נגב 25.04.25

בן שטרית ומאיר. חברות שהתחזקה

ביר, במיוחד בימים אלה. לא כל מה שרואים בעיניים מגלה את המציאות כפי שהיא. בן שטרית: "הכל השתנה. אנשים לא יודעים מה זה פציעה. רואים אותך, אני נראה טוב אם רואים אותי, אבל אף אחד לא יודע מה עובר על פצוע. תסתכלו לאנשים בעיניים. אנחנו לא רואים לתוך הנפש של האדם. אף אחד לא יודע שהלילה לא ישנתי. עכשיו אני שותה את כוס הקפה הרביעית שלי מהבוקר (השעה תשע בבוקר - ע.ח), מישהו יודע שאני רואה מסוק ובראש זה מחזיר אותי ישר לחאן יונס?". מאיר: "בסופו של דבר יש סוג של הבנה שרק מי שנפצע, במיוחד באותו אירוע, יכול להבין אחד את השני. אני יכול לשבת ולהסביר לך מה קרה, על איך זה מרגיש לחטוף טיל, אבל בסוף מי שנפצע, אתה זורק לו מילה אחת ולא צריך להוסיף יותר מדי. יש הבנה בסיסית בינינו". ישראל, מה דעתך על נושא הגיוס בימים אלה? "יש לנו את העם הכי מדהים בעוח לם. החיילים הכי גיבורים שיש. זה לא מתבטא רק בלחימה, גם במשפחות, בקהילה שתומכת. אנחנו שנה וחצי ימי 500 במלחמה. יש אנשים שעשו מילואים ועדיין ממשיכים לתרום, אין דבר כזה בעולם. יש הרבה דרח כים להתגייס, לא חייבים לעלות על מדים. מי שבוחר לא לקחת חלק במח לחמה ההיסטורית הזאת, זאת מלחמה ח � תנ" כית, אין מילה אחרת, פשוט מ " ליט לא להיות חלק מהחברה הישראח לית. ואם אתה מחליט לא להתגייס, אז יש דרך לעזור ולסייע. יש נשים שלא מתגייסות, אז הן מבשלות כל היום לחיילים. קיבלנו את התמיח כה הזאת בלי סוף. יש מבוגרים כמו ג � , שתופרים ב 70 ההורים שלי, בני דים ומחלקים מגבות. מי שבוחר לא להיות חלק מזה - מפסיד את החברה הכי טובה בעולם. החברה הכי אמיח תית, ערכית, עם הנוער הכי איכותי, עם הגבורה העילאית. אנשים יצאו בשבעה באקטובר עם מחסנית ואקדח כדי להגן על אנשים שהם לא הכירו, וזה ההפסד הכי גדול של מי שבוחר לא להיות חלק מזה. כל הזמן מדברים על מה הם לא נותנים, הם בעצם אלה שמפסידים הכי הרבה".

להרגיש שייכים, כי המלחמה הזאת תיזכר לדורות קדימה". מאיר: "חוויית השיקום, מצד אחד, מאוד מתסכלת. דברים שהיית יכול לעשות בקלות לפני הפציעה הופח כים עכשיו לפרוייקט. מצד שני, זאת חוויה שיש בה משהו אופטימי כי אתה רואה שלאט לאט דברים מתקדמים, יותר או פחות, אבל מתקדמים. אני חזרתי לעבודה לפני חודש וחצי בחצי משרה. במקביל, אני עושה שיקום בקהילה". בן שטרית עדיין נמצא בשיקום אינטנסיבי. "אני עובד בזה", הוא מספר, "עושה הכל כדי לחזור לעצח מי. נוסע כל יום לבית החולים אסף הרופא לעבור טיפול בתא לחץ. עובר פעמיים בשבוע הידרותרפיה, פעח מיים בשבוע פיזיותרפיה. ממש נותן את כל כולי לחזור לעצמי. אני לא מאמין שאני שנה אחרי הפציעה ואני עדיין בשיקום. בראשון למאי הייתי בטוח שאהיה על מדים בלבנון. הייתי משוכנע בזה. תשמע, יש ימים שיש נפילות לא פשוטות. הפלוגה שלי עכשיו במילואים ואני לא איתם, זה בכי. נשבר לי הלב". סוגיית הגיוס אם היה נכנס מישהו באמצע השיחה עם בן שטרית ומאיר, הוא לא היה מבחין במשהו יוצא דופן. וזה מסר שחשוב מאוד לשניים להעח

25.4.2025 ˆ ידיעות הנגב 52