נתניה 04.05.22

בצעירותו. "אמרתי לאלי שאנחנו נמצאים בשטח צילום: | " סורי אלבום פרטי

,79 בן ה- חיליק מדור חיים חוקר תולדות העיר חדרה, מוכר לתו ש שבים כפעיל סביבתי, ביולוג ואקולוג, מדריך מתנדב בחברה להגנת הטבע ומי שפועל לא מעט למען שימור ערכי הטבע של העיר ומבניה ההסטוריים. אולם לא רבים יודעים כי חיבתו העזה לחקר החי והצומח גרמה לו בימים שלא ש חר מלחמת ששת הימים, להיות בשבי בלבנון במשך חודשיים. במעלה ההר מדור חיים שירת בצבא כג'ובניק, בע ש קבות בקשתו של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שישאר בשדה בוקר וידריך במקום בנושא החי והצומח. אחרי שירות של שלוש שנים במקום ושהות נוספת בקיבוץ כאזרח, שב לקיבוצו עין הכרמל. הוא החליט להתנדב לקורס סיירים, כדי להיות קרבי כמו יתר חבריו. "הימים היו ימי מלחמת ששת הימים והציבו אותי 24 של חי"ר", הוא נזכר. בגיל 2 בחטיבה הגיע האירוע שלא יישכח לעולם. ש � . "כ 1967 זה קרה בסוף חודש יוני נגמרה המלחמה, אני וחבר שלי אלי רז שהיה באותו אוהל איתי ושנינו גם הד ש רכנו בחברה להגנת הטבע, תכננו שב ש חופש הראשון שיהיה לנו ניסע לטייל בחרמון. נסעתי לקיבוץ להכין מפות, תרמיל וציוד לטיול. היינו עדיין על מדי צה"ל ונסענו בטרמפים עד למג'דל שמס. שם פגשנו עוד חבר שלנו מחטי ש בת גולני שעלתה לחרמון. סיפרתי לו על תוכניתנו לעלות למעלה. הוא סיפר שהוא בדיוק מוביל שיירה עם אספקה לחבר'ה, והזמין אותנו להצטרף. הוא הזהיר אותנו לא לעבור את הגבול לסו ש ריה". בזמן שהחבר שב לחטיבתו, מדור חיים ורז עשו את הלילה באוהל ולמחרת כבר יצאו לטייל. "אלי שהיה הנמרץ ביננו החליט שנמשיך לטפס אל פסגת הח ש רמון", מספר מדור חיים. "אמרתי לו שאני לא יודע היכן הגבול, אבל הוא לא התייחס לכך יותר מדיי. הוא רץ במעלה ההר ואני אחריו". כמה שעות של אופוריה עברו על שני חובבי הטבע, עד שבשעות הצהריים חלה תפנית. "פגשנו רועי צאן בבגדים שחו ש רים באמצע הדרך ומכיוון שאני דובר קצת ערבית שאלתי אחד מהם מהיכן הם?", מספר מדור חיים. "הם השיבו לי שהם מכפר חדר. הבטתי במפה ואמרתי לאלי שאנחנו נמצאים בשטח סורי. הבנו שאנחנו לא יכולים עוד להמשיך הלאה והתחלנו לרדת נחל לכיוון

חמוש. אלי רץ קרוב למים ולפתע הבחנו באדם על סוס לבן שצעק לנו בערבית 'מי אתם?'. אלי השיב בחוצפה ישראלית 'אנחנו מישראל'. המשכנו ללכת עוד קצת והתחלנו לשמוע יריות. אלי מיד נשכב מאחורי איזה סלע וכך עשיתי גם אני. בשלב מסוים, רציתי לבדוק אם ראו אותי אז הרמתי למעלה ענף עם כובע ומיד הייתה ירייה בתגובה". בשלב הזה כבר התכונן נפשית לשבי: "הבנתי לאן הדברים הולכים והוצאתי את כל המסמכים שהיו לי, מפה ומצפן. החבאתי את הכול מתחת לסלע וסגרתי עם אבנים קטנות. במשך כל הזמן הם ירו לכיוון הסלע. את התרמיל ושק השינה השלכתי לכיוון הנחל. הייתה הפסקה קטנה בירי ואז אחד מהם ניגש לסלע, עמד ממש מעליי ואמר: 'מספיק, בוא לכאן'. הם היו על אזרחי, עם נשק אוטו ש מטי. לימים, בבית חולים בלבנון הבנתי שהם היו מבריחים שעדיין לא הבינו היכן אנשים ושמעתי את 15 הגבול. הם היו כ- הוויכוח שלהם אם לקחת אותי לסוריה או ללבנון. לשמחתי, הלבנונים שבחבו ש רה היו דומיננטיים יותר ככה שהחליטו למסור אותי כמתנה לצבא לבנון. הם שאלו אם אני תייר ומההתרגשות והאד ש רנלין עשיתי טעות והשבתי שכן. אני התכוונתי תייר לא חייל, הם התכוונו למילה טייר שזה בערבית טייס". איבדתי הכרה כשהוא נתון בשבי אזרחים לבנונים ולא יודע מה עלה בגורל חברו אלי רז, הוא מובל על ידי שוביו במדרון תלול בדרך לכפר באזור. "לאורך כל הדרך האיצו בי לטפס מהר יותר כשהם דוק ש רים אותי בגב עם קנה של רובה", הוא נזכר. "פתאום הרגשתי רטיבות באזור המכנסיים והבחנתי שאני מדמם. בגלל כל ההתרחשויות כלל לא שמתי לב שנ ש פצעתי כשהם ירו עלינו. אמרתי להם שאני פצוע, אבל הם לא התייחסו. כשה ש גענו לכפר, התאספו אנשים וחיילים שרצו להכות אותי, ואני איבדתי הכרה כנראה, מאיבוד הדם ומהמאמץ הפיזי של הטיפוס. בפעם הבאה שהתעוררתי זה היה בבית חולים. הוציאו מהגוף שלי שני קליעים. אחרי הניתוח שוב איבד ש תי הכרה והתעוררתי בבית חולים צבאי בלב ביירות". מדור חיים אושפז בחדר צר עם דלת ברזל שמעברה השני חייל חמוש. "למ ש חרת בא קצין לבנוני ששאל אותי שא ש לות בערבית, אמרתי לו שאני לא דובר ערבית ולכן הביאו סטודנט מתורגמן. אני צחקתי נורא כי הוא דיבר עברית תנ"כית וזה לקח המון זמן. הם כל הזמן אמרו לי שאני טייס והסברתי שלא. אמ ש רתי להם: 'יש לכם את המצלמה שלי, פתחו אותה ותראו שצילמתי רק חיות וצמחים', ובאמת הם קצת הרפו בנו ש שא של הטייס. ביום השני לשהותי שם הגיע איש של הצלב האדום. סיפרתי לו שאני לא חייל וביקשתי שיודיע בארץ שאני חי, אבל הוא עשה זאת רק כעבור שבועיים. רק אחרי שבועיים גילו אנשי הביטחון שאני שם". במכתב ששלח מדור חיים מהשבי לבני הקיבוץ ופורסם בעלון הקיבוץ בשלו ש

לפתע הבחנו באדם על סוס לבן שצעק לנו בערבית 'מי אתם?'. אלי השיב בחוצפה ישראלית 'אנחנו מישראל'. המשכנו ללכת עוד קצת והתחלנו לשמוע יריות. אלי מיד נשכב מאחורי איזה סלע וכך עשיתי גם אני

סיפורו המדהים של חוקר תולדות חדרה, חיליק מדור חיים טיול אל השבי זמן קצר אחרי מלחמתששת הימים יצא חיליק מדור חיים, חובב טבע מושבע, עם חבר לטייל בחרמון ‰ בזמן שהשניים התמוגגו מהנוף המרהיב ומהטבע המשכר, הם לא שמו לב שחצו את הגבול ‰ כעבור זמן קצר נתפסו על ידי אזרחים לבנונים ‰ החבר הצליח להימלט, אבל מדור חיים נלכד, נפצע ושוחרר אחרי חודשיים בשבי ‰ עכשיו הוא חוזר לרגעי האימה שהסתיימו למרבה מזלו, עם סוף טוב

המכתב ששלח מהשבי לחברי קיבוץ עין הכרמל

שיאון שאז נקרא ואדי עסל. זה נחל עצום שזו ש רמים בו מים כל השנה מהשלגים. שמענו את הרעש הגדול שזו חוויה בלתי רגילה, והיינו שיכורים מהטבע. בדרכנו למטה הצ ש עתי לאלי שנלך על המדרון. הוא היה עם עוזי ואני לא הייתי

מירית ג ולן צילום: אלעד גרשג ורן

4.5.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 18