נתניה 04.03.22

תרבות

/ פאו ז י אבו טועמה /

זוהר אביב. "למה צילום: | "? להקצין מיכל בנדק

מבקשת הסופרת "די להקצנה" הנתנייתית זוהר אביב, "הילדים מושפעים ממאורעות התקופה, הקורונה, אי הוודאות, הסגרים, הבידודים... וכעת אחרי שהכל הולך ונרגע הם נפגעים גם מאווירת ההפ י חדה. אז בואו ניזהר בלשוננו ונשתדל לה י ביא דברים כהווייתם". את הדברים האלה היא אומרת בתגובה לזעם כלפיה של אנשי חינוך והורים, בעקבות פוסט שכתבה ובו טענה כי התקופה לא הייתה קשה כל כך עבור הילדים וחלקם אף התעצמו ממנה. אפשר להרגיע , סופרת ילדים מצליחה, מרצה 60 אביב, בבתי ספר ברחבי הארץ על ספריה ו"כיצד לצאת גיבור מכל בור". היא עשתה זאת גם במהלך הקורונה בין הסגרים והבידודים, נפגשה עם ילדים, שמעה מהם על הלחצים בבית, על הכאוס, אבל הופתעה לטובה גם מסיפורים של העצמה. בעקבות מפגשי כתיבה שערכה בבתי ספר קיבלה זוהר עש י רות סיפורים מילדים, ובעקבות הסיפורים והקשר שלה עם ילדים במועדון מעריצים בווטסאפ, היא כתבה את הפוסט, בעקבותיו קיבלה תגובות נזעמות. אביב כתבה: "קטסטרופה, זוועות, די י כאון... הגיע הזמן שאקום ואומר - די לא י מירות הקיצוניות האלה בתקשורת. כל מקרה הופך לרעידת אדמה ואז מתאדה כאילו לא היה. למה להקצין?". אביב, מומחית תוכן ילדים ומוסמכת מכון אדלר ולימודי חינוך, שמובילה בעת הזו פרויקט כתיבה ענק בעשרות בתי ספר, רוצה לסתור את הדברים: "מעט מאוד יל י דים נפגעו מהקורונה. רוב הילדים התבגרו, צמחו, התרחבו מהתקופה המאתגרת הזו, התקרבו למשפחה, למדו עצמאות. נכון, כשני אחוזים אכן בוחרים לכתוב בסיפורים שהם שולחים אליי, על טראומת הקורונה שהביאה לסכסוכים בין חברים שהדביקו, הכניסו לבידוד וכדומה, או על בילבול,

סוגי הקהלים בנושא מניעת אלימות וקבלת האחר, מחפשת ומוצאת כוכב זוהר בכל אחד. מחובקת במשפחה חמה, וגם אלה שלמעלה מחבקים. בכולנו יש אור כוכב, בואו נדליק אותו בעזרת מצת המילים הכתובות". התגובות על הפוסט היו רבות, חלקן נזע י מות במיוחד ממורות בחטיבה שסיפרו לא י ביב על מקרים קשים של ילדים שהתדרדרו בלימודים, איבדו דרך וזקוקים לסיוע פסי י כולוגי דחוף. מצד שני הגיעו תגובות רבות של אנשים שהזדהו ושמחו לשמוע קול שפוי, ורגוע. כיצד קיבלת זאת? "הסברתי שאני בעיקר מדברת על ילדי היסודי, ליוויתי בתקופת הקורונה לא מעט ילדים בווטסאפ, בזומים, ראיתי ילדים פורחים, מתחילים לבשל, מרוצים מהמש י פחתיות. היתה גם בדידות וגעגוע לסבים הרחוקים, ולכן כתבתי את 'מה עושים עם געגוע?', 'הטריק של סבתא נונה', וחילקתי לסבתות בעיר נתניה. לילדים כתבתי את ו � ', תעלומה בזמן קור 26 'חבורת כוח המוח נה, ספרשמלמד אותם את הכליםשל אדלר, איך לשתף, להתייעץ ולקבל עזרה במצבים של לחץ ואפילו ניצני אלימות בבית. לאח י כדור אש', על 14 רונה כתבתי את 'יד הפלא ילדה כעסנית, עם בעיות התנהגות וכיצד להתייחס אליה. " אני עם האצבע על הדופק של הילדים, מרצה בכל הארץ ומכוונת את הילדים למי י לים מרפאות". בימים אלה התחילה אביב פרויקט ענק בשיתוף אגף החינוך היסודי בנתניה לפ י תיחת בית ספר "הנוצה". מדובר בבית ספר לכתיבה לילדי העיר. "בעיניי כתיבה וק י ריאה שומרים על חוסן, ומשייפים את היהלום שבנפש", היא אומרת. "תקופת הקורונה טרפה את הקלפים ושינתה את שיגרת הילדים. אני רושמת את כתוב י תי בסוף כל ספר שלי וגם באתר והילדים פונים אליי, יש כאלה שפונים מיד לאחר ההרצאה שאני נותנת בבתי ספר והם מספ י רים לי על הקושי שלהם וכיצד יצאו ממנו. מילים בוראות מציאות אז בואו נבנה יחדיו מציאות מיטבית". ¿ "ליוויתי בתקופת הקורונה לא מעט ילדים בווטסאפ, בזומים, ראיתי ילדים פורחים, מתחילים לבשל, מרוצים מהמשפחתיות"

הצד הטוב של הקורונה ספרי ילדים, הצליחה להרגיז 80־ זוהר אביב שכתבה למעלה מ לא מעט אנשי חינוך בעקבות פוסט שבו טענה כי בניגוד לאווירת ההפחדה, תקופת הקורונה לא הייתה קשה עבור הילדים ‰ לדבריה, "רוב הילדים התבגרו, צמחו, התרחבו מהתקופה המאתגרת הזו, התקרבו למשפחה, למדו עצמאות" הסופרת זוהר אביב קוראת לכולם להירגע

מי קיצוני, מי חרדתי, מי קונספירטיבי, מי לוקח יוזמה ואחריות, מי מחליט, מי מתנגד לכל דבר ומי אנחנו, מקבלי סמכות, שוחים עם הזרם, או שמים סכרים בכל הכוח". כוח המילה לדבריה, "הקורונה דועכת והילדים וגם אנחנו, נרפא את עצמנו. אני התחלתי לכתוב יומן בגלל סטירה שחטפתי מבן כיתתי. הקו י רונה היא סטירה, אבל ילדים שיכתבו ויק י ראו ספרים, יצמחו ויתחזקו ויצליחו לפחות ספרים, מרצה מול כל 80 כמוני. סופרת של

דאגה וכאוס בגלל חולים במשפחתם. אבל ילדים יודעים למצוא את האור, להתמקד בטוב כמו למשל בגילוי חברות מחמם לב של ילדה שהכינה הפתעה ליום ההולדת בבידוד, או בכוחם וחוסנם ואי ההידבקות המדהימה שלהם". י � ספרים בנושא מנ 80 אביב כתבה מעל עת אלימות וקבלת האחר והם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל. בנתניה אף הוקם פסל בכיכר ציון בהשראת סיפורה "יהלו י מים באקווריום". "הקורונה הגיעה, הוציאה מכולנו את האופי ההישרדותי", היא אומרת. "למדנו

"הקורונה היא סטירה, אבל ילדים שיכתבו ויקראו ספרים, יצמחו ויתחזקו ויצליחו לפחות כמוני. סופרת ספרים, מרצה מול כל 80 של סוגי הקהלים בנושא מניעת אלימות וקבלת האחר"

31

4.3.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה