נגב 30.12.22

אנחנו סובלים כמו כולם". ד"ר עוואד אבו פריח

אין דין ואין דיין , הבעלים של תחנת הדלק ליאור בר פז–בר ותושב עומר, מספר כיצד אובדן המשילות בא לידי ביטוי בכל היבט ניהולי ותפעולי של העסק שלו נוגע בכל רובד מתחומי החיים "חוסר המשילות שלנו בנגב. השכם בבוקר עם היציאה מהבית, בתקווה לראות את הרכב חונה ליד הבית, הנסיעה הפרועה בכבישים בדרך אל או ממקום העבודה, ממשיך בתרבות צריכת השירותים, לרבות השיח הוולגרי וההתנהגות האלימה במרחב הציבורי, ומסתיים ביכולת וברצון מסורסים של משולש רשויות אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות ובתי המשפט) לבצע פעולה אחת למשול. - פשוטה שעות 24 אני, כבעל עסק המספק שירותים חיוניים לציבור ביממה, שבעה ימים בשבוע, חווה את אובדן המשילות דה־ פקטו בכל אספקט ניהולי ותפעולי של העסק. שיח אלים ופרו ־ בוקטיבי מצד הלקוחות כלפי העובדים, תקריות יומיומיות של נהיגה פרועה והשתוללות בבית העסק, גניבות, מעשי מרמה, מקרי 11 ונדליזם על בסיס שבועי, והדובדבן שבקצפת הוא שוד והתפרצויות במהלך תשע השנים האחרונות. חוסר ואובדן המשילות מתאפשר כשאין נוכחות משטרתית מספקת על הכבישים וברחבי העיר, יכולת אכיפה שאינה מס ־ פקת להתמודד מול גלי צונאמי של אירועים. תלונות שמוג ־ שות נסגרות עוד בטרם יצא נפגע העבירה מתחנת המשטרה. כתבי אישום שכבר מוגשים לבית המשפט מסתיימים בהטלת ע � ידי השופטים, אשר בוחרים בזכויות ה עונשים מגוחכים ע ל בריין על פני נפגע העבירה. כבעל עסק אתה חש את עוצמת חוסר המשילות, כשאתה נוכח לדעת שעבריין אשר ביצע עבירה כלשהי יכול בטווח של שעות, לאחר חקירה קצרה, להשתחרר ולהניף אצבע משולשת כלפי נפגע העבירה. שלא תתבלבלו, זה קורה השכם והערב וזה המקום ל'הודות' לחוק המעצרים הנאור של מדינתנו. כשכוח האדם המשטרתי בבאר־שבע רבתי לא מסוגל להת ־ מודד כמותית עם היקף פשיעה בלתי נתפס, מצב שבו אותם פרקליטים בפרקליטות מגישים כתבי אישום מקלים לא מבי ־ נים את חומרת והיקף אובדן המשילות, הם שותפים לא פחו ־ תים במעשיהם למציאות שבה אנו נמצאים. מניסיוני, אחראים מרכזיים לאובדן המשילות הם אותם שופטי בית המשפט הבו ־ חרים לתעדף את זכויות העבריינים על פני חומרת הפגיעה בנפגעי העבירה ומחפשים בכל דרך פסק דין מקל. זו תמצית חוסר המשילות שאנו חווים יום ביומו". "כבעל עסק אתה חש את עוצמת חוסר המשילות". ליאור בר

"חזון בן־גוריון חי ובועט". יוחאי פרץ

אסור להכליל , ראש המגמה ד"ר עוואד אבו פריח לביוטכנולוגיה במכללת ספיר ופעיל חברתי תושב רהט, חושב שהשימוש במושג "חוסר משילות" מכליל, מפלה ואינו צודק הוא מושג שמכליל "המושג חוסר משילות שנה. גם 40 וזה אינו צודק. את המושג הזה שמעתי עוד לפני אז דיברו על הנגב כ'הדרום הפרוע'. עושים דה־לגיטימציה לאוכלוסייה שלמה בלי להתחשב בכך שבקרב החברה הבדואית יש הרבה רופאים, הרבה אנשי חינוך, הרבה אנשי אקדמיה. זו לא רק תחושה, אלא גם ניסיון של שנים. האם כל מה שקורה בשטחים הוא חוסר משילות? כשמתנחלים עוקרים עצים של פלסטינים ומקימים מאחזים בלתי חוקיים זה חוסר משילות? האם מה שקורה בחברה החרדית, כשמתפרעים ופוצעים באורח קשה אישה שנכון לעכשיו נלחמת על חייה, זה גם חוסר משילות? האם אפשר להגדיר את האלימות וההתפר ־ עויות בכבישים גם כן כחוסר משילות? התחושה היא שבחרו להציג את המושג חוסר משילות רק נגד האוכלוסייה הבדואית, כדי להוכיח שהאוכלוסייה הזו פורעת חוק ושמה פס על חוקי המדינה, בעוד כלפי נוער הגבעות והח ־ ברה החרדית לא מתבטאים במושג חוסר משילות. כפרים בלתי מוכרים. זו 30 צריך לזכור שבמגזר הבדואית יש אוכלוסייה מודרת ומקופחת. אני עוד זוכר שכילד רכבתי על חמור כדי להגיע לבית הספר בעוד שילדי היישובים הסמוכים לנו הוסעו לבית הספר שלהם באוטובוסים הצהובים. נכון, יש אצלנו צעירים שמבצעים עבירות על הכביש, יורים, משתו ־ ללים. זה לא טוב. אנחנו סובלים כמו כולם. אותם עבריינים הם מיעוט בחברה שלנו. אנחנו הראשונים שביקשנו לעזור לנו ושיחרימו את כל כלי הנשק שמוחזקים באופן לא חוקי. ביקשנו שהמשטרה תיכנס לכפרים ותמנע את ההשתוללות של הצעי ־ רים. זה לא קרה. ברהט למשל אין כמעט תמרורים. גם אין אפילו רמזור אחד. גם לא תראה כאן משטרת תנועה כמו בבאר־שבע. אנחנו חיים כאן אלפי שנים ורוצים שיקשיבו לנו. אנחנו רו ־ צים לשלוח את הילדים שלנו להיי־טק ולא לכלא. מדביקים לנו תווית של מתמרדים ומורדים, תווית של חוסר משילות. זו הכ ־ ללה. כשמדביקים לנו תווית של חוסר משילות ופשע, אז יוצא שכל החברה הבדואית, על הרופאים שבתוכה ואנשי האקדמיה ואנשי ההיי־טק והעסקים, הם פושעים. יש לי סטודנטים יהודים וערבים שלומדים ביחד. תקשיבו לזעקה שלנו. אל תעשו עלי ־ נו עליהום. תקשיבו לחלומות שלנו ותסירו מאיתנו את תווית חוסר המשילות". "אנחנו הראשונים שביקשנו לעזור לנו ושיחרימו את כל כלי הנשק שמוחזקים באופן לא

מייחלים לשינוי דובר ארגון תושבים למען הנגב, , תושב באר–שבע, יוחאי פרץ מקווה שבקרוב נראה שינוי ביחסה של המדינה למתרחש בבאר–שבע והנגב תושבי באר־שבע, אלף 200– "יותר מ ואני בהם, חשים היטב במצב הביטחוני שהחל להתד ־ רדר לאחר מבצע 'שומר החומות' והביא לפתחנו את בעיית המשילות ואוזלת היד של הרשויות בהתמו ־ דדות עם המצב. באר־שבע והנגב נכרכים זה בזה - באר־שבע כעיר המטרופולין באזור והנגב כעתודת הקרקע האחרונה במדינת ישראל. שניהם נמצאים במסלול של אובדן משילות וביטחון. המספרים היבשים והנתונים הקשים לא משקרים. באר־ שבע והנגב הפכו לחצר האחורית של מדינת ישראל. בהיעדר ממשלה יציבה, מערכת אכיפת חוק יעילה, מחסור חמור בכוח אדם במשטרה, מערכת משפט שמ ־ קלה בעונשים ומעל כל אלה ארגוני פשיעה שנכנסים לוואקום שנוצר ופועלים בכל כוחם כדי לפגוע במ ־ רקם החיים של תושבי האזור - יהודים ולא יהודים כאחד. בכל יום אנו עדים לפריצת מכוניות וגניבת כלי רכב יקרים, השחתת רכוש, שריפת עסקים בת ־ מורה לפרוטקשן, הטרדות מיניות כלפי נערות ונשים שהולכות ברחוב, פיגועים, השתלטות בלתי חוקית על קרקעות מדינה, תאונות דרכים שבהן מעורבים נהגים חסרי אחריות מהמגזר, פריצות לבתים, גניבת רכוש מאתרי בנייה, והיד עוד נטויה. מול כל אלה, הרשויות המקומיות אינן יכולות לה ־ תמודד, ולכן קם ארגון 'תושבים למען הנגב' שפועל ומסייע לתושבים מקומיים במגוון מקרים ביחד עם כוחות המשטרה. בימים של הקמת ממשלה חדשה בי ־ שראל, כולי תקווה שנראה שינוי אמיתי בהתמודדות עם המצב הבלתי אפשרי שבו חיים תושבי באר־שבע והנגב. את זאת ניתן לעשות רק בשילוב כוחות של שינוי מערכת המשפט, קביעת רף עונשי מינימום מח ־ מירים, הגדלת תקנים למשטרה והקמת משמר לאומי. חזון בן־גוריון להפרחת הנגב חי ובועט גם היום. לתושבי באר־שבע והנגב ולאלה שעתידים להצטרף אליהם בהמוניהם מגיע לחיות באיכות חיים טובה, בביטחון וללא פערים, בדיוק כמו בערי המרכז". "בימים של הקמת ממשלה חדשה בישראל, כולי תקווה שנראה שינוי אמיתי בהתמודדות עם המצב הבלתי אפשרי בו חיים תושבי באר–שבע והנגב"

"חוסר ואובדן המשילות מתאפשר כשאין נוכחות משטרתית מספקת על הכבישים וברחבי העיר, יכולת אכיפה שאינה מספקת להתמודד מול גלי צונאמי של אירועים"

חוקי. ביקשנו שהמשטרה תיכנס לכפרים ותמנע את ההשתוללות של הצעירים. זה לא קרה"

30.12.2022 ˆ ידיעות הנגב 12