נגב 28.07.23

ניצב בדימוס אמנון אלקלעי. "פיטורי ניצב עמי אשד הם חרפה"

לא למשטרה פוליטית

בנאומו בעצרת המחאה מתח ניצב בדימוס אמנון אלקלעי ביקורת חריפה על המשטרה ועל התנהלותה לפני כשלושה שבועות עמד ניצב בדימוס אמנון אלקלעי לפני אלפי מפגינים על במת עצרת המחאה בבאר־שבע ונשא את דברים בהתרגשות רבה. ־ בדבריו, קצין המשטרה הבכיר לשעבר מתח ביקורת על הת נהלות השר הממונה על המשטרה, והביע חשש שהמשטרה תהפוך לגוף פוליטי. ו � "משטרה עצמאית מקצועית היא תנאי חיוני למדינה דמ  ־ קרטית, משטרה שדגלה הוא זכויות אדם, משטרה שמשר תיה נאמנים לדמוקרטיה ולא לשליט, משטרה שהיא רואה עצמה הלוחמת של זכויות האדם, מפעילה את סמכותה כדי להגן ולשרת ולא לדכא. משטרה יכולה להיות הדבר הכי טוב ויכולה לסמל את כל הרע - משטרה מדכאה, מפלה, אלימה ומושחתת. כרגע מנסים להביא את החושך אלינו". "במהלך השנים האחרונות הוחלשה המשטרה בכוונה.  ־ פגעו בה בהזנחה נוראית, שתהיה כחומר ביד היוצר כדי שי עשו בה כרצונם. השר בן גביר עוסק בעוד סמכויות לשר, בצווים מנהלתיים מפלצתיים ובהשפלת שוטרים וקצינים. כך לא מנצחים פשיעה, כך לא מנצחים טרור". "זה לא סוד. יש מאבק פנימי על צביונה של המשטרה, בין  משטרה דמוקרטית למשטרה כנועה ואפלה. צריך עמידה איתנה, לא לחשוש מפני כוח ושררה. זה מהותו של השוטר. אסור שמשטרה תהיה פוליטית מכל צד ובכל דרגה".

על הביקורת שמתח: "אחדים מחבריי היקרים אמרו לי שביקורת על המשטרה מצידי עלולה לתת תחושה של יריקה לבאר או לחילופין סוג של ירי בנגמ"ש. היא גם משפיעה פנימה, על

לפרישה? "לא סיימתי את שירותי במשטרה משום שלא קיבלתי תפקיד וגם לא עזבתי בשל נסיבות אישיות. עזבתי כי כך לא מנהלים ארגון. כך מרסקים ארגון. כך מסכנים אנשים. לצערי, אמרתי וזה קרה, ושוב קרה ושוב קרה, וזה ממשיך לקרות. לצ־ ערי, ראיתי את הדברים עוד בחודש מרץ , שההתנהלות לא תקינה בעליל, 2021 צורת החלטות לא מקצועית, התנהלות לא מסודרת, סדרי עדיפויות לא נכונים. ניסיתי אז לשכנע, וכשראיתי שלא ניתן לממש את אחריותי, בחרתי להודיע שאני מסיים את שירותי תוך אמירה ברורה שנ־ דרש כאן שינוי". ניצב בדימוס אלקלעי ממשיך, "כל מה שראיתי היה עוד לפני אסון מירון, לפני מבצע 'שומר החומות', לפני גל התפטרות רחב של שוטרים, קצינים וניצבים, לפני מציאות של תחנות משטרה ריקות ולפני תחושת הדיכאון והתסכול שפשטה באר־ גון באופן עמוק. אז היה מספיק לראות איך ולאן העסק הזה הולך. הכיוון היה ברור לי. ראיתי את הדברים אז, לפני יותר משנ־ תיים, לא בגלל שאני גאון או חוזה. זה בגלל שהסתכלתי על הדברים בעיניים פקוחות, באוזניים קשובות ואהבה אמי־ תית לארגון שאותו אני משרת". דרוש שינוי ניצב בדימוס אמנון אלקלעי אינו מס־ תיר את התחבטותו באשר להסכמה לה־ תראיין. הוא גם מרגיש שהוא עדיין מת־ חבט אם להקדיש את כל כולו ללימודים

גם להציב סימן שאלה. במיוחד במצב הד־ ברים שמה שחששתי קרה, אבל ממשיך לקרות, וזה לא נגמר. כך לא מנהלים אר־ גון, כך לא מנהלים משטרה. מה שקרה עלול לקרות עוד וביתר שאת". בדרכו של הסב ,) 56 ניצב בדימוס אמנון אלקלעי ( תושב באר־שבע, נשוי ואב לשניים, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים ומת־ כוון להמשיך ללימודי תואר שלישי בחוג לניהול מצבי חירום ואסון של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל־ אביב. בתחום הזה הוא גם מרצה במכללת רמת גן. הוא נולד בבאר־שבע ("אני באר־שבעי ודרומי בנשמתי", הוא מעיד על עצמו) וגדל בערד. בשירותו הצבאי היה אלקלעי סגן מפקד של 401 בחטיבת 46 פלוגת טנקים בגדוד ש � התגייס למ 23 חיל השריון. בהיותו בן שנות שירותו במשטרה מילא 32 טרה וב־ שורה של תפקידים. בין השאר היה ראש ענף סיור ומבצעים במחוז הדרום, מפקד תחנות נתיבות ובאר־שבע, מפקד מרחב "מוריה" במחוז ירושלים, ראש מחלקת מבצעים באגף שיטור וביטחון, מפקד מרחב ציון, מפקד מרחב הנגב, סגן מפקד מחוז הדרום, וראש אגף שיטור אבטחה וקהילה. בתפקידו האחרון במדים הוא היה ראש אגף המבצעים במטה הארצי. הקשר של אלקלעי עם המשטרה התחיל עוד הרבה לפני שהחליט לעטות עליו את המדים הכחולים. סבו, רב־ניצב חיים

המאבק נגד הרפורמה המשפטית, או יותר נכון המהפכה המשטרית". חודר ללב באותו נאום שניצב בדימוס אמנון אלק־ לעי נשא לפני אלפי מפגינים בבאר־שבע, הוא ציין בין השאר כי אין זה סוד שיש מאבק פנימי על צביונה של המשטרה, בין משטרה דמוקרטית למשטרה כנועה ואפ־ לה, וכי לא צריך לחשוש מפני כוח ושררה. כמי ששירת עשרות שנים במשטרה, איזה ציון אתה נותן למשטרה בימים קשים אלה? "אחדים מחבריי היקרים אמרו לי שבי־ קורת על המשטרה מצידי עלולה לתת תחושה של יריקה לבאר או לחילופין סוג של ירי בנגמ"ש. היא גם משפיעה פנימה, על אף שגם לדעתם אני צודק וביקורתם חריפה משלי, אך רצוי להימנע מלהתב־ טא. יש מי שהציעו לי להשאיר את המ־ שטרה מאחוריי ושיהיה בהצלחה להם, אך מנגד, בשיחות בחדרים, כולם בוכים על גורל המשטרה ומצבה הרעוע שרק מיד־ רדר. התחושות הן של ייאוש, כאב וצער. התחושות הללו לא נופלות על אוזניים ערלות. כל שיח כזה חודר ללב ומכה עוד מכה". מן הסתם לא קל להשמיע ביקורת על ארגון שהיית חבר בו יותר משלושה עשורים. "בנאום שנשאתי באותה עצרת בקול רם אמרתי את הדברים אשר על ליבי. כיף להיות אהוב ומוערך ולהשמיע מנגינה הנעימה לכל אוזן, אך נכון יותר לעיתים

אלקלעי בתקופת שירותו במחוז הדרומי

תבורי המנוח, כיהן כמפכ"ל השישי של המשטרה ומתקופת ילדותו ינק אלקלעי את המציאות המשטרתית. באחד הראיונות שנתן ל"ידיעות הנגב" הוא אף ציין כי התחפושת האהובה עליו בילדותו הייתה של שוטר. לא מפתיע. שנים במשטרה אתה מחליט 32 אחרי לפרוש ועוד בגיל שעמיתיך הניצבים ממשיכים עדיין לשרת. מה הוביל אותך שההתנהלות לא תקינה בעליל, צורת החלטות לא מקצועית, התנהלות לא מסודרת, סדרי עדיפויות לא נכונים" על פרישתו מהמשטרה: "לצערי, ראיתי

אף שגם לדעתם אני צודק וביקורתם חריפה משלי, אך

רצוי להימנע מלהתבטא"

7

ידיעות הנגב ˆ 28.7.2023