נגב 5.11.21

וונתה לעשות בתקופה הקרובה כדי לפתור את בעיית הזיהום בנחל. השפכים בנחל באר־שבע הם מפגע סביבתי שנמשך זה שנים ארוכות. רוב השפכים המגיעים לערוץ הנחל מגי ־ עים מאזור הר חברון והמרכיב העיקרי שלהם הוא תוצר של תעשיית השיש באזור חברון לצד פסולת ביתית ושפ ־ כים ביתיים. בהיעדר טיהור שפכים בשטחי הרשות הפלסטינית, השפכים המזוהמים זורמים דרך נחל חברון לערוץ נחל באר־שבע וממנו הם ממשיכים לנחל הבשור וגו ־ רמים זה שנים למפגעי ריח, זיהום מים ויתושים המטרידים את תושבי האזור. בעתירה שהגישו עוד לפני שבע שנים עיריית באר־שבע ועוד רשויות, בהן המועצות האזוריות אשכול ובני שמ ־ עון והמועצות המקומיות עומר ומיתר ועמותת אדם טבע ודין, נדרשה המדי ־ נה לספק פתרונות למטרדים הקשים ולפעול להפסקה של הזרמת השפכים לנחל. בדיון בבג"צ לפני שלושה חודשים הצביעו הרשויות העותרות על כש ־ לים חמורים בכל הנוגע לטיפול במ ־ פגעים הסביבתיים בנחל באר־שבע, וציינו שהזרמת השפכים לנחל מעולם לא פסקה. כמו כן זורמים עדיין בערוץ הנחל, שאמור להיות נחל אכזב, מים מזוהמים במשך כל השנה. במהלך הדיון הודו אומנם נציגי המדינה שיש מקום לשנות ולשפר את אופן הטיפול בנושא, אך עד כה לא הוצגה תוכנית לטיפול במפגעי הנחל. אוויר לא נקי עוד מפגע סביבתי המטריד את תו ־ שבי הנגב ומסכן את בריאותם הוא המפעלים של "כימיקלים לישראל" הפולטים לאוויר, וגם למי התהום ול ־ מעיינות, חומרים מזהמים, ובהם גם חלקיקים של חומרים כימיים שמקצ ־ תם נחשבים למסרטנים. לפני כשבועיים פרסם המשרד לה ־ גנת הסביבה את הרשימה האדומה של מפעלים מזהמים בישראל ובמקום השני באותה רשימה, לאחר בז"ן (בתי הזיקוק במפרץ חיפה - ע.ב.מ), ממוקם מפעל "רותם אמפרט" בבעלות כי"ל. נרשם אומנם שיפור 2020 בשנת קל של שלושה אחוזים בניקוד שקיבל , 2019 המפעל לעומת זה שקיבל בשנת אבל במשרד להגנת הסביבה מדגישים שהניקוד הגבוה שניתן למפעל נובע מכמות הפליטות של חומרים מזהמים לאוויר. עוד מציינים במשרד להגנת הסביבה שהמדינה נמצאת בהליך של הגשת תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה בנחל אשלים. כזכור, לפני כארבע שנים הוזרמו כמויות גדולות של חומרים מסוכנים לערוץ נחל אשלים בגלל קיר שקרס באחת מבריכות הייצור במפעל. מחברת "כימיקלים לישראל" נמסר "לידיעות הנגב" בתגובה: "חברת כימיקלים לישראל מבצעת בשנים האחרונות השקעות עתק בכל מפע ־ ליה במטרה להביא לשיפור הנתונים הסביבתיים. עדות להשפעה חיובית כבר ניכרת בירידה בסך הפליטות ומשתקפת גם 2019 בהשוואה לשנת בדו"ח. נמשיך לפעול לטובת שיפור המגמה".

פרופ' עדו בר–זאב: "אי אפשר להימנע ממשבר האקלים. אנחנו כבר בתוך זה. אפשר לעשות מהלכים שישפיעו על הדור הבא" צילום פרטי | פרופ' בר־זאב

מפעלי "רותם אמפרט". במקום השני ברשימת המפעלים המזהמים

לומדים קיימות אוניברסיטת בן גוריון הקימה בית ספר לקיימות ושינויי אקלים שיציע מגוון מסלולי לימוד לתואר ראשון ולתארים מתקדמים מחלות, שיטפונות, בצורת, גלי חום וסופות. אלה רק מקצת ההשלכות של שינוי האקלים שהאנושות מתמודדת איתן בשנים האחרונות. כדי לתת מענה לאותן תופעות, הודיעה אוניברסיטת בן גוריון לפני כשמונה חודשים שהיא מקימה בית ספר לקיימות ושינויי אקלים. "לכל מי שאתגרי האנושות הגדולים הם בראש מעייניו יש מעתה כתובת אחת. בית הספר לקיימות ושינויי אקלים המתבסס על חמישה עשורים של צבירת ידע, ניסיון ומחקר מדעי בנגב", ציין נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, "אך טבעי לרתום את הניסיון המדעי העשיר והמוערך ואת הסגל המוביל בתחומו בעולם לאתגר הזה. בכוונתנו להשקיע משאבים ולגייס שו ־ תפים נוספים כדי ליצור את הדור הבא של פתרונות האקלים והסביבה בכל היבט מדעי או טכנולוגי". בית הספר החדש מציע מגוון מסלולי לימוד לתואר ראשון ולתארים מתקד ־ מים לסטודנטים מהארץ ומחו"ל שיכללו מחקרים בתחומים שונים, בהם מים, ביטחון תזונתי, אנרגיה נקייה, הנדסה סביבתית, בריאות הציבור וצדק חברתי. לדברי חבר ועדת ההיגוי של בית הספר לקיימות ושינויי האקלים, פרופ' ירון זיו, "לחוקרים יש השפעה קריטית על הטיפול במשבר האקלים. בית הספר שלנו מציע גישה חדשנית - סינרגיה בין כל אנשי המחקר העוסקים בתחום. אנו כבר עובדים על שיתופי פעולה עם התעשייה, הממשלה ועם גופים בי ־ נלאומיים".

עומרי טל: "באר–שבע רואה את עצמה כעיר של חדשנות וכעיר שמחויבת לנושא שמירת הסביבה. זה מבורך, אבל למעשה עתידה של העיר תלוי בהיערכות למשבר האקלים תוך הגדרת יעדים ברורים וגם תקצוב" צילום: הרדוף ווינקלר | עומרי טל

טיפול בכמויות פסולת

להגשמת יעדי המדינה לטיפול נכון בפסולת, ואנו גאים להוביל את המה ־ פכה הירוקה כאן אצלנו בנגב. המהפכה שלנו היא חלק קטן בהשפעה על משבר האקלים. מפעל המיון צפוי לשנות באופן מיידי את מאזן הפסולת בנגב וצפוי להביא לצמצום היקפי ההטמנה ולעלייה באחוזי המיחזור". עמוק בתוך המשבר "אנחנו עמוק בתוך משבר האק ־ לים העולמי", אומר ל"ידיעות הנגב" פרופ' עדו בר־זאב, חוקר במכון המים באוניברסיטת בן גוריון ומומחה לקיימות ושינויי אקלים, "אי אפשר להבדיל אותנו ממקומות אחרים. אי אפשר להתכחש לזה. זו לא פיקציה. הכל טמון בקצב השינויים במזג האוויר ובקצב פליטת גזי החממה. בסופו של דבר, מרגע שהאקלים הגלובלי משתנה, אז גם כאן במדבר אנחנו חווים אירועים כאלה". כמו למשל? "אירוע קיצון כזה של גשמי זעף בא ־

גורם מזהם נוסף באזור הנגב הם אתרי הפסולת, ובעיקר האתרים הפיראטיים שבהם נשרפת שלא כחוק פסולת רעי ־ לה ומסוכנת. ואולם, באתרי הטמנת הפסולת הרש ־ מיים בנגב מקפידים לעבוד לפי תקנות מחמירות ואף פועלים לשמירה על הס ־ ביבה. כך למשל, הוקם באחרונה בפארק למיחזור וחינוך סביבתי "דודאים" מפעל מיון לפסולת ביתית. במקום הטמנה ישירה של פסולת ביתית, כמו שהיה נהוג עד כה, המפעל ממיין את הפסולת הביתית בתהליך טכנולוגי לפסולת אורגנית ולפסולת יבשה. מה ־ פסולת האורגנית מופק קומפוסט לחק ־ לאות והפסולת היבשה ממוינת ומועב ־ רת למפעלי מיחזור בארץ ובחו"ל. "מפעל המיון מקטין משמעותית את הפליטות והחתימה הפחמנית של הטי ־ פול באשפה", מסביר מנכ"ל "דודאים", ניר בר דוד. "זהו השלב הראשון בדרך

"עתיד האיזור תלוי בהיערכות למשבר האקלים"

רונית איבגי: "החלק המשלים להיבטים של קידום טכנולוגיות נמצא בידי הרשויות המשמשות בתפקיד מפתח ומכריע בהובלת שינוי תפיסתי, תודעתי והתנהגותי בקרב התושבים"

5.11.2021 ˆ ידיעות הנגב 14