נגב 29.03.24

"הטיפול בחיילים מעורר הרבה רגשות" , אח במלר"ד מיקי אלמליח (המחלקה לרפואה דחופה) ומנהל סיעוד תורן הרגע שנצרב בזיכרוני במהלך חצי השנה ‰ האחרונה: "במהלך שנות עבודתי בבית החולים

במהלך עבודתי כמנהל סיעוד תורן אני נחשף לפצועים שמגיעים לחדר הטראומה ולבני משפחותיהם גם במהלך האשפוז והשיקום. הטיפול בחיילים מעורר הרבה רגשות. אנח־ נו כצוות מגוייסים יחד כמקשה אחת לטיפול בחיילים הגיבורים שמחרפים נפשם ומס־ כנים את חייהם כדי שאנחנו האזרחים נחיה בביטחון. כל טיפול בחייל מרגיש כמו טיפול בבן משפחה. הקירבה, החיבור והרצון של הצ־ וות לסייע הוא הרבה מעבר לתפקיד". תחושותיי בימים אלה: ‰ "מה שמלווה אותי לאורך כל מלחמת 'חרבות ברזל', ואין יום שחולף מבלי שאחשוב עליו, הוא אורי דנינו, הנכד של אחותי, שנחטף , בן בכור להוריו, 25 ממסיבת ה'נובה'. אורי בן בחור צעיר ומבריק, שכל עתידו לפניו. אורי הספיק לצאת מהמסיבה, אבל חזר להציל את חבריו מיה ואיתי רגב, ששוחררו בע־

מה שמלווה אותי לאורך כל מלחמת 'חרבות ברזל', ואין יום שחולף מבלי שאחשוב עליו, הוא אורי דנינו, הנכד של אחותי, שנחטף ממסיבת ה'נובה'. אורי , בן 25 בן בכור להוריו, בחור צעיר ומבריק, שכל עתידו לפניו"

הייתי שותף לטיפול בחיילים ובאזרחים בתקופת הסלמה ומבצעים צבאיים כמו 'צוק איתן'. מלחמת 'חרבות ברזל' היא שונה, ארוכה יותר מב־

סקה הראשונה וטופלו ב'סורוקה'. זהו מעשה גבורה, אבל זה לא מפתיע. זה אורי. למשפחתנו אין מידע על גורלו, וכולנו תפילה שיחזור למשפחתו בשלום יחד עם כל החטו־ פים".

חינת משך זמנה ומבחינת היקף הפצועים ומקרי הטראומה. בתחילת המ־ לחמה, העבודה והטי־ פול בחיילים הפצועים היתה אינטנסיבית והמראות היו קשים מאוד. כמעט ולא היתה משמרת ללא פצו־ עים שנזקקו לטיפול בחדר הטראומה.

מיקי אלמליח. "כל טיפול בחייל מרגיש כמו טיפול בבן משפחה"

ידיעות הנגב ˆ 29.3.2024 39