נגב 28.01.22

צילום: מסל"ן | ליזה ניקולאיצ'וק עם הפעילים

מתכוונת להיות מתנדבת פעילה במסל"ן. נטלי ביאנקו־סופר

"פגיעה מינית היא חלק לא מבוטל מגל הפשיעה". יוחאי פרץ

שוברים שתיקה מנכ"לית מסל"ן נגב, ליזה ניקולאיצ'וק, התרגשה כשהפעילים פנו אליה כדי "הם ‰ לעבור את ההכשרה יהיו שגרירים שלנו בקהילה" "תחום הפגיעות המיניות זה כמו סיפור שלושת הקופים", אומרת מנכ"לית מסל"ן נגב, ליזה ניקולאיצ'וק. "לא נוח לנו לשמוע על זה, לא נותנים לנו לדבר על זה, ולא בא לנו לראות את זה". על פנייתם של פעילי ארגון "תושבים למען הנגב" היא אומרת, "כשפנו אלינו אותם ארב ־ עה חבר'ה וביקשו ללמוד את התחום, זה מאוד ריגש אותי. בשבילי זה שבירת קשר השתי ־ קה, אכפתיות של אנשים לטובת הקהילה. לא האמנתי שהם יחזיקו מעמד כל כך הרבה זמן בהרצאות בנושא הפגיעות המיניות. רק לשמוע את הדוגמאות על פגיעות מיניות, זה הופך את הבטן. היה חשוב לנו להשקיע בא ־ רבעה החבר'ה האלה. הם מנהיגים של קבוצה גדולה והם יעבירו את הכלים שקיבלו מאיתנו לקהילה". מה כללה ההכשרה? "ההכשרה כללה נושאים שונים כמו האשמת הקורבן, תגובות של נפגעות ונפגעים, פגיעה מינית כתופעה חברתית. הם לא יאיישו את קו החירום, הם לא ילוו את הנפגעות והנפגעים בהליכים המשפטיים, אבל הם יהיו שגרירים שלנו בקהילה. הם ישוחחו עם מי שישתף אותם באירוע של פגיעה מינית, ויפנו אלינו קורבנות של פגיעה מינית. גם לנו וגם להם יש רצון משותף לשנות את החברה ולהתמודד עם האלימות כתופעה". לדברי ניקולאיצ'וק, "העבודה במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות מלאה באתגרים. בכל יום אנחנו פוגשות את הצדדים היותר כואבים ואפלים שיש בחברה שלנו. עם זאת, לצד כל אלו יש כל כך הרבה רגעים מרגשים וים של השראה שאנחנו מק ־ בלות במפגש עם אנשים אכפתיים שהיו מוכ ־ נים להשקיע מזמנם החופשי וממרצם ללמוד לעומק על אלימות מינית ולשמש שגרירים בקהילה. לא מובן מאליו שבתקופה כזו מאת ־ גרת של אי ודאות יש מי שלא נחים ומבקשים למצוא דרכים לייצר חברה טובה יותר, למנוע אלימות מינית ולהעלות למודעות את תופעת האלימות בחברה". לפי נתונים לא סופיים, התקבלו בשנת אלף פניות בקו החירום של מסל"ן 17 כ־ 2021 אחוז 18 נגב. מדובר בעלייה בשיעור של כ־ בהשוואה לשנים לפני פרוץ הקורונה שבהן אלף פניות לקו החירום מדי שנה. 14 נרשמו כ־

סיוע בזמן אמת נטלי ביאנקו־סופר סבורה שהיא רכשה ידע מעשי המאפשר לה לעזור לנפגעות וחשוב לשלב את הסוגיה הזו ‰ בלימודים בבית הספר ), נשואה ואם לשתי בנות 30 נטלי ביאנקו־סופר ( קטנות, עובדת בהסתדרות העובדים החדשה בתחום האיגוד המקצועי. להכשרתה במסל"ן היא הגיעה, כמו עמיתיה לקורס, דרך קבוצת הפעילים של "תו ־ שבים למען הנגב". לדבריה, "למרות שעיקר פעילותנו היא החזרת הבי ־ טחון לתושבי הנגב, החלטנו כי כדאי שנעבור הכ ־ שרה בכל הנוגע לאלימות מינית, בפרט, ולאלימות, בכלל". מה הביא אתכם להחלטה הזו? "בעבר נתקלתי במקרים של אלימות מינית, אך למעט הענקת כתף תומכת וחיבוק עוטף, לא היה לי את הידע המקצועי לסייע בזמן אמת. כעת, לאחר ההכשרה, בכוונתי להיות מתנדבת פעילה ולסייע ככל הנדרש, להעלות את המודעות ולייצר שיח והבנה סביב הנושא ולדחוף לשינויים בחקיקה ובהח ־ מרת הענישה במקרים של אלימות, בכלל, ואלימות מינית, בפרט". "ההכשרה שעברנו", מספרת נטלי ביאנקו־סופר, "היא חלק משמעותי במאבק בגל האלימות והפ ־ שיעה. הבסיס לאלימות, כך למדנו, הוא בחינוך וזה מתקשר באופן ישיר לאלימות שתושבי הנגב חווים. אם הממשלה תדע להיכנס לעובי הקורה, תכניס שי ־ עורים בנושא מניעת אלימות ואלימות מינית כבר בגני הילדים, גם במגזר היהודי וגם במגזר הבדואי, כחלק שגרתי מתוכנית הלימודים, אז לדור הבא כבר יהיו הכלים המתאימים והידע כיצד להתמודד עם התופעה הקשה הזו ולמזער אותה". מה ייחשב בעינייך הצלחה בתחום מניעת אלי ־ מות? "ההצלחה הגדולה ביותר תהיה אם לא נצטרך לה ־ שתמש במה שלמדנו, אך לצערי, אנחנו עוד רחוקים ומקרי האלימות רק מתעצמים. לכן, ההצלחה בעיניי תהיה אם אצליח לגרום לנפגעת או לנפגע ללמוד להתמודד עם הקושי ועם הנפש הפגועה, ולנסות להמשיך לחיות חיים מאושרים ובריאים עד כמה שניתן. בבחינת כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו". "ההכשרה שעברנו היא חלק משמעותי במאבק בגל האלימות והפשיעה. הבסיס לאלימות, כך למדנו, הוא בחינוך וזה מתקשר באופן ישיר לאלימות שתושבי הנגב חווים"

להתמודד נכון עם הטראומה אונס הילדה בת העשר בביתה הביא את יוחאי פרץ הוא ‰ לפעול ביתר שאת סבור שתופעת הפגיעות המיניות חוצה מגזרים אונס הילדה בת העשר באחד מיישובי הנגב לפני כעשרה חודשים האיץ בשעתו את הקמת ארגון ), פעיל 41 "תושבים למען הנגב". יוחאי פרץ ( קהילתי תושב באר־שבע, מציין כי "מבצע 'שומר החומות' רק העצים את הטרור ואת חוסר המשי ־ לות בנגב. פגיעה מינית היא חלק לא מבוטל מגל הפשיעה הזה. זו תופעה שאופפת גם את המגזר היהודי וגם את המגזר הבדואי, הן כלפי נשים והן כלפי גברים. זו תופעה שחוצה מגזרים". איך לדעתך ההכשרה תרמה לך ולחבריך לא ־ רגון ? "הרגשנו בקבוצה שחסר לנו גם ידע וגם הכשרה כדי לטפל בתופעה של פגיעות מיניות, וגם אין לנו מספיק כלים לסייע לנשים ולגברים בהתמו ־ דדות נכונה עם הטראומה שהם חווים. ההכשרה שעברנו, שארכה מספר חודשים, הייתה מאוד אינ ־ טנסיבית, אך מה שעברנו, כך אני מאמין, יאפשר לנו לצאת לקהילה ולהציף את הדברים. כך למשל, עכשיו אנחנו כבר יכולים לטפל בפניות שמגיעות אלינו מנפגעות ומנפגעים באופן שלא ידענו קודם לכן. אנחנו בעצם על תקן של מתווכים בין הנפ ־ געות והנפגעים בשטח לבין הגורמים המקצועיים במסל"ן. אנחנו מקשיבים להם". איך זה לידי ביטוי? "היה לנו מקרה שצעירה שנפגעה מינית לא רצתה לפנות למסל"ן , אבל היה חשוב לה לשתף מישהו מאיתנו בחוויה שהיא עברה. החשיפה בפני גורמי המקצוע הייתה לה קשה ביותר והיא העדי ־ פה לספר למישהו מאיתנו את סיפורה תוך שמירה על דיסקרטיות גמורה. היינו עבורה אוזן קשבת". אחרי אותה הכשרה, לאן פנינו מועדות? "המטרה שלנו היא להצטרף לפעילות החינוכית של מסל"ן, להרצות בפני תלמידים ומורים כדי להציף את הנושא, לטפל נכון בנפגעות ונפגעים מתקיפות מיניות, ולאתר מי שחושש להיחשף לאחר שעבר אירוע קשה כזה. אנחנו רואים את עצמנו סוג של גורם שמעניק ביטחון כלשהו למי שחווה פגיעה מינית". "אנחנו בעצם על תקן של מתווכים בין הנפגעות והנפגעים בשטח לבין הגורמים המקצועיים במסל"ן"

28.1.2022 ˆ ידיעות הנגב 36