נתניה 04.02.22

היום בו פדידה ניצח בסמי עופר

איתמר אריאל, אוהד הפועל כפר־סבא, כותב על משחק הניצחון הסנסציוני על מכבי חיפה לפני שנתיים

כשישבתי לכתוב על משחק גדול של הפועל כפר־סבא שאני זוכר, נלחמתי באינסטינקט הראשוני לכתוב על אותו אחר הצהריים של אלון יפת, אלון מזרחי, לא משנה, אתם כבר יוד ־ עים את השאר. קל להישאב לתוך זה כשרוב הזיכרונות של מהקבוצה הם עליות וירידות, עליות 40 אוהד בסביבות גיל ה־ וירידות, ורגע טראומתי כזה. אז ויתרתי. לא הכל שחור, אפשר גם לדבר על ימים יפים יותר. כן, גם בעונת ירידה. זה קרה לפני שנתיים, ומי שבכלל אימן את הקבוצה היה רביד גזל, בגלל שאופיר חיים היה מור ־ חק באותו מחזור. מי בכלל חשב שנחזור מסמי עופר עם משהו שהוא לא שלישייה או רביעייה? אנחנו אוהדים שרופים, אבל גם חבר'ה ריאליים, אחרי הכל. גם הלכתי אחורה כדי לבדוק, ומסתבר שלאותו משחק מול מכבי חיפה הגענו בכלל בלי השניים שהחזיקו את הקישור, בן רייכרט וגרשון קופי. אז מה שקרה, די כצפוי, הוא שחיפה ישבה עלינו לאורך כל המשחק בדרבי של הירוקות (תגידו, איך אין עוד קבוצות בארץ שמאמצות את הצבע היפה שלנו?), ואיכשהו הצלחנו לתפוס את אחד המשחקים האלה שצ'ארון שרי וכל השחקנים הטכניים לא מצליחים לפרוץ בונקר. באמת שהיינו חוגגים שהלך והתגבש, אבל לא ממש 0:0 בכיכרות כפר־סבא את ה־ בנינו על מה שקרה באמת. , חיפה לוחצת בכל הכוח ומנסה להשיג הזדמנות אחת 96 דקה אחרונה כדי לנצח. היא משאירה את ההגנה חשופה, ולא קו ־ לטת שיש מולה ווינר רציני בדמות עומר פדידה. הוא עלה בכלל כמחליף, כמו גם אמאדו סוקונה שערך הופעת בכורה בקבוצה ובימים ההם עוד חשבנו שיהיה גניבה רצינית בשוק ההעברות. ואז הכל התחבר: בישול של סוקונה, תנועה מצוינת הפועל כפר־סבא! 0:1 של פדידה שמצא את הרשת, נו, בסדר, יהיו עכשיו כאלה שיקראו ויגידו שאם כבר, אז של יניב אברג'יל והחברים בקריית־אליעזר. אבל לא בא 0:4 ה־ מיוחד יותר, כי זו תקופה אחרת 2020 לי. הניצחון בפברואר לגמרי, כזו שהזוי בכלל לחשוב בה על ניצחון מול מכבי חיפה. ובגלל זה הוא היה כל כך מיוחד. אם גם אתם אוהדי ספורט ותיקים, או צעירים, בטח יש משחק שראיתם ונצרב לכם בזיכרון, כזה שאתם לא יכו ־ לים לשכוח ומשחזרים אותו שוב שוב בראש. משחק שבו חוויתם ניצחון ענק, התרגשות שיא, הישג משמעותי – או חלילה הפסד מעצבן או כישלון מוחץ. אני מזמין אתכם לכ ־ תוב לי (למייל שכתוב למעלה) סיפורים קצרים על המשחקים כאלה, מכל קבוצה ובכל ענף, ואני מבטיח לפרסם אותם ¿ כאן.

עודד וגדי מכנס. שושלת מפוארת צילומים: אסף פרידמן, עוז מועלם

ירדן וליאור גרזון. דור הזהב צילומים: צביקה | טישלר, אורן אהרוני

רעננה: גרזון במשך שנים שלטה בכדורגל ברעננה משפחת כרשיש, ששלחה לא מעט שחק ־ נים לקבוצה הבוגרת, ביניהם יהודה ויוסי ו � החל לאמן את הקב 1995 כרשיש, שב ־ צה והיא עלתה תוך חמש שנים מליגה ג' ללאומית. אבל אני בחרתי להתמקד במשפחה של כדורסל, שיש לה שורשים בעבר ובעיקר ענפים צעירים שהשמיים הם הגבול מבחינתם: משפחת גרזון. האבא איתן התחיל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי ת"א, שיחק בקבוצת הבת שלה מכבי דרום בליגה השנייה, ואחר כך היה שותף בין היתר לעלייה של מכבי הוד השרון לליגת המשנה. האמא רותי שיחקה כדורעף בהפועל כפר־סבא ובנבחרת ישראל. אבל זה עוד כלום לעומת הדור הבא. ליאור גרזון התחילה את דרכה במכבי רעננה, הכי ־ שרון שלה בלט מיד והיא נשלחה לא ־ קדמיה בווינגייט, אבל מהר מאוד חזרה הביתה וכיכבה כבר בגיל צעיר בליגת העל ובנבחרת הקדטיות. משם הדרך הייתה קצרה למכללת וילאנובה, וגם שם היא עושה חיל. וזה עדיין לא הסוף. אחותה הצעירה, ירדן, היא מסתבר כישרון אפילו גדול , כדבר 18 יותר ומסומנת כבר היום, בגיל הבא בכדורסל הנשים הישראלי. בעו ־ נה שעברה היא הובילה את עירוני ר"ג לאליפות, השנה היא מלכת הסלים של

ליגת העל מבין הישראליות וגם בנבחרת היא כבר הספיקה להטביע חותם. בעונה הבאה היא תלך בעקבות אחותה לארה"ב ותשחק במכללת אינדיאנה היוקרתית. המטרה הבאה: להיות הישראלית השנייה , אחרי שי דורון, אבל אחותה WNBA ב־ ליאור יכולה להקדים אותה. חדרה: פודגוראנו כמה שחקני כדורגל ישראלים אתם מכירים שהגיעו לליגה האיטלקית הראשונה? אפשר לספור אותם על כף יד אחת: טל בנין, ערן זהבי, דור פרץ והמפתיע מכולם, סוף פודגוראנו, שה ־ ו � . לסוף יש ש 19 גיע לשם כבר בגיל רשים עמוקים בחדרה. סבא שלו, למבי, שיחק בהפועל חדרה, וכך גם אבא שלו, דני, שמלווה אותו בכל צעד בקריירה. הוא עצמו התחיל לשחק במחלקת הנו ־ ער של הפועל חדרה, אבל כבר בגיל וחצי 18 עבר למכבי חיפה. בגיל 11 הוא ערך הופעת בכורה במדים הירוקים בליגת העל, וחודש לאחר מכן חתם בק ־ בוצת רומא. בעונה הקודמת הוא שיחק בקבוצת הנוער של המועדון ויש מספר פעמים על הספסל של הקבוצה הבוג ־ רת, ובקיץ האחרון חתם על חוזה לארבע עונות בספציה מהליגה הראשונה. וילי רוטנשטיינר לא התעלם ממנו, והוא כבר רשם שתי הופעות בנבחרת ישראל. עכ ־ שיו – השמיים הם הגבול. ¿

למכבי ת"א. את הזכייה בתארים 4:0 דה הוא השאיר לבניו, עודד וגד, שנולדו , השנה בה הוא פרש ממשחק 1956 ב־ . 35 פעיל בגיל הוא עצמו שימש אחר כך כמאמן קבוצת הנערים של המועדון, בה עברו בין היתר גם הצאצאים שלו. את עודד מכנס אין צורך להציג: הוא זכה עם מכבי נתניה בארבע אליפויות וגביע אחד, והוכתר ארבע פעמים כמלך השע ־ רים של הליגה הראשונה ושלוש פעמים ככדורגלן העונה. הוא סגן מלך השערים של הליגה הבכירה בכל הזמנים, ויש לו הופעות בנבחרת, שבהן כבש שלוש 14 גם פעמים. גד מכנס שותף לכל התארים הקבוצתיים של אחיו, והיה אחד מראשוני המגינים התוקפים בכדורגל הישראלי. 21 היום קוראים לזה שחקן כנף. יש לו הופעות בנבחרת ושער אחד. ויש למשפחה הזאת עוד סניף ספורטי ־ בי. בן דוד של אבא שלהם, ידין מכנס, היה יו"ר איגוד האופניים, הקים את מרכזי הספורט עוצמה ואייל, שריכזו אגודות עצמאיות שלא היו שייכות למ ־ רכזים האחרים, והיה הבעלים של הכח מכבי ר"ג בכדורגל. הזכרתי זוגות אחים בנתניה, אז חייבים הופעות בנבחרת, 34 לציין את שרגא ( ) וחיים 70 כולל במונדיאל במקסיקו־ ק � הופעות בנבחרת) בר, שניהם שח 38) ני הגנה ושותפים לתקופת התהילה של . 80 וה־ 70 המועדון בשנות ה־

צילום: ראובן כהן | פדידה חוגג מול מכבי חיפה. איזה ווינר

35

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 4.2.2022