נגב 25.04.25
נוריאל ארזי עם אחיו אופק ארזי ז"ל (משמאל). רוצה שכעולם יכירו אותו
"השירה שלך תמיד תתנגן בליבי" נוריאל ארזי כותב לאחיו, רס"ל אופק ז"ל מקיבוץ ניר יצחק, חבר כיתת הכוננות ביישוב, בנופלו 28 שנהרג בקרב על שער הקיבוץ בשבעה באוקטובר, בן "אופק שלי, אופק שלנו עוד שנה חלפה ועוד זמן שאיננו צוברים חווית יחד. הקשר בינינו היה מיוחד. הוא כלל מפגשים יומיומיים בשבילי הקיבוץ, משחקי פיפ"א בלתי נגמרים, או סתם ישיבה שקטה על המרפסת. הייתה בינינו חברות אמיתית, חזקה, כזו שלא תמיד צריך להסביר במילים. עדיין נתקל ברגעים שאני רואה משהו מיוחד או מצחיק, ואני מיד פונה במטרה לשתף אותך, ובכל פעם כזאת גם חוזרת לה צביטה חזקה בלב ומחנק בגרון. יש משפט שלך שמלווה אותי מאז, ואני לא שוכח אותו. זה היה אחרי ריב טיפשי בינינו - מין מריבה שהתפתחה לעקיצות כואבות ולהרבה דמעות משני הצדדים. ואז אמרת לי: 'אנחנו מכירים אחד את השני עד העצם, עד הווריד הכי קטן. ולכן אנחנו גם יודעים בדיוק איפה כואב, ואיך אפשר לפגוע'. באותו רגע פשוט חיבקתי אותך חזק, הכי חזק שיכולתי. אבל מאז, אופק, התווספה לי נקודת חולשה חדשה - הפרידה ממך. אתה נפלת כשהגנת בגבורה על קיבוץ ניר יצחק, כשיצאת להציל חיים ולשמור על הבית שלנו. אופקי הגדול... חיבוק איתך זה כוח, חיבוק איתך זה סיפור שאמשיך לספר כל ימי חיי ואעביר אותו גם לילדיי ונכדיי. שכולם יכירו אותך ואת הלב הענק שלך. המחשבה על איך הלכת - אמיצה, נחושה, בלב הסכנה - ממלאת אותי בכאב עצום, אבל גם בגאווה אינסופית. כך אזכור אותך תמיד - לוחם, חבר, אח, אחד שלא חושב פעמיים כשצריך לפעול. אני אוהב אותך.... תמיד.... ותמיד תהיה איתי - בלב, בזיכרונות, ובמנגינה, והשירה שלך תמיד תתנגן בליבי. שלך, נוריק".
"המחשבה על איך הלכת - אמיצה, נחושה, בלב הסכנה - ממלאת אותי בכאב עצום, אבל גם בגאווה אינסופית"
ידיעות הנגב ˆ 25.4.2025 55
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online