נתניה 03.06.22

אימה של אורית חיריק ז"ל בריאיון: מגיע לנו לדעת את האמת

הכותרות בעיתונים לאחר ההיעלמות | ומציאת הגופה צילום מסך

"אחרי חצי שנה לא הייתה לי תקווה למצוא אותה בחיים, אבל רציתי לדעת מה קרה. אחרי זה, כבר לא יכולתי לגור בבית יותר, הילדים היו בפנימיות ואני לבד עם הזיכרונות. ביקשתי לעזוב. עד היום קשה לי להיכנס לאולגה ד'"

לוויזיה משפחות שיקיריהן נרצחו וחושבת איך ההורים האלה ישרדו? אבל איך אני שורדת? אין לי תשו כ בה". פ � שנים. את מאמינה שא 27 עברו שר לפתור את התעלומה? ש � אחוז אופטימית. לאורך ה 80 "אני נים ניסיתי להעיר את הנושא, להביא לחקירה מחודשת, אבל לא הצלחתי. אני רוצה שיעזרו לי. לא יכול להיות שלא יהיה סוף לסיפור הזה. אבא של אורית לקח ללב כל כך, הוא היה מוש כ תל כליה ומרוב צער הפסיק לקחת את התרופות שלו ונפטר. היה הולך עם תמונה שלה מודבקת על התיק שלו. אני רוצה שהצדק יצא לאור. פניתי למשטרה לפני שלוש שנים, כתבתי מכתב, והחזירו לי תשובה שהתיק נסגר ללא חשד לפלילים. אמרתי וחצי 16 לשוטרת: 'אז הבת שלי בת רצחה את עצמה וקברה את עצמה בחולות קיסריה?'. מגיע לנו לדעת את האמת". במכתב ששלחה השבוע שוב למ כ שטרת חדרה כתבה: "מאחר ואיני אישה צעירה עוד, אני מפצירה בכם, להקל במעט על אבלי הכבד, לפתוח את תיק החקירה ולאפשר לי לסגור מעגל. כבר היו מקרים מעולם ורוצ כ חים נתפסו גם עשורים אחרי ביצוע הפשע. אנא מכם, אל תוותרו על בתי ולא עליי!". מהמשטרה נמסר: "חקירת מותה של אורית חיריק ז"ל בוצעה במ כ קצועיות וביסודיות ונבחנה מספר פעמים בידי יחידות משטרה שונות. פעולות החקירה נמשכו, גם לאחר שלא עלו ראיות לחשד לאירוע פלילי ובכלל זה קביעתו של הרופא מהמ כ כון לרפואה משפטית כי 'על העצמות לא נמצאו סימני חבלה שנגרמו לפני המוות'. על אף האמור, באם תתקבל ראייה או מידע חדש שיוכל לקדם את חקירת המקרה הרי שתיק החקירה יפתח מחדש".

כשזה קרה לא זוכר אותה בכלל, 10 בן וכל הזמן מבקש שאספר לו עליה. זה קורע לי את הלב". כעבור כחצי שנה, בעת ששהתה עם אחת מבנותיה בבית אחותה בבנימינה, הגיעה שיחת טלפון מהגרוש שלה, אביה של אורית: "מיד הבנתי שקרה משהו. הרגשתי שהיא נרצחה", היא אומרת. "בתי הצטרפה אליו למשטרה, סיפרו להם שטרקטור שחפר במקום מצא גופה. זכרתי שאורית הייתה עם חגורה לבנה באותו יום. היא נקברה עם בגדים. חשבתי שאם אין חגורה אולי זו לא היא. בהמשך ביקשו בדי כ קות דם מכולנו והגופה הוטסה לגר כ מניה. בסוף התהליך התקשרו ואמרו שזו היא". זה הקל במשהו על הכאב? "האמת שאחרי חצי שנה לא הייתה לי תקווה למצוא אותה בחיים, אבל רציתי לדעת מה קרה. אחרי זה, כבר לא יכולתי לגור בבית יותר, הילדים היו בפנימיות ואני לבד שם עם הזיכ כ רונות. ביקשתי מעמידר לעזוב, ובא כ מת עזבתי לפרדס חנה שם התגוררתי שנים. עד היום קשה לי להיכנס 11 לאולגה ד'. לא מזמן ביקשתי מהילדה להצטרף אליי לראות את הבית שגרנו בו. הלכנו ובכיתי את חיי שם". איך נראים חייך מאז המקרה? "מאז המקרה הפכתי מאד חרדתית. לפני כן לא פחדתי מכלום. היום אני מפחדת מהכול. מרופאים, מבדיקות, מזה שילדיי לא עונים לי לטלפון. אני סובלת מחרדות. לפעמים הולכת לשיחות בבריאות הנפש, אני נופלת וקמה. למזלי יש לי שמחת חיים, אני יוצאת לפעמים, הולכת לחוגים. לא כ � נ 11 נותנת לעצמי לשקוע. יש לי דים שהם אושר בשבילי". את עדיין הולכת לישון עם מחש פ בות עליה בכל לילה? "כבר לא בכל לילה. אבל לאחרונה בימי זיכרון ושואה נהיה לי הכי רע ואני יושבת ובוכה. אני רואה בט כ

16- יצאה הנערה אורית חיריק בת ה 1995 בשנת כעבור ● וחצי מביתה בגבעת אולגה ונעלמה חצי שנה נמצאה גופתה קבורה בחולות קיסריה המשטרה חקרה את הפרשה, אך סגרה את ● ● התיק בנימוק ש"לא עלה חשד לפלילים" שנים אחרי המקרה הטרגי פנתה אימה, 27 רחלי, למשטרה בדרישה לפתוח את התיק: "הבת שלי לא רצחה וקברה את עצמה"

/ מירית ג ולן / / צילום: אלעד גרשג ורן /

ואין מה לחפש לפני כן. אני לא זוכרת מי לקח אותי ברכב, אבל הסתובבנו בעיר לחפש אותה. בבוקר התחילו חיפושים, וחקירות. חקרו אותי מי כ ליון פעמים בבית ובתחנה, חקרו את כל המשפחה. חודש-חודשיים חיפשו ואחר כך זה הלך ודעך ואמרו לי שמ כ עתה מחפשים רק אם מגיע קצה חוט. אני לא יודעת איך שרדתי באותה תקופה, הייתי בדיכאון, הלכתי לב כ ריאות הנפש לשיחות. הבן שלי שהיה

לאן מיהרה. היו לה שעה וחצי שעתיים עד לפגישה עם החבר שלה. לאן היא מיהרה. אלה שאלות שגם היום אין לי תשובה עליהן". בבית משפחת חיריק ברחוב שבטי ישראל נכנסו לנוהל חיפוש נעדרים. בלילה הגיעה אלינו עובדת 2:00 "ב סוציאלית", משחזרת רחלי. "אביה של אורית ז"ל היה אז בבלינסון מושתל כליה, ובהתחלה לא רציתי לספר לו. שעות, 24 המשטרה אמרה שלא חלפו

45

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 3.6.2022