נגב 29.04.22

שבע: ־ מחאה נגד עיריית באר

פעילי ארגון "מגמה ירוקה" טוענים כי נושאההצללה ברחובותבאר־שבעאינו נמצא בעדיפותעליונה, למרותשמדובר בעיר מדבריתבההטמפרטורותבקיץ מטפסותבמהירות ‰ פעילי הארגון: "משבר האקליםעלול לפגוע באנשיםהמתגוררים בעיר" ‰ העירייה: "רואים בנושאההצללההטבעיתערך בעל חשיבות רבה לעיר ולתושביה" אין מספיקצל ברחובות

צילום: פרטי | עצים שנכרתו במקיף א' ללא אישור

צילום: אליענה זלר | מחאת פעילי הארגון

יוזמת בעתיד, חייב לקחת בחשבון את סוגיית ההצללה. בארגון מציינים כי תופעה של כריתת עצים, שאינה נעשית באישור, כפי שאירע בעבר בבאר־שבע, נתפסת כחמורה במיוחד. "זאת עבירה על החוק", הם מדגישים. כזכור, מוקדם יותר השנה נחשף ב"ידיעות הנגב" על עצים בני עשרות ואולי מאות שנים שנכרתו במתחם בית הספר התיכון מקיף א'. לדברי פעילים סביבתיים שניסו לברר את הסוגיה, לא ברור מי נתן את ההוראה לכרות את העצים, והאם התקבלו האישורים המ ־ תאימים של הגורמים המוסמכים. העירייה מסרה בזמנו כי לא ידוע לה מי כרת את העצים, וכי כריתת עצים מוגנים חייבת לקבל את אישור פקיד היערות. מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "בניגוד גמור לטענות, עיריית באר־שבע, באמצעות מינהל ההנדסה ואגף גנים ונוף, רואים בנו ־ שא ההצללה הטבעית ערך בעל חשיבות רבה לעיר ולתושביה. העירייה השקיעה בשנים האחרונות רבות בנושא נטיעת עצים ובהק ־ מות הצללה. בשנה האחרונה בוצעו שיקומים בצירים ראשיים בעיר, ונשתלו אלפי עצים בשדרות בנ"צ כרמל, דרך אילן רמון, בשדרות דוד חכם, בדרך בן גוריון, ועוד. בנוסף לכל אלה, נשתלים מדי שנה אלפי עצים נוספים בפארקים ובחורשות".

"אלה גם אוכלוסיות שיהיו חשופות בכל שי ־ נויי האקלים, גם מבחינת התכנון בעיר, כלו ־ מר מבחינת היעדר הצללה, ובגלל זה, צעדנו בשכונה ג' ובשדרות שז"ר כשעשינו את המ ־ חאה שלנו. העירייה נוטעת עצים, אבל אלה יתנו צל רק בעוד כעשר שנים, אנחנו חייבים פתרון למחר, כלומר הצללה מלאכותית כמו בצומת מצדה - רגר, בסוף לעירייה יש פת ־ רונות קיימים". "לפעול כבר עכשיו" לא בכדי בחרו הפעילים לצעוד במחאה שקיימו מרחבת העירייה ומשם לשדרות שז"ר. באזור זה ממוקמים מוסדות נותני שי ־ רות, בהם קופת חולים מחוזית, מס הכנסה, ש � משרדי מ.ע.מ, מס רכוש, וע ד, ולאורך ה ו דרה אין הצללה להולכי רגל שחשופים לשמש הקופחת במרחב ציבורי מלא פעילות ושוקק חיים. גורמים בארגון "מגמה ירוקה" סבו ־ רים כי "לשלטון המקומי האחריות והיכולת לנקוט בפעולות אק ־

הארוך, יותר ויותר רשויות משתמשות באמ ־ צעים אחרים כגון ברזנטים וסוככים להצללה. אדם חסן, פעיל ב"מגמה ירוקה", מדבר על חשיבות הנושא ועל פתרונות אפשריים: "עם הזמן אנחנו לאט לאט מתקדמים עם משבר האקלים והחום הולך וגובר, ובאר־שבע היא אחת הערים שמשבר האקלים עלול לפגוע באנשים שגרים בה. צריך בבאר־שבע לשים דגש על הצללה בגלל האקלים באזור, ובג ־ לל אוכלוסייה מבוגרת. רוב הרחובות כאן בלי הצללה, ובמיוחד ברחובות שיש בהם המון תנועה, לדוגמה שדרות שז"ר, וזה רחוב שהולכים בו הרבה אנשים מבוגרים. יש הרבה אזורים כאלה, אז צריך לפעול כבר עכשיו כדי למנוע אסונות עתידיים שיכולים להתרחש כמו מכות חום, עלייה באשפוזים של מבוג ־ רים". אנשי המגמה מוסיפים כי גם בבתי הספר יש לבצע הצללות מלאכותיות במקומות בהם חצר המשחקים חשופה לשמש. עשרות הפ ־ עילים והתושבים בצעדת המחאה שהתקיימה באחרונה, דרשו לא לזלזל בנושא, וביקשו מהעירייה לנקוט בצעדים מיידיים ללא דיחוי. מטרת המחאה, כפי שהסבירו הפעילים, היא להגביר את המודעות לנושא. "זה נושא חשוב מאין כמוהו שקשור לבריאותם של התושבים ולאיכות החיים שלהם". לדבריהם, כל תכנון של מבנים שהעירייה

יעקב לוי

מחפשים צל: מי יגונן על הולכי הרגל החשופים לשמש הקופחת? בחודשי הקיץ הלוהטים עולה שוב הסוגיה של היעדר הצללה ברחובות רבים בבאר־שבע, למרות שבשבועות רבים קשה עד בלתי נסבל להיות בחוץ במהלך שעות הצהריים. ארגון "מגמה ירוקה" מוביל בשבועות האחרונים קמפיין תחת הסלוגן "מחאת הש ־ משיות" ודורש מעיריית באר־שבע להציב את נושא ההצללות בעדיפות עליונה. עשרות פעילים ותושבי העיר מחו במספר מפגשים על היעדר הצללה ברחובות העיר. הדרישה שלהם היא לשפר את המצב באופן מיידי. "אנחנו מתמקדים בעיקר בשכונות הוותיקות בגלל שיש בהן אוכלוסיות של מבוגרים ואוכלוסיות מוחלשות שצריכות את ההצללה הזאת, יש לי שכנה שלא יכולה להגיע למכולת השכונתית", אומר עומרי טל, מא ־ רגן קהילתי של תא באר־שבע של "מגמה ירוקה".

עומרי טל: "העירייה נוטעת עצים, אבל אלה ייתנו צל רק בעוד כעשר שנים. אנחנו חייבים

פתרון למחר, כלומר הצללה

מלאכותית כמו בצומת מצדה־ רגר, בסוף לעירייה יש פתרונות קיימים"

לימיות משמעותיות", וזאת בהיערכות מתאימה בשטח. מעבר לנטיעת עצים, שכפי שטוענים פעילי "מגמה ירוקה", יעילים בטווח

"אם אנחנו מתחשבים באמת בעבודה שמשבר האקלים פוגע באוכלוסיות חלשות יותר", מוסיף טל,

צילום: נעם יוספי | עומרי טל

"חייביםלסגורפער והזנחהשלשנים" קבינטהשרים לפיתוחהפריפריה, הנגב והגליל, הביא לאישור הממשלהתוכנית רב־שנתיתשנועדה לשפר אתשירותי הרפואה בנגב ‰ האםתוספתשל כמהמיליוניםתסייע בהתמודדותעםמחסורשל רופאים ומיטותאשפוז?

מפתח, המרכזי שבהם הוא הבריאות. אנחנו מגשרים על פערי תקצוב גדולים בהחל ־ טה הזו, שהיא המשכה של המענקים שכבר ה � וההחלטה הקודמת ש 2021 הענקנו בסוף תקבלה בקבינט נגב־גליל לצמצום פערים באמצעות עידוד עלייה של צוותים רפואיים לנגב ולגליל". גורמים במערכת הבריאות בנגב ציינו כי "התוספות האלה בדרך כלל מורגשות מעט מאוד בשטח. צריכה להיות בתחום הזה מה ־ פכה של ממש כדי למשוך לאזור כוח אדם איכותי שיישאר כאן".

זוק בתי החולים באמצעות תמיכה במכשור רפואי מתקדם וקידום המחקר בהם. בדיון הקבינט צוין כי כיום קיימים פע ־ רים משמעותיים ברמת שירותי הבריאות ביישובי הנגב והגליל לעומת שירותים הניתנים ביתר חלקי הארץ. פערים אלו מתבטאים ברמת איכות החיים וגם ברמת שביעות הרצון נמוכות יותר משירותי הב ־ ריאות בקרב תושבי הנגב והגליל. השר עודד פורר אמר: "כדי להפוך את הג ־ ליל, הנגב והפריפריה למרכז, חייבים לסגור פערים והזנחה של שנים ארוכות בתחומי

) בתקציב של 2022־2026( כנית רב־שנתית מיליון שקל שנועדה לשפר את איכות 39 שירותי הבריאות הציבוריים הניתנים לתו ־ שבי הנגב והגליל באמצעות תוכניות ייעו ־ דיות בתחום הבריאות, כוח אדם ותשתיות. במסגרת התוכנית יושקעו עשרות מיליוני שקלים בהגדלת היצע הרופאים והרופאות, האחים והאחיות בבתי חולים ובקהילה, בה ־ באת רופאים מתמחים מצטיינים להתמחות ברפואה בתחומים בהם קיים מחסור בבתי חולים ובקהילה, הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה וסיעוד מיישובי הנגב והגליל, וחי ־

יעקב לוי

הפערים בשירותי הבריאות הנית ־ נים לציבור בנגב בהשוואה לשי ־ רותים הניתנים לתושבי המרכז,

מוכרים לכולם, ומתבטאים בין היתר במח ־ סור של רופאים, בכוח אדם סיעודי, מחסור במיטות אשפוז, מיעוט סטודנטים לרפואה מהאזור, ועוד. על מנת לשנות את התמונה העגומה הזאת, קבינט השרים לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הביא השבוע לאישור הממשלה תו ־

29.4.2022 ˆ ידיעות הנגב 18