נגב 28.4.23

אלה הן רק חלק ‰ משילות, פשיעה ופיתוח החברה הבדואית בנגב מהסוגיות הבוערות שבהן עוסקים יוזמי הקמת "מכון ריפמן" ע"ש שמוליק עם כינונה של הממשלה החדשה ‰ ריפמן שזכה בחייו לכינוי "השריף של הנגב" ‰ ועל רקע המחאות והמאבקים, פעילותם הופכת לרלוונטית יותר מתמיד בראיון ל"ידיעות הנגב" שוטחים חגי רזניק, און ריפמן ואיברהים אבו לקימה מדברים על פיתוח הנגב ויצירת חברה בריאה יותר • את משנתם וגם חושפים את התוכניות שהעבירו לשרים ‰ חולמים לבנות נגב חדש

| עודד בר־מאיר |

הוקם "מכון ריפמן" לזכרו של לפני כשנתיים שמוליק ריפמן ז"ל, חבר קיבוץ רביבים, שהלך לעולמו שנים, עד 25 לפני למעלה משש שנים, ששימש במשך יום מותו, כראש המועצה האזורית רמת הנגב וכיהן גם במשך שנים כיו"ר הרשות לפיתוח הנגב וכיו"ר מרכז המועצות האזוריות (לימים - מרכז השלטון האזורי). ספק רב אם יוזמי הקמתו של המכון, יהודים ובדואים, שיערו בחלומותיהם לקראת הקמתו של המכון הנושא את שמו של מי שכונה בזמנו "השריף של הנגב", כי כע ־ בור שנתיים מאז קרמה יוזמתם עור וגידים, פעילותם תישא אופי אקטואלי ורלוונטי יותר מתמיד. נושאים כמו משילות בנגב, פשיעה בנגב, פיתוח החב ־ רה הבדואית בנגב, הפכו מבחינת אנשי המכון ל"תפוחי אדמה לוהטים" עם כינונה של הממשלה החדשה לפני כשלושה חודשים. הוועד המנהל של המכון מורכב מאנשי ציבור, אנשי עסקים וקציני צבא בכירים מהמגזר היהודי ומהמגזר הבדואי, שהגיעו למסקנה שפיתוח הנגב יתממש תוך קידום החברה הבדואית מתוך תפיסת עולם, ש"אי קי ־ דום החברה הבדואית הוא חסם לפיתוח הנגב כולו". עסוקים בעשייה השבוע כינסנו שלושה ממייסדי המיזם ומהמנועים המרכזיים שלו, און ריפמן, בנו של שמוליק ז"ל, יו"ר הוועד המנהל של המכון, חגי רזניק, ראש המכון ולש ־ עבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וחבר קיבוץ רביבים, ואיברהים אבו לקימה, רועה צאן שהפך לאיש עסקים מצליח מהיישוב הבדואי ביר הדאג', הסמוך לרביבים, לשיח אודות החלום לבנות אכן נגב חדש. דווקא בימים שכאלה בהם נושא המשילות באזור בוער יותר מתמיד והפשיעה החקלאית, כמו גם האלימות בחברה הערבית, רק הולכת ומתגברת, והשסע בחברה

הישראלית בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית רק הולך ומעמיק. שיחה לא קלה בימים בהם מדינת יש ־ שנים להקמתה. 75 ראל מציינת "הרעיון להקמת המכון", מספר און ריפמן, בנו של שמוליק ז"ל, סגן אלוף במילואים ביחידה מובחרת וממייסדי ארגון "השומר החדש", "צמח בשנים האחרו ־ נות בעשרות שיחות שלי עם חגי רזניק, שותפי לעשייה ולדרך. היינו יושבים לילות ומדברים. מבינים שבנגב יש יותר משלוש מאות אלף בדואים, ושאי קידום החברה הבדואית הוא חסם מרכזי לפיתוח הנגב". ברוח הימים האלה של שיח על פילוג, הפרות סדר וחוסר משילות, איזה קו מוביל המכון? "מאז ומתמיד עתיד הציונות בארץ הזו, בדגש על עתיד הנגב, כלל את שגשוג החברה הבדואית, גם חגי וגם אני מאמינים גדולים בשלטון החוק. בכוח הזרוע ובאלימות

צריך לטפל ביד קשה, אבל הבנו שיש כאן עוד דבר. הבנו שיש אוכלוסייה שלמה שצריכה לקבל שירותים מסוד ־ רים מצד המדינה, ובמקום שהמדינה לא תהיה, ייכנסו גורמים אחרים. יחד עם חגי רזניק כינסנו את המשפחה וביקשנו להקים מכון ע"ש אבא. אני הצטרפתי לוועד המנהל ואחי אלול לראשות הוועדה המייעצת, והסמכנו את חגי להוביל על בסיס ניסיונו והחזון שהביא עמו יחד עם שי קסל, מנכ"ל המכון, שהשתחרר מסיירת מטכ"ל כקצין וישר הצטרף אליו במלוא הכוח. כמעט מהיום הראשון הצטרפו אלינו גם בדואים וגם יהודים רבים איברהים אבו לקימה: "אנחנו לא עוסקים במפלג, אלא עוסקים בעשייה. עשייה, בסופו של דבר, מחברת. אין ברירה. בהפרות סדר צריך לטפל על פי החוק וביד קשה, אבל צריך לזכור שיש קרוב למאה אלף איש שאין להם תשתיות בסיסיות של חשמל ומים, אין להם פינוי אשפה מסודר, שלא לדבר על חינוך ממלכתי, תעסוקה והכש ־ רה מקצועית. גם במקומות היותר מוסדרים יש אתגרים ופערים של עשרות שנים של הזנחה". חגי רזניק: "מכאן השתכלל מודל הפעילות של המ ־ כון והצוות התרחב. בנינו מודל ייחודי שבו איננו גורם מפעיל ישירות, אלא גורם שמחבר בין גורמים מפעילים כאשר אנחנו גורמים להם לייצר שותפות של ביצוע, וכך האימפקט שלנו הוא עצום, גם במרחב הנושאי וגם בהש ־ פעה על הנגב כולו. באמת, זו שותפות שמשנה מציאות". כיצד זה עובד בשטח? "זה נכון ככל שמדובר בסיוע לרשויות מקומיות בייעוץ ארגוני, פתיחת חסמים ואפיון של ערוצי ביצוע ויצירת קואליציות ציבוריות ולנושאי ליבה דרך הקמת לובי עסקי, כאשר יחד חברנו שורה של הזדמנויות לה ־ כשרה מקצועית בתחום הטכנולוגיה, המרחב הציבורי, המלאכה והתעשייה. עם הזמן הפכנו לכתובת גם לכל שהם מאמינים גדולים במדינה ובסמליה". לא פשוט להוביל קו כזה בימים אלה?

מייסדי המכון. בוחנים תוכניות לקידום הנגב

28.4.2023 ˆ ידיעות הנגב 30