיפה שוורץ, "אנחנו מגיעים כמה פעמים בשבוע יחד עם המתנדבים המדהימים שלנו להוציא אותם לטיול ולתת להם אהבה, אבל לצערנו אי אפשר להגיע לכולם, וחצי שעה מחוץ לכלוב זה לא מספיק. אנחנו פועלים בצמוד לשיו רות הווטרינרי בעיר בכל מה שקשור לטיפול בבעלי החיים. צוות המחלקה מסור מאוד, אנחנו בקשר יומיומי והעו בודה נעשית בשיתוף פעולה מלא מתוך אהבה לכלבים ולחתולים. לצערנו, יש בהסגר כלבים שקופים שמחכים כבר יותר משנה שמישהו יראה אותם ויהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהמשפחה".

יסמין סאקס־ פרידמן

– סאקס פרידמן: "שנים על גבי שנים שהמשרד לא חושב על פתרונות לטווח הארוך ולא על פתרונות של חמלה, אלא על המתות זולות"

כלבים משוטטים. רבים | מהם אינם ברי אימוץ צילום: הרצל יוסף

8.1 בשטחן. היקף התמיכה עומד על מיליון שקלים והוא מיועד לטיפול בכלבים בהיבטים נרחבים, ביניהם איסוף כלבים, שיקומם, סירוסם ומסיו רתם לאימוץ לבעלים אחראיים, פינוי מקורות אשפה ושיפור הסניטציה ברו שויות, פעילות הסברה בנושא בעלות אחראית ותברואה ציבורית. ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות וביטחון המזון, התייחס לנוו שא: "אנו ממשיכים לבחון כל העת דרו כים נוספות לתמוך ולסייע לרשויות, ונמצאים בקשר עם כלל המשרדים והרשויות האמונים על כלל האתגרים המחריפים את הבעיה ומביאים להתו רחבותה". אחריות בסיסית בינתיים, בשטח, המציאות רק הולכת ומחריפה. ההערכה היא שבגלל המלחו מה והעובדה שיישובים היו נטושים זמן רב, גרמו לכך שכלבי פרא רבים מרו צועת עזה הגיעו לאזור הדרום והנגב. על פי החוק בישראל, בעלות על כלב אינה מסתכמת בזכות - אלא גם באו חריות ברורה ומוגדרת. כל בעל כלב מחויב להחזיק ברשיון תקף מטעם הרשות המקומית, המתחדש מדי שנה, וכולל חיסון חובה נגד כלבת והזדהות באמצעות שבב אלקטרוני. החוק אוסר על כלבים לשוטט חופשי במרחב הציבורי, ומחייב החזקתם ברצועה - ובמקרה של גזעים מסוכנים, גם עם מחסום. בעל הכלב נושא באחריות משו פטית לכל נזק שהכלב גורם, לרו

בר אימוץ נמצא על זמן שאול, ובמקו רים רבים מומת, על מנת לפנות מקום לכלבים אחרים שאולי יזכו לגורל טוב יותר. אחת הפעילות המרכזיות שנלחמות בתופעת הכלבים המשוטטים והמתתם היא חברת הכנסת יסמין סאקס־פריו דמן, תושבת באר־שבע, שהשתתפה לפני כשבועיים בדיון מיוחד בוועו דת הכלכלה של הכנסת שדן בנושא. סאקס־פרידמן קראה למשרד החקלאות לקדם במהירות נהלים מסודרים שימו נעו המתת כלבים. "שנים על גבי שנים שהמשרד לא חושב על פתרונות לטווח הארוך, ולא על פתרונות של חמלה, אלא על המתות זולות". סאקס־פרידמן הציעה להפעיל מדיו ניות של סירוס והחזרה לשטח כפי שקורה עם חתולים ברשויות עירוניות. "יש כלבים פראיים שאותם אולי נצו טרך להמית, אבל יש כלבים שאפשר לעקר, לסרס ולהחזיר לשטח", ציינה. נציגי משרד החקלאות בדיון ציינו כי ישנה בעייתיות בהחזרת כלבים לשטח עירוני. מנהל השירותים הווטרינריים, סרחיו דולב, אמר: "התוכנית הזאת של עיקור ושחרור מתאימה לסוג של כלו בים שכמעט אין בישראל, כמו כלבים שכונתיים. תוכנית כזאת תעבוד רק באוכלוסייה סגורה שניתן לטפל בה. בישראל רוב הכלבים שגורמים לתוו פעה בלתי רצויה הם פראיים וזה לא עובד". יש לציין כי משרד החקלאות פרסם בתחילת השנה נוהל מיוחד לתמיו כה, בנוסף לתקציב השוטף שניתן לרשויות המקומיות מדי שנה בשנים האחרונות, לטיפול בכלבים הנלכדים

שני שוורץ

שני שוורץ: "לצערנו, יש בהסגר כלבים שקופים שמחכים כבר יותר משנה שמישהו יראה אותם ויהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהמשפחה"

ידיעות הנגב ˆ 25.4.2025 15