נגב 28.01.22

אלי דהאן

בגל הראשון של הקורונה, אי שם , הפעילים בעמותות 2020 בתחילת בעלי החיים לא האמינו למראה

עיניהם. כל ההסגרים והכלביות התרוקנו כמעט לחלוטין. בגלל הסגר, משפחות רבות החליטו לאמץ כלב, אבל עם הזמן שחלף, החזרה לעבודה והגילוי "המרעיש" שצריך לטפל בכלב, להוציא אותו לטיולים ולדאוג לו, גרמו למשפחות רבות להחזיר את הכל ־ בים לעמותות. היום, מספרים פעילים בעמותות, המצב מעולם לא היה קשה יותר: ההסגרים מפו ־ צצים, אין ביקוש גדול לאימוצים, ולכך ניתן להוסיף את התנאים הקשים של החו ־ רף, שגורמים לחייהם של הכלבים בכלביות ובהסגרים להיות קשים במיוחד. מחפשים מתנדבים רוחה בן־דהן, מנכ"לית "צער בעלי חיים" באר־שבע, מספרת כי העמותה יצאה בא ־ חרונה לפרויקט תרומות שנועד לשפר את התנאים הקשים של בעלי החיים בכלובים. "צבענו להם את כל הכלובים, החלפנו להם את כל התשתית של המים לתשתית חיצו ־ נית, ואחת המטרות היא להחליף את הגג. יש ס � שנה. אי 20 לנו גג איסכורית שקיים מעל כורית לא הכי מבודדת. לפני שנתיים שמנו תנורים בכלובים. קנינו חומרים בעלות של י � אלף שקל, והתחלנו לגייס אנשים ש 700 בואו לבנות לנו את הגג". רוב העמותות נמצאות במצב הישרדותי ברמה הכלכלית, ובן־דהן מתארת כיצד הם בכל זאת מגייסים את סכומי הכסף שדרו ־ שים על מנת לשפר את תנאי המחייה של בעלי החיים. "העמותה אף פעם לא במצב כלכלי טוב, אבל בגלל שאנחנו מתנהלים בצורה מחושבת, אנחנו מצליחים לעשות דברים", היא מספרת. "אנחנו צריכים לח ־ שוב על בעלי החיים, אז אנחנו כל הזמן דואגים לייצר את ההכנסות. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם עמותות, נותנים להם בעלי חיים אפילו בחינם ובלי סלי אימוץ, רק שיקחו וימצאו להם בית. אנחנו מפעי ־ לים מרפאה עם מחירים מאוד מוזלים מבלי שווטרינר יקרע אותם במחיר. בגדול, אנח ־ נו מאוד נלחמים ועושים הכל מהכל. איפה שאפשר להתייעל, אנחנו מתייעלים. קנינו אלף על עבודה, 30 את החומר של הגג ורצו אז אנחנו עושים הרבה פרסומים שאנשים יעשו את זה בתרומה. ייקח עוד שבוע או אלף שקל 30 שבועיים, אבל אנחנו חוסכים שביקשו מאיתנו רק כדי להתקין את זה". איך הקורונה השפיעה עליכם? "הקורונה הזאת זרקה אותנו לקנטים, אנ ־ חנו לא מעניינים אף אחד, ואנחנו לא זכאים לתמיכות או פיצויים בגלל שזה לא עסק. אנחנו עמותה, אז אנחנו נופלים בין הכי ־ סאות ונדפקים מכל הכיוונים. אנחנו צרי ־ כים כל הזמן לדאוג לעצמנו, אנחנו קונים הרבה אוכל, אבל לפעמים אם אנחנו משי ־ גים תורם פה, ותורם שם, אז זה חוסך לנו חודש וחודשיים, ונותן קצת אוויר". אז מה חסר לכם עכשיו מבחינת ציוד לחורף? "אחרי הפרויקט של הגג, הפרויקט הבא זה מזרנים בכלובים, וזה משהו שכן היינו רוצים לעשות. מזג האוויר משנה לשנה מחמיר ונהיה יותר ויותר גרוע, וכבר אי אפשר להתמודד כי הקור הוא מטורף. אנחנו מוציאים להם שמיכות כל יום, אבל הבעיה שהם עושים עליהן פיפי ומרטיבים אותן, אז צריך מזרנים, אבל זה עולה המון כסף כי זה

צילום פרטי צילום: הרצל יוסף

אדר כהן

אדר ערד כהן, לחי: "אני יודעת על אינספור כלבים וגורים שנמצאים פה לידי באזור התעשייה של ערד ובעוד כל מיני מקומות. הם יישארו בקור ובגשם כי פשוט אין לאן לקחת אותם"

קפואיםבהסגרים וצמאיםלביתחם צילום: אריק זרחי | כלבים נטושים בשטח סמוך לערד

עםפרוץ מגפתהקורונהההסגרים ועמותותבעלי החיים בנגב התרוקנו לאחרשמשפחות רבותהחליטו לאמץ כלב ‰ אלאשעםהזמן רביםמהמאמציםהחזירו אתהכלב לעמותות, הכלביותהתמלאו, ותנאי החורף יצרו תנאי מחייהקשים במיוחד עבור הכלבים ‰ איך מנסים בעמותות לשפר אתהתנאים, ולמה יותר מהכל חשוב למצואעבורםפתרון אחר

לא מזרן רגיל. לפני שעשינו להם בתאים מיטות מברזל, הבאנו מיטות פלסטיק, אבל הם היו נושכים אותן וקורעים אותן. בגלל זה עשינו מיטות מברזל שזה מעולה להם, אבל הבעיה שהן קרות ויקרות". סטרס גדול חלק מהכלבים שאומצו ויצאו מההסגר חווים קשיי התנהגות בבית המאמץ, ולכן רבים מהם גם מוחזרים לעמותות או במקרה הגרוע ננטשים להסגרים או ברחוב. ניר כהן, מאלף כלבים, מספר על החוויה של הכלבים בתוך ההסגרים העמוסים. "כמו שלבני אדם יש צרכים בסיסיים, כך גם לכלבים. חלק מהצרכים הבסיסיים זה תנאי מחייה נורמליים, פריקת אנרגיה שמ ־ שתנה בהתאם לאופי הכלב הספציפי, אבל כזו שחייבת לקרות. בנוסף, לכלב יש צורך שלו בלהקה כמו שהוא רגיל בטבע, וזה לא קורה בהסגרים. כתוצאה מזה הכלב מפתח כל מיני התנהגויות לא רצויות". כהן ממשיך ומתאר את הבעיות שנו ־ צרות כתוצאה מהחיים בהסגר, בעיות שממשיכות איתם הלאה ודורשות אילוף קפדני. "במקום לעבוד עם כלב על דב ־ רים מתקדמים יותר, אתה מתחיל בעבודה שהיא הרבה יותר בסיסית, כמו לאזן אותו בהתנהגות. הרבה פעמים מגיעים אליי אנשים עם כלבים שהגיעו מהסגרים, ואלו כלבים שהביעו תוקפנות, אבל זה קורה רק כי לוקח להם זמן להתסגל למקום שלהם וזה נובע מסטרס גדול שהצטבר אצלם. ככה הם מביעים את זה".

יודעת על אינספור כלבים וגורים שנמצאים פה לידי באזור התעשייה של ערד ובעוד כל מיני מקומות. הם יישארו בקור ובגשם כי פשוט אין לאן לקחת אותם". היא מדברת על הדילמה בה הם שרויים. "אם נכניס אותם לכלבייה העירונית של העירייה, אני יודעת שזה יגרום להמתה של כלבים אחרים, אז כבר לא ברור מה עדיף. הכלבייה מפוצצת עד אפס מקום, אנחנו לא מוצאים בתי אומנה, ואולי הכתבה הזו זה גם המקום להמחיש את הצורך הנואש בבתי אומנה, לאנשים שלוקחים את הכל ־ בים אליהם הביתה לזמן מוגבל, עד שאנחנו מוצאים להם פינה מסוימת". אתם חווים ירידה באימוץ בתקופה האחרונה? "כשהתחילה הקורונה זה היה משהו שלא יאומן. הכלבייה העירונית של ערד התרוק ־ נה, זה לא קרה מעולם. עמותות מכל הארץ התקשרו אליי וביקשו שאני אביא להם כל ־ בים, עמותות ממרכז הארץ פשוט עזרו לנו לרוקן את ההסגר מערד, לקחו כלבים, וכל הזמן היו צמאים לעוד וכל כלב שמצאתי ברחוב תוך שניה התקשרתי לעמותה כל ־ שהי מהמרכז ואמרו לי יאללה תביאי כמה שיותר כי באמת היו המון אימוצים. גם לנו היו המון אימוצים, אבל רוב האימוצים קו ־ רים במרכז ולא בדרום". ועכשיו? "העברתי כמויות של כלבים, אבל עכשיו כבר כמה חודשים שאין אימוצים. אני שו ־ לחת יום יום וואטסאפים ותמונות למגוון עמותות ומתחננת שיקחו אפילו כלב אחד, וכולם אומרים לי שהם מלאים".

צילום באדיבות העמותה

רוחה בן־דהן

רוחה בן־דהן, צער בעלי חיים באר־ שבע: "הקורונה לקנטים, אנחנו לא מעניינים אף אחד, ואנחנו לא זכאים לתמיכות או פיצויים" הזאת זרקה אותנו

כלב בכלוב בצער בעלי חיים

דרושות אומנות לעומת "צער בעלי חיים", לעמותת "ערד לחי" אין כלביה והיא פועלת במתכונת של בתי אומנה. אדר כהן, מתנדבת בעמותה, מתארת את הסיטואציה הקשה של הכלבים בחורף. "בניגוד לצער בעלי חיים באר־ שבע, אין לנו כלביה או משהו פיזי, אז אנחנו מתבססים רק על בתי אומנה. אנשים שלו ־ קחים את הכלבים עד שמוצאים להם בית, ולצערי, בקושי יש בתי אומנה, ולכן כלבים נשארים בשטח, וזה קורע את הלב. גם היום, כשמדברים על סופה שעומדת להתחיל, אני

ידיעות הנגב ˆ 28.1.2022 11