נגב 28.03.25

רוגע ונחת בימים אלו נמצאת ביג'אוי בתהליך של חזרה בתשובה, ולטענתה, זה בא לידי ביטוי בטקסטים שהיא כותבת. בכיתה י"ב היא נפגשה מחדש עם חברה ותיקה שעבדה איתה, והעבירה אותה כמה שיעורים חשובים. היא התרגשה מהיכולת להכיל כל כך הרבה כאב וע־ דיין להישאר עם אמונה. "ראיתי מישהי שמצליחה להתמודד עם דברים שלאוזן קשה לקלוט, זה גרם לי לקחת על עצמי כל פעם משהו. בה־ תחלה, רק בלי טלפון בשבת, ובהמשך, שמירת שבת מלאה. בתחילת המלחמה אחרי כל מה שעברתי עם האחים שלי, ושעברנו כמדינה, הרגשתי שאני צריכה לעשות צעד נוסף כמו עוד תפילה או קריאת פרק תהילים. היום בשבת אני לא עושה כלום שקשור לחול, וזה גורם לי לשקט והתחלה מחדש במוצ"ש עם הרבה רוגע ונחת". מהן התגובות שקיבלת לחזרה שלך בתשובה? "גם ההורים והאחים שלי כבר הרבה שנים בתהליך של חזרה בתשובה, כל אחד ממקומו, וכולנו שומרים שבת. אני חיה בסביבה לא דתית כשאני מנהלת אורח חיים כזה, אבל אם להגיד את האמת, אני אוהבת את זה יותר, במיוחד כשלא קל לי ולא תמיד נוח. אני גם אוהבת כששואלים שאלות כלפי האמו־ נה והדרך שלי, במודע אני בוחרת לחזור כל הזמן למקומות שיותר קשה לי, מר־ גיש לי שאני זורחת יותר כשמעמידים אותי מול שאלות, מתחזקת בעצמי, וזה עושה לי טוב". ביג'אוי אוהבת מאוד להופיע, וכל הזמן דואגת לעדכן בעמודי יוטיוב ובאינסטגרם על הופעותיה. "עד שאוכל להרשות לעצמי להופיע כל ערב, אני חולמת על במות גדולות כי יש לי מה להגיד דרך המוזיקה, ואמשיך כך עד שאגיע למטרה. אני מאחלת שנדע ימים שמחים יותר בישראל ושכולם יחזרו הביתה, ואז אוכל להוציא הרבה מו־ זיקה שמחה. יש לי הרבה שירים שהם באווירה אחרת, והם ייצאו החוצה כשה־ לב שלי ירגיש שזה נכון".

| עטיפת האלבום צילום: רפאל שחרי, גרפיקה ועיצוב עטיפה: רון ריבק

עמית ביג'אוי. מתארת בשירים את הדרך שעברה צילום: נעמה | שוורץ

"אני מאחלת שנדע ימים שמחים יותר

בישראל ושכולם יחזרו הביתה, ואז אוכל להוציא הרבה מוזיקה שמחה"

פיתניות מחמ"לים בגבול עזה. "היה לי שירות מאתגר וכייפי עם חברות טובות. תמיד חשבתי שהתצפיתניות חייבות להיות חמושות וגם עם מיגון טוב יותר. פחות מחצי שנה לפני השבעה באוקטובר התרחש בגבול ישראל־מצ־ רים פיגוע, שבמהלכו שוטר מצרי הרג שלושה חיילי צה"ל. מיד אחרי האירוע דיברתי עם חברות שלי והגענו למסקנה שזה היה יכול לקרות לכל אחת מאיתנו. ואז הגיע השבעה באוקטובר, שגרם לז־ עזוע גדול לכולנו".

לילות בלי שינה, מחשבות ודאגות. זו הייתה תקופה של בין חיים לבין שגרה, שבה כתבתי את השירים האלה מתוך ניסיון לקום מתוך הקושי ולנסות לחיות למרות הכל - מבלי שמישהו יחזיק לי את היד. בגלל שאני עובדת עם בני נוער לקום מתוך הקושי ולעשות את מה שאני צריכה - בדיוק על כך מדברים שלושת השירים באלבום". היא שירתה בצבא כמפקדת של תצ־ פיתניות בהר חריף שבגבול מצרים, וגם עברה הכשרות מקצועיות עם תצ־

מדו איתה ב"רימון" ולמפיק המוזיקלי תמיר מאור, שאיתו היא כותבת שירים ששניהם מעבדים אותם יחדיו. ההחל־ טה להוציא את שלושת השירים כאל־ , כך היא מגלה, התקבלה לאחר EP בום שהרגישה ששירים אלו מסכמים תקופה בחייה. ביג'אוי: "חוויתי את זה באקסטרים בתקופת המלחמה. אח אחד שלי קצין בסדיר בגבעתי, ואח שני בצנחנים, כך שבבית הרגשנו היטב את המלחמה כשהם נלחמו בעזה ובלבנון, עם הרבה

"היה לי שירות מאתגר וכייפי עם חברות טובות. תמיד חשבתי שהתצפיתניות חייבות להיות חמושות וגם עם מיגון טוב יותר"

ידיעות הנגב ˆ 28.3.2025 49