נגב 28.03.25

אופקים כמרכז אגרו־ טק וחקלאות המתקדמת

נתיבות. הוגדרה כמרכז שלטוני, מוקד מסחר ומרכז רפואי

צילומים: הרצל יוסף

צעד נוסף בדרך לשיקום הנגב המערבי

התוכנית שמבטיחה שהיישובים ישגשגו התוכנית האסטרטגית לשיקום ופיתוח הנגב המערבי נדונה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום וכוללת קידום היתרונות היחסיים של הרשויות, בהן נתיבות ואופקים, והמועצות האזוריות מרחבים, אשכול, שדות נגב ובני שמעון התחומים שיזכו להשקעה: דיור, מסחר, תיירות, סביבה, ‰ מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב ‰ תחבורה וחקלאות קוינט: "הניצחון האמיתי במלחמה יהיה כאשר אזורים אלו יהפכו למשגשגים יותר מאי פעם"

נחמה רחמים התוכנית האסטרטגית לשיקום ופיתוח הנגב המערבי המקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון נדונה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום, בראשות יו"ר הוועדה, עודד פלוס, ומנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, דנה בתוכ־ נית האסטרטגית לפיתוח ולשיקום הנגב המערבי המקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון. מדובר בתוכנית האסטרטגית הראשונה המגיעה לאימוץ בוועדה המחוזית בהתייחס למרחב הנגב המערבי, בפרט, ולכלל התוכניות התפ־ קודיות המקודמות כרגע, בכלל. התוכנית עוסקת במנעד רחב של נושאים פיזיים ומרחביים המרכיבים יחד את מכלול החיים, ומרכזת את כלל היוזמות והתוכ־ ניות הפיזיות המקודמות במרחב. גבולות התוכנית כוללים את הערים שדרות, נתי־ בות ואופקים, וחלקים מתוך שש המועצות האזוריות: מרחבים, אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון ובני שמעון. היתרון היחסי התוכנית קובעת כיצד יכוון פיתוח המרחב בראייה ארוכת טווח במגוון תחומים: דיור, מסחר, תיירות, סביבה, תחבורה, חקלאות, ועוד. התוכנית קובעת תוך כדי שיח מלא ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות כולן, את היתרון היחסי של כל אחת מהן. כך למשל, נתיבות הוגדרה כמר־ כז שלטוני, מוקד מסחר, מרכז רפואי, ועוד. אופקים כמרכז האגרו־טק והחק־ לאות המתקדמת. במרחב הכפרי יוגדלו אפשרויות הדיור, החקלאות, מורשת, נוף, מוקדי התיירות, הטיילות,הלינה, ועוד. בנוסף, התוכנית קובעת כי יש לפתח את כ"שדרה הראשית" של יישובי 232 כביש העוטף, ומציעה מערכת הסעת המונים ו � על מנת לחזק את תפק 25 לאורך כביש דיות המרחב כישות מועצמת ומשגשגת. תוצרי העבודה האסטרטגית מתורג־ מים לרשימת הפרויקטים אשר הטיפול בהם ימשיך על ידי מנהלת תקומה ומ־ שרדי הממשלה השונים. חלק מרכזי ניתן בתוכנית לנושא שי־ תוף הציבור. צוותי התכנון נפגשו והק־ פידו על קיום שיח במהלך התכנון עם

התוכנית קובעת כי יש לפתח את 232 כביש כ"שדרה הראשית" של יישובי העוטף, ומציעה מערכת הסעת המונים לאורך כביש על מנת 25 לחזק את תפקודיות המרחב כישות מועצמת ומשגשגת

שניצר, "בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים". שר השיכון והבינוי, יצחק גולדקנופף: "המשרד בראשותי והממשלה בה אני חבר מחויבת לתושבי הדרום - לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא לדאוג להניח את היסודות לשגשוג הכלכלי והחברתי של האזור לע־ שורים הבאים". מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: הגדרנו לעצמנו יעד ברור - 2025 "בשנת להקצות משאבים משמעותיים כדי להוציא לפועל את התקומה ולהתחיל לשקם את חבלי הארץ שנפגעו. אני שב ואומר - הני־ צחון האמיתי במלחמה יהיה כאשר אזורים אלו יהפכו למשגשגים יותר מאי פעם. התו־ כנית האסטרטגית לפיתוח הנגב המערבי היא צעד משמעותי בכיוון הזה, היא מציבה תשתית לצמיחה, לפיתוח תעסוקה, לתוס־ פת יחידות דיור ולשדרוג תשתיות התח־ בורה. אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות ועם משרדי הממשלה, מתוך מחויבות אמיתית להפוך את החזון הזה למציאות". חיזוק התיירות מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח: "מאז באוקטובר, מינהל התכנון נותן מענה 8 ה־ לצרכים שעלו מהשטח בין השאר בתחו־ מים של מגורים, חינוך, תעסוקה, תיירות, אנרגיה, ועוד. היום התקדמנו צעד נוסף לשיקום הנגב המערבי. התוכנית האסטר־ טגית לנגב המערבי תיתן מענה לשילוש האוכלוסייה במרחב הנגב המערבי, תוך פיתוח מנועי צמיחה. התוכנית היא פועל יוצא של התוכנית האסטרטגית של מינהל אזורי 28 התכנון, שחילקה את המדינה ל־ תפקוד, המביאה תפיסה תכנונית חדשנית, הכוללת, בין השאר, פיתוח מערך תש־ תיות תומך, שילוב שירותים ברמה גבוהה המתאימה לפיתוח המוצע, חיזוק חדשנות בחקלאות, וכן חיזוק תיירות, ועוד. כל זאת, תוך שמירת השטחים הפתוחים הערכיים ושטחי החקלאות שמהווים חלק מהייחוד של מרחב זה". מנהלת אגף בכיר לתכנון ופרויקטים בר־ שות מקרקעי ישראל, עינב רינגלר, ציינה כי "התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב המע־ רבי מהווה צעד משמעותי לפיתוח, שיקום וקידום האזור, והיא מביאה בשורה של ממש בהקשרים אילו. התוכנית עוסקת במנעד רחב של תחומים כגון דיור, מסחר, תעסוקה, תחבורה ותשתיות, חקלאות, נוף וטיילות, מורשת, סביבה, ועוד, ושואפת להוביל את האזור לצמיחה והתחדשות כמענה המיטבי לצרכי מרחב הנגב המערבי".

רפת בקיבוץ צאלים. פיתוח החקלאות ותשתית לצמיחה

צוותי התכנון נפגשו והקפידו על קיום שיח במהלך התכנון

עם נציגי הרשויות המקומיות, גופי תשתית, גופים ירוקים, גופי חברה וארגונים אזרחיים ועמותות

שגשוג חברתי לתוכנית היתה שותפה גם מינהלת תקומה, האחראית על שיקום ופיתוח המ־ רחב הסמוך לגבול. כרטסת הפרויקטים פרויקטים 80 של התוכנית, הכוללת כ־ המיועדים לתכנון וביצוע, מתואמת עם תוכנית החומש של תקומה. ניהול הפרויקט מבוצע על ידי "אביב ניהול וייעוץ" - שני חינקיס ברק ורוני מוסקונה, אדריכל התוכנית, אדר' עדן בר, אדר' עידו

נציגי הרשויות המקומיות, גופי תש־ תית, גופים ירוקים, גופי חברה וארגו־ נים אזרחיים, עמותות, ועוד. שיתוף הציבור מהווה חלק מייחודה של התוכנית כתוכנית "נושמת" המת־ עדכנת לפי צרכים שעלו מהשטח לצד צרכי הממשלה. עבור הממשק עם הציבור הרחב הושק אתר אינטרנט ייעודי, אליו פנו התו־ שבים לשם מתן התייחסות לתוכנית והצעת יוזמות נוספות.

ידיעות הנגב ˆ 28.3.2025 35