נתניה 01.04.22

שיראל אבוקרט עלתה לישראל היא הייתה ‰ ממרסיי 2006 בשנת ‰ תלמידה מצטיינת בתיכון ריגלר ביום ראשון ‰ וחלמה לשרת במג"ב נרצחה בפיגוע הנורא בחדרה, ואיתה "שיראל ‰ חברה ליחידה, יזן פלאח גיבורה. היא הייתה ילדה מלאת חיים ואנרגיות", אומר דודה, משה דיין היא כל כך רצתה להיות לוחמת

הפיגוע בחדרה

נתניה

אחר הצהריים הובאה ביום שני למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה רש''ט שיראל אבוקרט, לוחמת משמר הגבול שנרצחה בפיגוע בחדרה ביום ראשון בערב. בפיגוע נהרג גם יזן פלאח שהובא למנוחות באותו היום בבית הע ־ למין בכפר כיסרא. השניים, שלחמו בג ־ )19 בורה במחבלים, היו בני אותו גיל ( והועלו בדרגה לאחר נפילתם. "אני רוצה את הבת שלי בחזרה" אלפים ליוו את אבוקרט ז''ל בדרכה האחרונה, בהם בני משפחה, חברים, תו ־ שבים מנתניה ומכל רחבי הארץ, ראש העירייה, מרים פיירברג־איכר, חברי מו ־ עצה וחבריה ליחידה של אבוקרט. במהלך הלוויה לא נותרה עין אחת יבשה לקול קריאות השבר של האם דבורה, שלא יכלה לעצור את הדמעות - במיוחד ברגע בו נטמנה בתה באדמה. חברים ומשפחה הוז ־ מנו לסייע לכסות את הקבר בחול, בעוד האם מבקשת: ''אני רוצה את הבת שלי בחזרה. רוצה להיות שם במקומה. למה?''. במקום נכחה גם חברתה של אבוקרט שנפצעה בפיגוע, שספדה לה: ''רק מי שבאמת הכיר אותך יודע שבני המשפחה שלך היו הכל בשבילך. אני מבטיחה לך בכל לבי שאנחנו לא נעזוב את אלון ואת ההורים שלך לרגע. אנחנו נשמור עליהם ונחזק אותם, כי אני בטוחה שלא היית רוצה לראות אותם ככה". הציונות ואהבת המדינה הביאו את הוריה של שיראל, דבורה ואיזק, לעלות , 2006 לארץ ממרסיי שבצרפת בשנת עם שני ילדיהם - שיראל, שהייתה אז רק בת שלוש, ואלון שמשרת כיום כחייל ביחידת לוחמה. ההורים, שרצו לחיות בביטחון בארץ ישראל, לא ידעו שנים לאחר מכן הם יספדו לבת 16 ש- שהוגדרה על ידי מכריה כאמא של כולם. זו שדואגת, שאכפת לה וששואפת למ ־ צוינות. לאחר הפיגוע, עם היוודע דבר היר ־ צחה של אבוקרט, הגיעו חברים וקרו ־ בים לבית המשפחה בנתניה. הדוד משה דיין, שהגיע מיבנה לתמוך ולעזור, סיפר: "אמא של שיראל לא נמצאת במצב טוב מאז הבשורה המרה. אין לה את כוחות להתמודד עם מה שקורה. אני

הדוד משה דיין: "כל הזמן אני חושב מה היא הרגישה. איך הורה יכול לקבל שפתאום אין בת? לא משנה באיזה גיל, אחיה למד פה ושניהם מלח הארץ, ילדים של נתינה" אורי כהן, מנהל תיכון ריגלר שבו למדה שיראל: "היא הייתה ילדה אוהבת, מלאת חיים, שתמיד רצתה לעזור לאחרים. גם אלון

מקווה שהקדוש ברוך הוא ייתן לה את הכוחות להתמודד עם המצב הזה, כי כל עולמה זה ילדיה. יש קשר מיוחד בין אמא לבת ואני לא יודע איך היא תתמודד עם האובדן של שיראל. אני מאוד דואג לה". עוד הוסיף הדוד: ''לא ידעתי שהמפגש ביום שישי האחרון עם שיראל, אצל ־ נו בארוחת ערב, יהיה המפגש האחרון שלנו. לצערי לא היינו נפגשים הרבה, אבל במפגש הזה היה משהו מיוחד. כולם היו שמחים בשולחן ושיראל קרנה. היא הייתה מאושרת במג"ב, ממש באופוריה על איפה שהיא נמצאת. כל כך רצתה להיות לוחמת. הרגשתי שממש טוב לה". רק בעשר וחצי בלילה, כשקיבל דיין את הבשורה הקשה בטלפון מחברתו של אלון, הוא הבין שהחדשות שצפה בהם יחד עם כל המדינה הן על בת אחותו האהובה: "בקושי הבנתי מה חברה של אלון אמרה, כי היא בכתה ואמרה את זה בהיסטריה. עזבנו הכל ומיד באנו לנת ־ ניה לאחותי דבורה. "כשקרה הפיגוע בראשון בערב עקבנו

הילדים קוברים אותנו, אנחנו צריכים לקבור

אותם? זה לא נתפס"

נטאלי סילבר

נתניה חדרה

עורכת גרפית ראשית: ספיר שוקרון / רכזת מערכת: יעל קדר / עריכה: בן קפלן / עורך: קרן חי-אטיאס / מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: אורית קוסטנטינו גלוריה אלקלעי, מאירה כהן, גילי זרד / יועצות פרסום: שלומית נח / רכזת מינהלה: אדי טורג'מן מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה:

צילום: | דוברות מג"ב ‰ אולימפיה חביב צילום: | שיראל אבוקרט בשער: דוברות כבאות והצלה צילום: | 22 באדיבות המשפחה ‰ הבניין ברחוב הגליל

12

1.4.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה