נגב 8.10.21

צריך לבנות יישובים ולהחזיר את המשילות לנגב

מבקר המדינה התריע: הקמת יישובים חדשים בפריפריה מחייבת הוצאות כספיות ניכרות שנים, התריע מבקר 17 , לפני 2004 עוד בשנת המדינה דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, בדו"ח שפרסם אודות פעולות משרדי הממשלה, כי "הקמת יישובים חדשים, בייחוד בפריפריה, מחייבת הוצאות כספיות ניכרות בגין בניית היישובים עצמם ובגין הקמת תשתיות העל ההכ ג רחיות כמו דרכים ומכוני טיהור לשפכים. ניסיון העבר מורה כי הקמת יישובים חדשים בפריפריה, שאינה מלווה בפתרונות תעסוקה, פוגעת בה ג צלחתם של היישובים החדשים. מרבית יוזמות הממשלה להקים יישובים אינן עולות בקנה אחד עם התכנון הלאומי ומחייבות עשיית שינויים רבים בתוכניות מתאר ארציות. המועצה האר ג צית לתכנון ולבנייה היא, בין השאר, גוף מייעץ לממשלה. אשר על כן היה ראוי שהממשל תיוועץ עם המועצה הארצית קודם להחלטותיה בנדון. יישובים רבים שעל הקמתם החליטו הממשלות כלל לא הוקמו או הוקמו מקץ שנים רבות". באותו דו"ח קובע מבקר המדינה כי הקמתם של יישובים חדשים עלולה לבוא על חשבון יישובים קיימים, הן מפני שבתקציב השקעות מוגבל הפי ג תוח יועתק אליהם, והן מפני שאוכלוסייה צעירה לא תגיע אל היישובים הקיימים ואף תמשוך מהם אוכלוסייה קיימת. "התברר", ציין אז מבקר המדינה, "כי הממשלה אינה נועצת במועצה הארצית קודם להחלטותיה בעניין הקמת יישובים וגם לא הורתה למשרד השיכון ולמינהל לעשות כן בטרם יגישו הצעות להחלטה בנדון. יתרה מכך, בהחלטתה מחודש מ � על הקמת יישובים חדשים הסת 2002 יולי כה הממשלה על המלצת הוועדה הבין משרדית ליישובים חדשים שאינה ועדת תכנון, ולא שותפו בה נציגי המועצה הארצית או מנהל התכנון. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, לא הונח בפני הממשלה הבסיס התכנוני־סביבתי הראוי בבואה להחליט על הקמת היישובים. הועלה כי החלטות ממשלה אחדות על הקמת יישובים לא מומשו כלל או מומשו לאחר שנים רבות, לפעמים יותר מעשרים שנה לאחר קבלת ההחלטה והמשרדים היוזמים, המינהל ומשרד השיכון לא הפיקו לקחים ממקרים אלה. לכן מתעורר החשש כי הנסיבות שהביאו לאי ביצוע החלטות הממשלה בעניין הזה יישנו".

איזור תל ערד בו צפויה לקום העיר כסיף

עדיפות לעיבוי היישובים לא כולם תמימי דעים עם סוגיית הקמת יישובים חדשים בנגב. במי ג נהל התכנון של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הוחלט עוד בת ג ג � , במס 2018 חילת חודש אוגוסט רת דיון על הקמת שישה יישובים חדשים באזור הנגב, כי "מדיניות התכנון על פיה פועלת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מבקשת להימנע ככל הניתן מהקמת יישו ג בים חדשים, ומדגישה כי ריבוי יישובים חדשים נוגד את עקרונות י � ובעיקר נוגדת את תפ 35 תמ"א סת התכנון של ריכוז הפיתוח במ ג רקמים העירוניים. הוועדה סבורה כי הקמת יישובים כפריים חדשים בסמוך ליישובים עירוניים המצי ג עים מלאי תכנוני נרחב של יחי ג דות דיור המקודמות על ידי המ ג דינה עלולה לפגוע בהשגת יעדי הממשלה ובחיזוק הערים. המועצה סבורה כי ככלל, ככל שנדרשת תוספת יחידות דיור במרחב זה, על אף המלאי הנרחב הקיים, קיימת עדיפות לעיבוי יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים, בדגש על חיזוק הערים, שכן הקמת יישובים קהילתיים חדשים בס ג מיכות לערים גורמת למעבר של אוכלוסיות מהעיר, ובכך מחלישה עוד יותר את ערי הפריפריה הנ ג פגעות פעמיים - ריחוקן ממרכז הארץ והתחרות עם הישובים הכ ג פריים הסמוכים להן". ביסוס ההתיישבות בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה עמדה אז על הפרק הק ג

מתם של מספר יישובים חדשים, בהם חמישה באזור הנגב. רק שניים מהם, "דניאל" ו"ניצנית", אושרה הקמתם. היישוב "דניאל" מתוכנן להיבנות סמוך לכפר השיקומי "עדי נגב" לאור העובדה שהוא ייתן מענה מגורים הן לאנשים עם צרכים מיוחדים והן לעובדים שמועסקים בכפר השיקומי עצמו. הקמתו של היישוב "ניצנית" בפתחת ניצנה שברמת הנגב אושרה נוכח ריחוקו ממרכז עי ג רוני, ומתוך כוונה כי הוא יתרום לביסוס ההתיישבות באזור פתחת ניצנה. במקביל, המליצה המועצה האר ג צית לתכנון ולבנייה שלא לה ג קים את היישובים "דיה", "אשל הנשיא" ו"נווה גוריון". היישוב "דיה" היה מתוכנן להיבנות בין ערד לדימונה, אך מיקומו סמוך לשדה התעופה נבטים ולאתר כריית הפוספטים 'שדה בריר' סמוך לערד גרם למועצה להתנגד להקמת היישוב. גם הקמתו של היישוב "אשל הנ ג שיא" לא אושרה אז על ידי המוע ג צה לתכנון ולבנייה בשל סמיכותו של המקום המוצע לבאר־שבע ולאופקים, וכן מהנימוק שהיישוב החדש עלול לפגוע בתפקודו של בית הספר החקלאי הפעיל במקום זה עשרות שנים. גם להקמתו של היישוב "נווה גו ג ריון", סמוך לרתמים ולביר הדאג' שברמת הנגב, התנגדה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בנימוק כי "לאור היות המרחב בתחום , ניתן 35 מרקם כפרי על פי תמ"א לקדם תוכנית להרחבה משותפת של רתמים ורביבים מבלי להקים יישוב חדש".

צילום: החברה להגנת הטבע | זנזורי

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה, הנובעת ממגבלות שטח, מגידול נמרץ של האוכלוסייה, ובעיקר מתרבות שימושי קרקע בזבזנית, ולכן היא עומדת להיות המדינה הצפופה במערב"

8.10.2021 ˆ ידיעות הנגב 12