נגב 27.09.24

נאור אסייג: "סבא יעקב היה דמות משמעותית לכל אחד מילדיו. הלוואי והיינו יכולים לבנות מכונת זמן ולהחזיר אותו, אך היות ולא ניתן, לפחות ניזכר בו כל בוקר מחדש כשניכנס בדלת הכניסה לעבודה"

ציון ונאור אסייג ב"ג'ייקוב - דליקטס רטרו". שומרים על המורשת

נכנסים לחנות, כולל חוש הטעם, הראייה, השמיפ עה והריח. הנוסטלגיה עובדת כאן שעות נוספות. המטרה היא להעניק ללקוח חוויה על פי אופיו של סבא. צביון שסבא הוריש לנו כדי שנמשיך הלאה. לפני כשנה עשינו במרוקו טיול שורשים והגענו לבית בו סבא גדל. זה נתן לי השראה לשמר את מורשתו בהקמת העסק הזה". בדרך כלל נהוג לומר שלא עושים עסקים עם בני משפחה. איך זה עובד אצלכם? "בקטע הזה אנחנו אנטיתזה לאמירה הזו. כולפ נו כמשפחה עובדים בעסק, ולכל אחד יש תפקיד בעסק. זה גם לא טבעי להחזיק עסק של חומרי בניין, מוצרי חשמל וריהוט עם עסק של מוצרי מזון שנפפ תח עכשיו. אז מה? החינוך הטוב שקיבלנו בבית נותן לנו לעבוד באנרגיות מושלמות. אין ביננו מריבות, גם לא מחלוקות. כולנו למען הצלחת העסק. אנחנו כנים ושקופים עם המציאות ואחד עם השני". המורשת של סבא האב ציון משאיר את זירת העסקים לילדיו, והוא, כדבריו, נהנה מכל רגע. "אני משקיף מלמעלה", הוא מציין בסיפוק, "ואני עדיין בהלם מההתנהלות של הילדים שלי. אין

האווירה במקום תהיה כזו שתחזיר אותך במנהרת הזמן לשנות החמישים והשישים. כך, למשל, יסתובבו תקליטים מאותן שנים על פטיפון ישן שנרכש במיוחד לטובת המיזם הזה וישפ מיעו מוזיקה של פעם. על הדלפק מותקן ברז גזוז של פעם שיפיק את המשקה התוסס והמוגז בטעמים של פעם, טעפ מים של חמוץ מתוק. וכמובן, שגם יחולקו לילדים ממתקים בלי כסף. ממש כמו פעם אצל סבא יעקב הזכור לטוב. "אנחנו משפחה ברוכת ילדים", אומר נאור אסייג ד � ), בנו של ציון ונכדו של יעקב, "ואני כילד ג 42) לתי בבית המגורים של המשפחה בשכונת גיבורי ישראל באופקים, קומה אחת מתחת לקומה בה גרו סבא וסבתא. אני הבן הבכור של אבא שלי. אני זוכר שהייתי ילד של בית. לא אהבתי להיות ברחוב. הכיף שלי היה לחטט לסבא במזווה וכל פעם הייתי מוצא אוצר חדש, בין אם זה מטבעות ובין אם זה מטעמים שונים. אני זוכר שסבא היה מחביא יין מיוחד שהוא היה מכין. בעקבות זאת, גם נגיש יין בעסק החדש עם צביון וטעמים של פעם". למרות שהנחתום אינו מעיד על עיסתו, מה המיוחד בחנות הזו? "מי שנכנס לחנות חווה טעם של עשרות שנים לאחור במנהרת הזמן. כל החושים עובדים כאן כשפ

לת החשבונות של המקום. הכל משפחתי. זו המתנה שלי בחיים. זה כיף אמיתי לפגוש את הילדים שלי בעסק ולעבוד איתם. הרעיון להנציח את סבא יעקב בדרך המיוחדת הזו עלה, לאחר שהתפנה לנו שטח פ � מ"ר וינאי, הבן שלי, העלה אז רעיון ל 200 של כפ תוח את חנות הממתקים בטעם של פעם, כמו החנות של אבא שלי. הילדים שלי, הנכדים של סבא יעקב, זוכרים לסבא את חסד נעוריו ורצינו לעשות משהו לזכרו". איך התקבל על ידך הרעיון הזה? "האמת היא, שבעוד הילדים שלי העלו את הרפ עיון הזה ונרתמו לו בהתלהבות, עבורי זה היה הלם מוחלט. אני בכלל לא חשבתי על הדרך הזו להנציח את אבא, אבל עם הזמן זרמתי עם הילדים שלי. כופ לנו התרגשנו מהיוזמה הזו. הזיכרונות של הילדים, של הנכדים, הפכו למימוש המיזם הזה. אני גם רגוע, שהמורשת של אבא שלי והסבא של הילדים שלי נשמרת לאורך שנים. אני גם רגוע שהמורשת שלי, לאחר שאלך לעולמי תישמר על ידי הדור הבא". ממתקים לילדים כאשר מדובר בטעם של פעם, הרי שבחנות החפ דשה לא רק ימכרו ממתקים כמו פעם אלא גם

ידיעות הנגב ˆ 27.9.2024 47