נגב 27.05.22

הפרקליטים

רופא ועורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית משרדנו מייצג במקרים של רשלנות רפואית חמורה ד"ר שי פויירינג, עו"ד משרד עורכי דין || פויירינג

מוות מרשלנות רפואית איחור באיבחון סרטן

תשניק בלידה רשלנות ביעוץ גנטי

רשלנות בלידה שיתוק מוחין

פגישת יעוץ חינם

www.sf-law.co.il 08-3733010 : (בית השקמה) טל 5 , קומה 31 שדרות שז"ר

צפריר אושרי עו"ד/ד"ר עורך דין ורופא מומחה פגישת יעוץ ללא התחייבות

לפרסום במדור פרקליטים בעיתון ובדיגיטל

תביעות רפואיות  ביטוח לאומי  נכות מעבודה 

08-624-88-70

נכי צה"ל – משרד הביטחון  פטור רפואי ממס הכנסה 

050-8283026

א' 31 בית השקמה, שז"ר באר שבע

טיפ בעניין וועדות רפואיות מוגש מטעם עו"ד ד"ר (לרפואה) צפריר אשרי

מוסדות רבים מקיימים וועדות רפואיות, בעניינם שונים. הידועות ומוכרות ביותר הן הוועדות של המוסד לביטוח לאומי, לצורכי נכות כללית, נכות עקב פגיעה בעבודה, נכות ילד, שירותים מיוחדים, וועדות מס הכנסה ועוד. מוסדות נוספים המקיימים וועדות רפואיות הם אגף השיקום במשרד הביטחון, משרד הבריאות (ניידות), חברות ביטוח, קרנות פנסיה ועוד. המשותף לכל הוועדות הרפואיות שהן מורכבות מרופאים אשר תפקידם לקבוע את שיעורי הנכות או אי 1-3 הכושר או הצרכים הסיעודיים של הפונה. הדיון הראשון מתקיים בוועדה מחוזית/מדרג ראשון, הכוללת רופאים. במידה והפונה חולק על מסקנות הוועדה, עומדת לו הזכות לדיון נוסף בפני וועדה רפואית מדרג שני רופאים לפחות. על מסקנות וועדת הערר ניתן לערער לבית הדין לעבודה, או 3 - - וועדת ערר המורכבת מ לבית משפט מחוזי (בוועדות משרד הביטחון). כדאי לשים לב להבדלים במושגים ערר וערעור ולהשתמש בהם נכון. בעוד שערר מתייחס לפניה לוועדה רפואית לעררים, הרי שערעור מתייחס לפניה לבית דין/בית משפט. ובהתאם גם הפעולות: לערור לעומת לערער. מתי כדאי להיעזר בעורך דין? בכל אחת מהועדות קיימת לפונה הזכות לייצוג ע"י עורך דין. כאמור, זוהי זכות ולא חובה. הצורך בייצוג ע"י עורך דין ראוי שיישקל בהתאם למורכבות התיק, ויכולותיו הכלכליות של הפונה. ניתן לשקול ייצוג עצמי ללא עורך דין בעיקר בוועדה מדרג ראשון, ובמקרים פשוטים וברורים בלבד, וכך לחסוך תשלום שכר טרחת עורך הדין. מאידך, עלול הלקוח להיכשל בוועדה זו מחוסר ידע רפואי-משפטי, או מחוסר יכולת לבטא את עצמו היטב,

ואז יצא שכרו בהפסדו. לא רק שיזדקק כעת לעו"ד לייצגו בוועדת ערר, אלא אף פחתו סיכוייו לזכות בתיק, שכן בעוד שייצוג ע"י עו"ד מלכתחילה היה מקנה לו סיכוי מקסימלי וכפול לזכות באחד משני הדרגים של הוועדות, הרי שכעת הפסיד דרג אחד של וועדות, ונותר עם דרג אחד בלבד – וועדת הערר, אשר לרוב קשוחה יותר מהוועדה בדרג ראשון. במילים אחרות, לנוכח סיכוי טוב יותר להצליח כבר בוועדה הראשונה עם ייצוג מתאים, נותר כעת הלקוח עם סיכוי אחרון לזכות בוועדה (בערר), והחשש שאפילו עם ייצוג ע"י עורך דין, וועדה זו לא תשתכנע. לכן מומלץ בכל מקרה לפחות להתייעץ עם עורך דין עוד לפני הוועדה הראשונה, כדי להבין מה מורכבות התביעה. אני אישית נוהג במקרים המתאימים אשר בהם סיכויי ההצלחה ברורים לחלוטין, לייעץ ללקוח לגשת לבד לוועדה הרפואית הראשונה, ולהיעזר בעו"ד רק במידה ויזדקק לערר. כאמור, יש בכך לקיחת סיכון, ולכן צריך לבחור בזהירות את המקרים המתאימים. חשוב לציין כי בתביעות ביטוח לאומי, שכר טרחת עורך הדין איננו תלוי במספר הוועדות בהן הוא מייצג את הלקוח, שכן חוק הביטוח הלאומי קובע את השכר לפי התוצאה: באחוזים מגובה הקצבה אותה הוא משיג ללקוח בסוף התיק. לכן במידה וקיים סיכוי רב שהלקוח יזדקק לעורך דין בשלב כלשהו בתיק (כגון ערר), עדיף לו לקחת עו"ד מלכתחילה, שכן אז הוא "תופס שתי ציפורים במכה אחת" – סיכוי גדול יותר לזכות בתיק, וכן ייצוג בכל שלבי הוועדות עבור אותו שכר טרחה.

.050-8283026 הכותב הינו עו"ד ורופא העוסק בתחום. נייד

58

27.5.2022 ˆ ידיעות הנגב