נגב 28.4.23

ויהיה לה תוקף לביצוע". התוכנית הזו כבר זכתה לאוזן קשבת בקרב מקבלי ההחלטות במדינה? "את ההמלצה הזו כבר קיבל השר עמיחי שיקלי, הממונה על רשות הב ־ דואים, ויחד עם ראש הממשלה, בני ־ מין נתניהו, הובאה החלטה בנושא לממשלה להקמת ועדת שרים. כעת יש לוודא שהיא פעילה ומבצעת את עבו ־ דת הסנכרון. בנוסף, יש להקים ועדת תכנון עצמאית בתוקף חוק. רשות הב ־ דואים קמה בתוקף החלטת ממשלה, אך אין לה סמכויות בחוק וגם לא זרוע תכ ־ נון עצמאית. ועדת תכנון עצמאית לצד רשות רישוי עצמאית נדרשת להוצאת היתרים זמניים וכדי לייצר מצב של האצת ההסדרה והתמודדות עם סוגיות של תביעות בעלות על הקרקע". שוויון בחינוך תוכניתם של יוזמי הקמתו של "מכון ריפמן" גם כוללת גם את סוגיית חי ־ זוק השלטון המקומי במגזר הבדואי. "בנושא הזה", מציין חגי רזניק, "הצ ־ גנו מודל של מנכ"ל ממונה כאפשרות לסייע לראש הרשות הנבחר. זהו מודל שפועל בחלק ממדינות ארצות הברית, במקומות בהם יש מצב פוליטי מורכב או במקומות שבהם התושבים לא מקב ־ לים את מלוא השירותים. לגבי הפזורה הבדואית, שאיננה משויכת לשום רשות מקומית והיא כוללת כמאה אלף נפש, יש להעניק שירותים מוניציפליים מקומיים דרך האשכולות האזוריים, כאשר המקור התקציבי הוא אחוז מהכ ־ נסות קרקע מדינה. צריך להבין בעניין הזה, שבמקום בו מדינת ישראל הריבו ־ נית לא מעניקה שירותים, נכנסים גו ־ רמים קיצוניים שעוינים את המדינה". אין זה סוד שמערכת החינוך במגזר הבדואי סובלת ממצוקות רבות, בין אם מדובר בחוסר מבנים מתאימים למו ־ סדות החינוך במגזר, בין אם מדובר בשיעור נשירה גבוה ממערכת הלימו ־ דים, ובין אם זה השיעור הנמוך ביותר בזכאות לתעודת בגרות בהשוואה לשאר המגזרים. "במדיניות שלנו", אומר איברהים אבו לקימה, "נכנסנו גם לנושא החי ־ נוך. מדובר בהשלמת רשות חינוך עצ ־ מאית, שתוקם ותיקח לעצמה חלק מה ־ סמכויות ותוכל לייצר מצב של שוויון גדול יותר בתחום החינוך. חינוך הוא בסיס כמעט להכל. צריך גם להכניס תנופה של הכשרה מקצועית ועידוד אמיתי למשקיעים עסקיים שייצרו פיתוח משותף בנגב. אנחנו רואים פו ־ טנציאל מדי יום". לסיום, שאלנו, מה לדעת יוזמי ומ ־ קימי המכון היה אומר שמוליק ריפ ־ מן על המצב כיום בנגב. "שמוליק", מציינים און ריפמן וחגי רזניק, "תמיד אמר - אל תספרו לי מה עשיתם, אלא מה עוד לא עשיתם. הוא היה מנהיג. הוא היה איש של עשייה ופחות של די ־ בורים. לכן הוא לא היה מתייאש משום סיטואציה, אלא מחפש איך לגלות את הטוב בזכות עשייה אמיתית, מתמשכת וקשה. את הדרך הזו אנחנו מנסים לה ־ משיך, אנחנו והרבים שהצטרפו אלינו לדרך של מכון ריפמן". איברהים אבו לקימה הוסיף וציין כי "ריפמן היה אומר מה שהוא חושב לב ־ דואים. מה החלק שלנו, אבל גם מה החלק של המדינה. הערכנו אותו מאוד".

עמותה או חברה שמעוניינת להשקיע בנגב בדגש על החברה הבדואית. צריך להבין שגוף ביצוע בלי מחקר מלווה לא מאפשר עבודה אסטרטגית והמש ־ כיות, ולכן הקמנו גם זרוע מחקר, גם ברמה הנושאית וגם ברמה של מדיניות כוללת. חלק מהסעיפים אימצה המדי ־ נה, ולגבי חלק אחר של הסעיפים שה ־ מדינה טרם אימצה, אנחנו לא נשקוט ולא ננוח עד שהמדינה תאמץ אותם. בהחלט אפשרי לעשות מהפך בנגב". לגשר על פערים במציאות העכשווית של השסע בח ־ ברה הישראלית על רקע המחאה בע ־ קבות הרפורמה המשפטית ובמציאות של חוסר משילות בנגב, כשאנחנו שואלים לגבי חזונם לעתיד, יוזמי הק ־ מתו של "מכון ריפמן" פוסקים כי "מה שאנחנו עושים גם מראה מודל שאפשר יחד. שאפשר לגשר על הרבה פערים בעשייה". "צריך להבין", מציין חגי רזניק, "שהאתגרים שנמצאים בנגב לא נמ ־ צאים בכל מקום. סדר היום התקשורתי הלאומי הוא חשוב, אבל כאן בנגב יש עשרות אלפי בני אדם שחיים ומחפשים קיום משותף. לא דו־קיום, אלא קיום. פשוט להתקיים יחד. להם אנחנו רוצים לתת מענה, אבל לא נצליח לבד. בסוף זה תפקידה של המדינה, ולכן אנחנו יכולים לייצר עשרות שותפויות כפי שאנחנו עושים, שאכן משנות מציאות, אבל בלי שהמדינה תאמץ את מחקרי המדיניות שלנו ותבנה את המנגנונים הנכונים זה לא יעבוד מעצמו. יש ריבון והוא צריך לייצר חזון של עשייה. אנח ־ נו כאן היזם שלצידו". נראה שהריבון היום שואף לשנות מציאות, אבל לא כל כך בכיוון שלכם? חגי רזניק: "לגבי נושא המשילות פרסמנו נייר מקיף על תפיסת הפע ־ לה, שגיבש עברו המכון תנ"צ (בדי ־ מוס) מוטי אדרעי, לשעבר סגן מפקד המחוז הדרומי, על שיטור פדראלי לצד שיטור מקומי. מדובר באכיפה על בסיס השלמת הקמה למרחב ייעו ־ די לבדואים, שיטור מקומי שיעסוק בעבירות קלות, מתן שירותים ובינוי קהילתי, כאשר את עיקר הסדר יעשה השיטור הפדרלי ואת בניית האמון והעבודה הקהילתית יעשה השיטור המקומי. מדובר בכוח דו־רובדי". לבנות אמון בעוד שב"מכון ריפמן" גיבשו נייר עמדה לגבי כוח שיטור מקומי בנגב, אישרו בממשלה את הצעתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לה ־ קים את המשמר הלאומי כמענה לסו ־ גיית חוסר המשילות ולהגברת הביט ־ חון האישי בקרב התושבים. "המסמך שלנו", מציין און ריפמן, "גם מתייחס לנושא המשילות באופן ברור, והוא משלב את התפיסה של תנ"צ בדימוס, מוטי אדרעי, שהוא עמית במכון שלנו, של שיטור פדרא ־ לי ושיטור מקומי. ההבנה היא שנדרש שיטור דו־רובדי, מרחב אופרטיבי שאינו כפוף לתחנה ומטפל בכל הכוח בפשיעה לצד שיטור מקומי קהילתי שיידע גם לבנות אמון וליצור פעי ־ לות קהילתית. הצבענו על חוסר בסדר

איברהים אבו לקימה, חגי רזניק ואון ריפמן בלב המדבר. מתכננים עתיד טוב יותר

צילום באדיבות מכון ריפמן

צוות המכון, בדואים ויהודים, בביקור והצגת הפעילות לנשיא המדינה

לממשלה? "מעבר למחקרי הנושאשלנו שלוקחים כל תחום ועושים ניתוח עומק לצד המ ־ לצות נושא, פרסמנו והעברנו לממשלה הנבחרת תוכנית לאומית לכלי ניהול שהיא קריטית לניהול הנגב". על מה מדובר? "בראש ובראשונה, יש יותר מדי גו ־ רמים שעוסקים בבדואים, ולכן נדרשת ועדת שרים שתוקף החלטותיה יהיה כסוג של ממשלה ייעודית לנגב, כך שמשרדי הממשלה כולם יוכלו לה ־ סתנכרן סביב כל החלטה שמתקבלת

ח � שוטרים. אנ 1,500 הכוחות של כ ־ נו לא מבינים עד הסוף איך המשמר הלאומי שמקים השר בן גביר יעבוד. אם לא יהיה סנכרון מול גופים ביטחו ־ ניים מוכרים, זה רק ירבה שחקנים לא מסונכרנים. ישנם עוד הרבה סעיפים שאנחנו נעשה הכל כדי שהם יקבלו את ההתייחסות של המדינה. ההיכרות עם השר שיקלי היא ארוכת שנים, ואני יודע שהוא איש ביצוע". מהם עיקרי התוכנית הלאומית שלכם כדי לטפל בנושא פיתוח משו ־ תף של הנגב? על אלו כלים המלצתם

חולמים לבנות נגב חדש

בדרכו של שמוליק ריפמן ז"ל "מכון ריפמן" הוקם מתוך אמונה כי שמוליק ריפמן ז"ל היווה דמות מופת לעשייה ולפיתוח הנגב

צילום: הרצל יוסף

שמוליק ריפמן ז"ל

מכון ריפמן הוקם לפני כשנתיים כמיזם לפיתוח משותף בנגב לזכרו של שמו ־ ליק ריפמן ז"ל, חבר קיבוץ רביבים, לשעבר ראש המועצה האזורית רמת הנגב, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות (לימים מרכז השל ־ טון האזורי) ודירקטור וחבר ההנהלה המצומצמת במפעל הפיס, שהלך לעולמו במותו. 67 , והוא בן 2017 בסוף חודש ינואר חלק בלתי מבוטל של פרויקטים לאומיים הוקמו בנגב לא מעט בזכות פועלו של ריפמן, כדוגמת קריית ההדרכה של צה"ל (עיר הבה"דים) סמוך לצומת דרומה והקמת פרויקט האנרגיה המתחדשת בנגב. 6 הנגב, הארכת כביש המכון הוקם מתוך האמונה של מייסדיו, כי שמוליק ריפמן ז"ל היווה דמות מופת לעשייה ולפיתוח הנגב. המכון פועל כמלווה רשויות מקומיות, מקיים לובי עסקי להעברת עסקים לאזור הנגב, מציג את פוטנציאל ההשקעה ליזמים עסקיים ומלווה ארגוני חברה אזרחית לקיים פעילות לפיתוח משותף בנגב. לצד הפעילות היישומית מפעיל המכון גם זרוע מחקר, שכוללת מחקרי נושא מגוונים החל בתשתיות לאומיות, דרך הגיוס לצבא ומעורבות בחברה היש ־ ראלית, הפעלת שיטור ומשילות ועד למנועים חקלאיים וכלכליים לפיתוח החברה הבדואית. באחרונה הציג המכון לשר הממונה על רשות הבדואים, עמיחי שיקלי, נייר מדיניות באשר לתפיסה שעל המדינה להפעיל לגבי הנגב, החל מהטיפול בת ־ ביעות בעלות על הקרקע במגזר הבדואי, ועד היכולת לתכנן ולפתח את הנגב.

28.4.2023 ˆ ידיעות הנגב 32