נגב 26.01.24

ביום אחד הכל נגדע רפאל חייט איבד בני משפחה בשבת השחורה וגם את העצים שכל כך טיפח • דני בן דוד שינה את מסלול הרכיבה שלו כשהבחין באסון הגדול והתריע על המצב • יצחק לוגסי סבור ששיקום הנזקים מתגמד נוכח השואה שנחתה עלינו • היערנים הוותיקים של קק"ל שכבר חוו בעבר אירועים קשים, נערכים לטפל ביערות בסמוך לבארי, כיסופים ורעים • ומבטיחים להמשיך לנטוע עצים ולהפריח את האיזורים שהיו חלק בלתי נפרד מהנוף עודד בר־מאיר |

צילום: אלכס קולומויסקי, קק"ל | אדמה חרוכה. מסימני המלחמה הנוראית

לפני פרוץ שלושה ימים מלחמת "חרבות ברזל" הוזעקו יערני הקרן הקיימת לישראל וכוחות הכיבוי באזור הנגב המערבי לטפל בכיבוי של מספר שריפות שפרצו ביערות באזור הקיבוצים בארי, כיסופים ורעים, כתוע צאה מבלוני תבערה שהופרחו לאזור עוטף עזה על ידי מחבלי החמאס. האירועים הללו לא זכו לכותרות בתקע שורת, גם לא היוו נורה אדומה אצל גורמי הביטחון, נורת אזהרה לגבי מה שאמור היה להתחולל שלושה ימים לאחר מכן ולהפוך למתקפת הטרור הקשה ביותר על מדינת ישראל בכל שנות קיומה, ולמלחמה הארוע כה ביותר מאז מלחמת ההתשה. במשך שעות ארוכות עשו אלפי מחבע לי החמאס, שפלשו מרצועת עזה, כבתוך שלהם ביישובי עוטף עזה באותה שבת שחורה, טבחו בתושבי האזור, כמו גם במאות המבלים במסיבת הטבע ליד קיע בוץ רעים. גם הריאות הירוקות באזור עוטף עזה נפלו קורבן למתקפה האכזרית של החע מאס באותה שבת שחורה. שטחי יער רבים באזור נפגעו כתוצאה מהלחימה, עצים נשרפו, דרכי גישה ליערות ניזוקו, וציוד רב בחניוני הקק"ל נפגע והושחת. שיקום היערות תהליך כואב

ע � ), רכז חניוני הקק"ל בנגב המ 57 חייט ) רבי, החולש על היערות בבארי, כיסופים, רעים, ניר משה, שרשרת ושוקדה, "הם בעצם ה'בייבי' שלי, חוץ מהמשפחה הפע רטית שלי. אני ועמיתיי לעבודה קשוע רים מאוד לעבודה הזו עם העצים. במשך שנים אנחנו מטפלים בעצים, משקים אותם ומטפחים אותם, וביום אחד הכל נגדע, פשוטו כמשמעו. זה בדיוק כמו שקרה לי גם ברמה האישית־משפחתית". כלומר? "באותה שבת שחורה, שבת של שמחת תורה, הייתי אמור ללכת לבית הכנע סת, אבל כשהחלו האזעקות בשש וחצי בבוקר, רצנו לממ"ד. כעבור מספר שעות התבשרתי שהבן של אחי, שמעון חייט ז"ל, נרצח לאחר שהצליח קודם להירצחו להימלט מהשטח בו התקיימה מסיבת הטבע ליד רעים, אך כדורי המחבלים השיגו אותו סמוך לשדרות והוא נורה למוות. זמן קצר לאחר מכן התבשרתי שבעלה של בת הדודה שלי, אבי חטואל ז"ל, נרצח סמוך לביתה של רחל אדרי באופקים. הטרגדיה הכפולה הזו היא כואבת ביותר. אתה מגדל ילד ופתאום ברגע אחד נוראי הוא מקפח את חייו באע סון כזה". חייט מבכה את האובדן וממשיך לספר: "זה מאוד כואב. כך אני מרגיש גם כשאע תה נחשף לעץ שנפגע כתוצאה מהלחיע מה, כתוצאה מאש הקרב. אתה נוטע את העץ, מגדל אותו, מטפח אותו, וברגע אחד, ללא התראה מוקדמת, הוא נשרף ונפגע קשות עד שאתה נאלץ לכרות

מדינה במלחמה

מחורבן לתקומה

"היערות באזור שלנו", מספר רפאל

26.1.2024 ˆ ידיעות הנגב 12