נגב 26.01.24

מהקיבוץ לעיר אחרי יותר משלושה חודשים בבתי מלון באילת, עברו עשרות משפחות שפונו מקיבוץ סופה ושיתפו ‰ הם קיבלו את המפתחות לביתם החדש והזמני בהתרגשות ‰ לדירות באופקים בחששות, בתקוות ובחוסר הוודאות שמלווה אותם מאז השבעה באוקטובר

יעקב לוי // צילום: הרצל יוסף, פרטיים

סוף סוף בית רבש"צ הקיבוץ אליה נתן לילינטל ובת זוגו יעל אלכסנדרוביץ', עברו גם הם לדירתם הזמנית באופקים: "אנחנו מתרגשים מאוד" אליה נתן לילינטל, רבש"צ קיבוץ סופה זה שנה וחצי, עסוק מאז בוקר השבעה באוקטובר בדאגה לקיבוץ ולחבריו. המל עבר לדירה החדשה עם זוגתו יעל אלכל סנדרוביץ' הוא ציון דרך חשוב עבורו, אף שהוא מצפה כבר לשוב לקיבוץ. איך הייתה קבלת הפנים באופקים? "קיבלו אותנו ממש יפה. כל הבית מרוהט, עד האוכל במקרר. אנחנו מתרל גשים מאוד. עד עכשיו היינו בבית מלון, וזה לא בית, וסוף סוף יש לנו בית משלל נו, אומנם זמני. כמובן שאנחנו ממתינים לחזור לקיבוץ סופה, אני רוצה לחזור, ואני מקווה שנתאחד כולנו בקרוב בקיל בוץ סופה". לילינטל עוסק גם בימים אלה בביטחון בקיבוץ ונוסע לסופה לעיתים קרובות. "הכנה לעתיד", הוא מגדיר את שליחותו, ומבקש להודות על האהדה שהוא וחבריו מקבלים מהציבור, "אין ספק שזה מחזק אותנו", הוא מסכם. "אנחנו ממתינים לחזור לקיבוץ סופה, אני רוצה לחזור ואני מקווה שנתאחד כולנו בקרוב בקיבוץ סופה" "קיבלו אותנו ממש יפה". אליה נתן לילינטל ויעל אלכסנדרוביץ'

"משלמים מחיר מאוד כבד". משפחת וייסבלום

"רוצים לחזור הביתה כשיהיה מצב ביטחוני טוב". משפחת שוורץ

מאמינים שיהיה טוב בני משפחת וייסבלום מנסים לשמור על אופטימיות, אבל מדגישים שלא יחזרו לקיבוץ בכל מחיר ) כשהוא ממתין 36 "יש לנו חששות", אומר מילן וייסבלום ( ל � ) ושלושת י 36 לקבל את מפתחות הדירה עם רעייתו שלי ) דיהם. משפחת וייסבלום התגוררה בעבר באשדוד, עברה לקיבוץ סופה והתגוררה בו שנתיים, עד שפונתה ממנו בשבת השחורה. עכשיו בני המשפחה עברו למשכנם הזמני באופקים. "זה מקום חדש, יש פחדים, להכיר את המקום", משתף מילן ומוסיף, "זה חלק מהחששות שלנו, שאנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך, אם נחזור לקיבוץ או לא נחזור לקיבוץ, מה יהיה המצב הביטחוני". שלי, אשתו של מילן, שותפה לחששותיו, אבל משתדלת להתל רכז כרגע בהווה. "נעבור עכשיו לאופקים ונראה איך זה יהיה", היא אומרת, אבל יודעת שהמעבר לא יהיה פשוט, בעיקר בגלל השוני בין החיים בקיבוץ לחיים בעיר. "יש הבדלים מאוד גדול לים, המעבר קשה. מבחינה רגשית זה החברים שחסרים". איך הילדים מתמודדים עם הטראומה? מילן: "הקטנה בת ארבע אז היא לא כל כך מבינה מה קורה. וקיבלה את זה מאוד קשה, גם היו לה חברות 12.5 הגדולה בת שהיו חטופות, גם חברה מקבוצת הכדורגל שנרצחה. הילד האמצעי קיבל את זה מאוד קשה. הוא אובחן עכשיו שהוא בחל רדות". איך שומרים על אופטימיות? שלי: "מאמינים שיהיה טוב, צריך להיות טוב". מילן: "מקווים שכל מה שהבטיחו הם יקיימו. אנחנו משלמים מחיר מאוד כבד, אז שיעמדו במילה שלהם. אני רוצה לציין שהחזרה לקיבוץ לא תהיה בכל מחיר". "עדיין יש מחשבות, עדיין יש סיוטים, עדיין יש כל מיני דברים בראש, אבל אנחנו מנסים להתגבר על זה"

קרוב לבית בני משפחת שוורץ שמחים להחליף את החדר במלון בדירה שבה יוכלו להתמקם ולחזור לשגרה מבורכת

חמש שנים התגוררו בני משפחת שוורץ בקיבוץ סופה ומל עולם הם לא חשבו שהם יצטרכו להתפנות מביתם בשל מתל קפת טרור רצחנית. ) וחמשת ילדיהם, נכנסים 39 ), בעלה ארקדי ( 43 אולגה ( לדירתם הזמנית באופקים כשהם אינם יודעים לאן מועל דות פניהם. "זאת באמת אי ודאות", אומרת אולגה, משפט ששמענו מלא מעט ממשפחות המפונים. על המעבר אומר ארקדי, "אנחנו מאוד שמחים להחליף את החדר במלון בדירה, שתהיה לנו את הפרטיות וגם לילדים יהיה סוף סוף את המקום שלהם. נוכל לחזור לעיסוקים שלנו. בחרנו מקום שקרוב לבית שלנו בקיבוץ וגם למקום העבודה". מה הציפיות שלכם? "קודם כל לחזור קצת לשגרה. הילדים והאישה צריכים להל משיך בטיפולים מהטראומה אחרי כל החוויה הלא נעימה הזאת, בציפייה לחזור הביתה". אתם תחזרו לקיבוץ כשיתאפשר? "אנחנו רוצים לחזור הביתה כשיהיה מצב ביטחוני טוב, אבל אנחנו חיים במדינה שהמצב הביטחוני בה תמיד לא משהו". איך הייתה קבלת הפנים באופקים? "קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. השקיעו המון, וזה דבר שלא מובן מאליו. אנחנו רוצים להודות לאלה שהובילו את הקיבוץ ולכל האנשים שפעלו מאחורי הקלעים. הם באמת השקיעו ועשו הכל כדי שנרגיש לפחות בבית בתקופה הזאת". "קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. השקיעו המון, וזה דבר שלא מובן מאליו"

26.1.2024 ˆ ידיעות הנגב 34