נגב 28.07.23

"יש ימים שאי אפשר לפתוח את החלונות בבית" עיריית באר־שבע הכריזה על תוכנית לשמירה על ערוצי הנחלים הזורמים בשטח העיר ‰ בינתיים, תושבים המתגוררים סמוך לנחל באר־שבע ממשיכים להתלונן על מפגעים תברואתיים

צילום: יחסי ציבור | הרב ליאו די

נושאים שנבדקו בסיור המקדים:

זוכרים את מאיה בסוף שנת הלימודים התקיים במ־ דרשיית "אמית קמה" בירוחם טקס מרגש של חנוכת הכיתה האקולוגית בחצר בית הספר. כיתה שחלמו, הגו, תכננו והוציאו לפועל תלמידות במסגרת שיעורי מדעים והעשרה. הכיתה האקולוגית הוקדשה לעילוי נשמתה של מאיה די ז"ל, שהדריכה ב"אמית קמה" ונרצחה יחד עם אמה ואחותה, בפיגוע טרור בחול המועד פסח האחרון. לאירוע המרגש הגיעו הרב ליאו די, אבא של מאיה, וקרן אחותה. הרב ליאו דיבר על האיסור בתשעה באב להגיד שלום. "יש משהו יוצא דופן באיסור הזה", הוא אמר לתלמידות. "כדי שהאיסור יהיה מורגש, עלינו להקפיד הקפדה יתרה בימים שלפני להקדים שלום לכל אדם, להתייחס למי שצריך, להאיר פנים ולהרבות בדיבוק חברים. חודש אב זו הזדמנות לקבל על עצמנו - לשים לב לאחר, להקדים שלום", הוא ביקש מהתל־ מידות. שולה לוי, מנהלת מדרשיית "אמית קמה": "מאור הפנים, החיוך, לימוד התורה והצדק של מאיה חסרים לנו מאוד. הדרך להשלים אותה היא למשוך חוטים של חסד ולהנכיח את הסגולה הזו, את המהות''. יעקב לוי כבוד לד"ר בהם בכנס השנתי של האיגוד לרפואה 160 פנימית בהשתתפות למעלה מ־ מומחים ומתמחים פנימאים, הוענק אות יקיר האיגוד לד"ר רפי בהם. ד"ר רפי בהם התמחה במחלקה פנימית ג' ב"סורוקה" בניהולו של פרופ' שמעון גליק, לאחר סיום לי־ מודי הרפואה. בהמשך עבד בבית החולים כרופא פנימאי בכיר. במקביל לעבודתו ב"סורוקה", פעל להקמת מרפאה ציבורית בירוחם, על מנת לספק מענה רפואי לתוש־ בים, אליה משך מתמחים וסטודנטים לרפואה, גייס כספים ודאג לרפואה מונעת. ד"ר בהם הוביל בהתנדבות פרויקטים נוספים לרווחת תושבי ירוחם: הקים סניף של תנועת הצו־ פים, ייסד את "בית חוה" המשמש כמעון יום ומרכז טיפולי לילדים ואנשים בעלי מוגבלויות, והקים 1990 מרכז יום לקשישים. בשנת החל לשמש כרופא קהילה ביישוב מיתר. עודד בר־מאיר

מצב תשתיות הנחלים

דרכי הגישה אליהם מצב הניקיון בהם מוקדי טבע לאורך גדות הנחלים

צילום: הרצל יוסף | נחל באר־שבע. לא מצאו פתרון לבעיית השפכים

ולפעול להפסקת הזרמת השפכים לערוץ הנחל. המדינה אמנם התחייבה להקים מערך טיפול בשפכים על מנת שיהיה ניתן לה־ שתמש במים המטוהרים להשקיית שדות חקלאיים באזור, אך למרות זאת התברר כי אותו מערך טיהור שהוקם סמוך לצומת שוקת, אינו מספיק לטפל בכמות השפכים ומי הקולחין הזורמים בנחל באר־שבע. נכון לעכשיו, סוגיית המטרד הסביבתי של השפכים בנחל באר־שבע טרם באה על פתרונה. "זה פשוט מצב הזוי", סיפר השבוע תושב שכונת נווה זאב, הממוקמת לא הרחק מת־ וואי נחל באר־שבע, "יש ימים בהם אתה לא יכול בכלל לפתוח את חלונות הבית. מצד אחד, יש מכת יתושים, ומצד שני, אנ־ חנו 'זוכים' למטרדי ריח שנודפים מערוץ הנחל. זה פשוט בלתי נסבל, מה עוד שזה נמשך כבר שנים ולא מגיעים לשום פת־ רון". תושב שכונת נווה נוי הוסיף כי "השקיעו הון תועפות בפיתוח פארק נחל באר־שבע, שיקמו את הנחל, אבל פתרון לבעיית הש־ פכים לא נמצא עד עכשיו, ואנחנו סובלים מזה. הסיפור של מטרדי הריח והיתושים הוא סיפור בלתי נגמר". לדברי עמנואל לזר, רכז מחוז הדרום בתנועת "רגבים", "סיפור הזיהום של נחל באר־שבע מלמד על המציאות העגומה בנגב כולו. לדוגמה, בתוך תחום בסיס נבטים אנו רואים כיצד הנגב היה יכול להיראות פורח, שמור ונקי, ומחוץ לתחומי הבסיס אנו רואים כיצד נראה הנגב כשהוא מופקר ומוזנח. המדינה חייבת ויכולה לפעול בשני הערוצים - אכיפה והחזקת השטח. הקצאת משאבים לאכיפה סביבתית משמעותית, יחד עם הכרזה על נחל באר־שבע כשמורת טבע, בדיוק כמו נחל הירקון שעובר בלב ערי המרכז ונחל הבשור שעובר בשטחי אש ובין יישובי הנגב השמורים באופן יפהפה".

נון עיר, "התוכנית ממשיכה את תפיסת הפיתוח העתידית של העיר, אשר מכוונת להתחדשות עירונית בלב העיר, ובמקביל, שמירה על השטחים הפתוחים בקצוות העיר כדוגמת יער רמות. אנחנו מאמינים כי התוכנית תתרום ליצירת עוד מוקדי טבע איכותיים עבור תושבי העיר, וזאת במרחק הליכה ממקום המגורים". "אנחנו סובלים" סוגיית מצבם של הנחלים בבאר־שבע רבתי עלתה כבר לפני שנים בעקבות זרי־ מת השפכים מאזור חברון היישר לערוץ נחל חברון ומשם לנחל באר־שבע. בעיית השפכים בנחל באר־שבע היא מפגע סביב־ תי שנמשך זה שנים ארוכות. מקורם של השפכים הללו הוא, כאמור, מאזור חברון, כאשר המרכיב העיקרי של אותם שפכים הוא תוצר תעשיית השיש באזור חברון לצד פסולת ביתית ושפכים ביתיים. בהיעדר טיהור שפכים בשטחי הרשות הפלסטינית, השפכים המזוהמים זורמים דרך נחל חברון לערוץ נחל באר־שבע וגורמים זה שנים למפגעי ריח, זיהום מים ויתושים, שמהווים מטרד לתושבי האזור. הנושא אף הגיע לפני כתשע שנים לפתחו של בג"צ במסגרת עתירה שהגישה בשעתו עיריית באר־שבע יחד עם רשויות נוספות ועמותת "אדם טבע ודין". בעתירה נדרשה המדינה לספק פתרונות למטרדים הקשים,

עודד בר־מאיר

שומרים על הנחלים בבירת הנגב. במסגרת המדיניות העירונית לשמירה על ערכי טבע ומורשת,

הכריזה בימים אלה עיריית באר־שבע, בשיתוף הקרן לשטחים פתוחים, על הכנת תוכנית אב לשמירה על נחלי העיר והש־ לד הירוק שבה. התוכנית כוללת תכנון פרויקטים במרחבים הפתוחים הצמודים לנחלים אותם יוכלו ליזום תושבי העיר. בשבוע שעבר התקיים סיור של נציגי העירייה יחד עם נציגי חברת "ליגם, ו"אקו ויז'ן" בשישה נחלים שערוציהם מצויים בתחומי העיר באר־שבע. מדובר בנחל באר־ שבע, נחל כתף, נחל כובשים, נחל עולים, נחל נוקדים (בקע) ונחל סוללים. במהלך הסיור נבחנו מצב תשתיות הנ־ חלים, דרכי הגישה אליהם, ומצב הניקיון בהם. כמו כן נבחנו מוקדי טבע לאורך גדות הנחלים במגמה לייצר ולתכנן ביחד עם התושבים פרויקטים קהילתיים־סביבתיים סמוך לשכונות המגורים, כמו למשל שבי־ לי אופניים והליכה ומתחמי פיקניק. הפרויקטים שיוצעו יוצגו תחילה לה־ תייחסותו של צוות ההיגוי העירוני, שהוקם במיוחד לצורך חשיבה משותפת על תכ־ נון מערך השטחים הפתוחים והמערכות הטבעיות בעיר, ולאחר מכן הם יועברו לאישורה של הקרן לשטחים הפתוחים. "ישנה חשיבות רבה בשימור ערכי הטבע והמערכות האקולוגיות הטבעיות קיימות, כמו הנחלים בעיר באר־שבע", ציינה רו־ נית אבגי, מנהלת קיימות עירונית בעי־ ריית באר־שבע, "בסיור שערכנו זכינו ללמוד על תוואי הנחלים העירוני מתוך רצון לשמר את הטבע היקר שסביבנו. אנו מחכים להתחיל בתהליך שיתוף הציבור, ולפעול יחד עם תושבי באר־שבע לשמירה על הנחלים". לדברי רן אקסטרמן, מנהל מחלקת תכ־

תושב שכונת נווה נוי: "הסיפור של מטרדי הריח והיתושים הוא סיפור בלתי נגמר"

28.7.2023 ˆ ידיעות הנגב 22