נגב08.12.23

מדינה במלחמה

גיבורי הברזל

"בראש שלי רצות התמונות של חבריי השוטרים ההרוגים". רס"מ איתמר אלוס

"המבט שלנו הצטלב ואז חיסלתי אותו" לרחובות אופקים, רס"מ איתמר אלוס בבוקר השבת השחורה יצא נלחם במחבלים, פינה פצועים, והגן בגופו על תושבים • "הייתי שם בתחושת פחד תמידית וניצלתי בנס"

בבעל הפצוע וחזרתי אל הרב בוצחק שנפצע, ותוך כדי שאני בודק אותו, נורה לעברי צרור יריות. אני נשכב על הרב ומגונן עליו בגופי כשהכדו־ רים שורקים לידי ופוגעים במדרכה. טיפלתי ברב הפצוע, פיניתי אותו לביתו, ודאגתי לו לפינוי. יצאתי החוצה וחתרתי למגע עם אחד המחבלים ויריתי לעברו מספר כדורים. מבטינו הצטלבו, ותוך כדי שאני מביט בעיניו, אני מבצע עליו ירי לעבר הפנים, ומבין כי המחבל חוסל". קרב קשה בהמשך נקרא איתמר אלוס לעוד זירה באופקים, שם הבחין בחייל, איש צבא בקבע, שנפצע קשה ביותר מירי מחבלים. "החייל דימם באופן קשה", הוא מספר. "התחלתי לאלתר ולבצע חוסם עור־ קים ביד ולפתע נורה לעברנו צרור של ירי מה־ מקום שממנו הגעתי קודם לכן. קפצתי על החייל הפצוע וגוננתי עליו בגופי. בהמשך, כשהבנתי שבגלל הירי הבלתי פוסק של המחבלים בעיר יש קושי להכניס לעיר אמבולנסים כדי לפנות את הפצועים, לקחתי רכב של אחד השכנים בזירה. העמסתי את החייל הפצוע יחד עם החובשים והח־ בלן המשטרתי על הרכב ופתחנו בנסיעה מהירה ל'סורוקה', תוך שאני מדבר כל הדרך עם החייל הפצוע כדי להשאיר אותו בהכרה". לאחר שפינה את החייל הפצוע ל'סורוקה', חזר אלוס לזירת הלחימה באופקים וחבר לכוחות שניהלו קרב ירי מול חולייה של שלושה מחבלים

איתמר אלוס, תושב רב סמל מתקדם אופקים, נשוי ואב לארבעה ילדים, יומנאי בת־ חנת משטרת נתיבות, התארגן בבוקר השבעה באוקטובר לקראת הליכה לבית הכנסת לתפילת חג שמחת תורה. "סמוך לשעה שבע בבוקר, תוך כדי האזעקות, אני שומע צרורות של ירי בשכונת המגורים שלי", הוא משחזר. "לקחתי את האקדח האישי שלי ולפני שיצאתי מהבית אמרתי לאשתי שתסגור את הבית כי יש ירי בחוץ ואני יוצא לבדוק מה פשר הירי הזה. אשתי הפצירה בי להישאר, אך נענתה בשלילה. יצאתי מהבית, דרכתי את האק־ דח, והתקדמתי יחד עם השכן שלי, סנ"צ שי אבוק־ סיס, לעבר מקור הירי, ולפתע אני מבחין בשלושה מחבלים לבושים אפודים עמוסים ונושאים עימם רובים, רימונים וטילים כשהם יורים לעבר שני אזרחים, אב ובתו, שהלכו לפניהם ברחוב, ואני מטר יורה שני כדורים מהאקדח 40 ממרחק של כ־ שלי לעבר המחבלים על מנת שהם ישמעו את קו־ לות הירי ויפסיקו לירות לעבר האזרחים". רס"מ אלוס זיהה פגיעה ברגלו של אחד המחב־ לים, אבל הם לא הפסיקו לירות וכיוונו את הרו־ בים אל אלוס ואבוקסיס. "נסוגונו לאחור ובאחד הרחובות בשכונה, אני מזהה את הרב שחר בוצחק, הרב של הגרעין התורני 'אורות' באופקים, כשהוא שוכב על בטנו ומפנה את אקדחו לעבר המיגונית שמולו", הוא ממשיך. "ניגשתי אליו והוא אמר לי שהוא חטף כדור וכנראה שיש מחבל במיגונית. הבחנתי בשני אזרחים מבוגרים, בעל ואשה, כשהם במיגונית והבעל פצוע ירי ביד וברגל. טיפלתי

שהתבצרו באחד מבתי המגורים בעיר. "עמדתי על גג המחסן של הבית", הוא משחזר, "וכשהבחנתי במחבל יוצא מפתח המחסן, זיהיתי לידו סוג של ראש נפץ של טיל לאו ועוד פריטים לא מוכרים. הסתכלתי סביבי, ראיתי את כל הכו־ חות ואת האיום שמא הוא יפוצץ את עצמו והחלט־ תי לחסל את האיום ויריתי בו שני כדורים בראש". איך הרגשת בסוף אותו יום? "הגעתי הביתה בשעות הערב כשאני ממש מותש וכואב. לאחר מכן לא יכולתי להישאר בבית. הרג־ שתי צורך להיות מחוץ לבית, כי בראש שלי רצות התמונות של חבריי השוטרים ההרוגים שלא יחזרו יותר הביתה". "אני שליח" רס"מ אלוס כלל לא חש שהוא גיבור. "אני לא רואה את עצמי גיבור. אני רואה את עצמי סוג של שליח של הקדוש ברוך הוא ששמר עליי באותו זמן. הייתי שחקן שלו. הוא לקח אותי ככלי משחק שלו באותם אירועים ודאג לכך שלא אפגע. הייתי שם בתחושת פחד תמידית וניצלתי בנס. גם במ־ בחן התוצאה בסופו של דבר, זה לא גורם לך להר־ גיש עם חזה נפוח". "בסופו של דבר", הוא אומר, "איבדתי חברים טו־ בים ואנחנו עצובים. זה לא מרגיש כאילו אני גי־ בור היום. פעלתי נכון, תפקדתי כמו שצריך, אבל עדיין קשה ללכת עם תחושת גאווה בימים כאלה, שמהולה בכאב עצום".

"זה לא מרגיש כאילו אני גיבור היום. פעלתי נכון, תפקדתי כמו שצריך, אבל עדיין קשה ללכת עם תחושת גאווה בימים כאלה"

ידיעות הנגב ˆ 8.12.2023 11