נגב 29.10.21

"באר־שבע, על־פי מפת החלוקה של , הייתה צריכה להיות חלק מהמדינה 1947 הפלסטינית, ולכן כשהיא נכבשה, ידע דוד בן־גוריון היטב מה החשיבות של העיר הזאת שנמצאת בעצם כבריח התיכון לשער אל הנגב. אם מסתכלים על המפה, רואים שבין צד א' של המדינה הפלסטינית שזה אזור יהודה ושומרון ובין הצד של רצועת עזה, הצד הרחב ביותר היום, וגם אז, היה בעצם מיקומה של באר־שבע. ולכן, ציווה דוד בן־גוריון לעשות שני דב ־ רים: האחד, להחזיק את באר־שבע כנקודה עברית, והשני, הוא לשלוח את הצבא אל מעבר מיתר של היום שהיה למעשה הנקו ־ דה שצריך היה לחסום בה את הכוחות של הלגיון הערבי, אם אכן היה מגיע לכיוון באר־שבע. בן־גוריון הבין שמסדרון הכניסה לנגב צריך להיות רחב ככל האפשר. הדבר המרתק שקרה בתולדות העיר, והוא ועד לשנות 1948 עובר כחוט השני משנת התשעים, הוא הסיפור של גלי העלייה שה ־ גיעו לעיר, ובכל כמה שנים העיר הייתה מטלטלת בקליטה של העלייה החדשה שה ־ גיעה. אבל קליטת גלי העלייה הייתה חשו ־ בה מאוד משום שהם יצרו את הבסיס הדמו ־ גרפי שהביא את באר־שבע לגודלה הנוכחי. הראשונים לבוא היו כמובן העליות הגדו ־ לות מעיראק, מתימן ומרומניה שיצרו את הבסיס הדמוגרפי הראשון של שנות החמי ־ שים המוקדמות, כמובן לצד הגרעין הוותיק של העיר. לאחר כמה שנים באה העלייה ממרוקו ושכונה ד' התחילה להיבנות. כעבור כמה שנים באו העליות הקטנות יותר, ועד שנות התשעים כשהגיעה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר. אחד הדברים המרתקים הוא שבאר־שבע קלטה מספר עולים גדול בהרבה מאשר גודלה היחסי. זהו משא כבד מאוד המוטל על כתפיה של העיר. ואולם, הסיפור הציוני הוא לא לחפש את ירושלים או את תל־ אביב, הוא לראות שהעיר הזאת ידעה לקבל יהודים שבאו מכל מיני מקומות ולהתמודד בכל כמה שנים עם האתגר העצום הזה איך להפוך אותם לישראלים, איך להפוך אותם לאזרחים מועילים. באר־שבע - עתידה לפניה, אבל צריך גם תנאי אחד: נדמה לי שראשי הנגב לא מס ־ פיק תקיפים כלפי הממשל המרכזי בכל מה שקשור ליישום החלטות או רעיונות בנושא פיתוח הנגב. יש כאן כוחות מצוינים שיכו ־ לים להוכיח לכל מי שרוצה, שגר בתל־אביב וגר בירושלים, שהנגב יכול לעמוד במשימה הזאת. יש כאן אנשי אוניברסיטה שיודעים להציג את הדברים האלה על בסיס נתונים, יש פה עיר שצריכה להציג את עצמה באופן יותר תקיף. אסור שיהיה מצב שבו ייפתח פער בלתי ניתן לסגירה בין תושבי באר־ שבע וסביבתה לבין מרכז הארץ". • הכותב הוא מרצה בכיר וחוקר ארץ ישראל באוניברסיטאות תל־אביב ואוני ־ ברסיטת בן־גוריון בנגב בעברו, תושב ותיק של באר־שבע, מילא שורה של תפ ־ קידים ומתגורר במיתר עתידה של העיר לפניה ד"ר צבי קרגילה

עיר אוהלים התיישבות בדואית בבאר־שבע. האוהל המסורתי בולט בנוף המדברי

סיפורה של עיר כאן בונים צילום אוויר של באר־שבע ושל הבתים והשיכונים שהיו בתהליכי בנייה

עושים שוק שוק הבדואים בבאר־שבע שיצא לו שם דבר בכל הארץ והיה מוקד למסחר תוסס וססגוני

בונים בקצב צילום אוויר של בתים חדשים בבאר־שבע - הבנייה הרוויה הולכת ותופסת תאוצה

גם זה היה מתקן ניסיוני לגידול אצות בבאר־שבע

תמונות מחיי היומיום איש עם עגלה הרתומה לחמור ברחובות באר־שבע. העגלות היו כלי התחבורה העיקרי ששימש את מי שהתפרנסו מהובלת סחורות

יוצאים לקניות סניף המשביר המרכזי בעיר העתיקה בימים שהיה המקום העיקרי שבו התושבים יוכלו לקנות את מה שהיו זקוקים לו

העיר מלמעלה מבט ממעוף הציפור על העיר באר־שבע. באותם ימים הבנייה התאפיינה בבתים צמודי קרקע

סימן ההיכר של העיר אנדרטת חטיבת הנגב שהוקמה לזכר לוחמי הפלמ"ח בתכנון ועיצוב האומן והפסל הבינלאומי דני קרוון

29.10.2021 ˆ ידיעות הנגב 46