נתניה 04.10.22

מבחינה מסוימת הספר אפשר לי לנקז כאבים דרך המילים. בספר, האלמנה מתארת את הבדידות שנכפתה עליה, את שבירת המשפחה, את הקנאה בזוגות החיים בקיבוץ, אלו שהמשפחה שלהם נותרה שלמה, שהאור דולק אצלם בחלון בארוחת הערב המשפחתית"

צילום רפרודוקציה: זהר שחר

נטע בלאט-שורק ז"ל

זיוה, אלמנת צה"ל מבוגרת המתגוררת בקיבוץ בדרום. יום אחד היא מקבלת ממשרד הביטחון הצעה לספר את סי י פור חייה. לדירתה בקיבוץ מגיע ביוגרף צעיר מאזור המרכז. אלא שהוא מסתיר סוד גדול הקשור ישירות אליה והיא מסתירה ממנו פרטים שונים, אך אט אט נפתחת. על שם הספר, "תקנון של מבטים", אומר שורק: "עלילת הספר מתרח י שת בקיבוץ וכרקע לעלילה המרכזית - היחסים בין הביוגרף ובין האלמנה, נפרשים חיי הקיבוץ. אחד הדברים שא י פיינו בעבר קיבוץ, ואולי גם היום, אלה המבטים של אנשים שסוקרים זה את זה. לפעמים אלו מבטים סקרניים ופעמים רבות אלו מבטים שופטים, מודדים. כשקיבוץ שלם מודד אותך במבטים שי י פוטיים, אתה מבין מה מצופה ממך ומה לא. בשלב מסוים אתה עלול לאבד את האני שלך, לחיות בדרך שבה מכתיבים לך המבטים". על זהות הגיבורים בעלילה, הוא אומר: "ברור ששניהם אני - הביוגרף, והאלמן שלצורך העלילה הפך לאלמנה. קל לי לכתוב על שני הגיבורים הללו. שנים. 30 אני כותב ביוגרפיות יותר מ- שנים. מבחינה 12 עם האלמנות אני חי מסוימת הספר אפשר לי לנקז כאבים דרך המילים. בספר, האלמנה מתארת את הבדידות שנכפתה עליה, את שבי י רת המשפחה, את הקנאה בזוגות החיים בקיבוץ, אלו שהמשפחה שלהם נותרה שלמה, שהאור דולק אצלם בחלון בא י רוחת הערב המשפחתית". למה בחרת דווקא למקם את העלילה בקיבוץ? "חיפשתי זירה מתאימה לספר ובחר י תי בסעד, הקיבוץ הדתי שבו גדלתי. זה היה פשוט. תיארתי את נופי ילדותי, עד לפרטים הקטנים ביותר. פה ושם השת י משתי בדמויות מחיי הקיבוץ, עם הוס י פות והשמטות. בצד הכאב שמלווה את העלילה, שמחתי לחזור לקיבוץ, להיזכר בו, במראות שלו מאז, בדמויות שאכלסו אותו. עם זאת, חשוב לי להדגיש: העלי י לה כולה דמיונית, גם אם אני נעזר בנ י קודות אחיזה ביוגרפיות. שתיים מאותן נקודות הן דמויות שמוזכרות בשמן האמיתי - אבי יהונתן ואשתי נטע". "תקנון של מבטים" הוא ספר זכרון לנטע? "כן ולא. לפני מספר שנים הוצאתי ספר זיכרון והדפסתי שוב את ספר שי י ריה. אבל ברור, ברור לגמרי, שבכל פעם שאני רואה את הספר הזה שכתבתי, צצה ועולה שם גם דמותה של נטע".

באוניברסיטת "לסלי". בשנת חייה האחרונה החליפה נטע חברה שיצאה לשנת חופש ועבדה כמחנכת בבית הספר היהודי-ערבי "גשר על הוואדי" בכפר קרע. , 52 לקחה נטע, אז בת 2010 בפברואר חופשה. היא שכרה חדר אירוח במנזר 24 בית ג'מאל, שליד בית שמש. ב ח � עלתה על רכבת וא 2010 לפברואר רי הצהריים הגיעה למנזר. היא הני י חה את מזוודתה בחדרה ויצאה לטיול שקיעה – שם ארבה לה חוליית מחב י לים מהכפר צוריף. החולייה רצחה את נטע והחביאה את גופתה בין השיחים – דבר שהקשה מאוד על איתורה. "זה היה לילה נורא", נזכר שורק. "למקום הגיעו עשרות רבות של אנשים מזכ י רון, ממושב נחלים וממקומות נוספים, אבל בגלל הגשם הבלתי פוסק, החושך והרוח, לא מצאנו דבר". רק למחרת, ביום שישי בצהרים, נמצאה גופתה והיא הובאה לקבורה ביום ראשון, בעי י צומו של חג הפורים". שנה מאוחר יותר נלכדו הרוצחים, וכיום הם מרצים מאסר עולם. ההלם שחווה שורק בעקבות הרצח היה גדול. אלא שלמרות הכאב הנורא היא קיבל החלטה גורלית. "הייתה לנו ילדה

בת עשר שצריך לדאוג לה, בית בבנייה שצריך לסיים וכמובן לפרנס ולהחזיק בית", הוא מספר. "ברגע שנודע לי על מותה של נטע, לקחתי החלטה: מותר לי להתאבל כמה שארצה, אבל אני לא קורס. אני נשאר איתן בתוך החורבן. זה גם מה שאני אומר לכל אחד שמאבד אדם קרוב: אל תעשו חשבון לאף אחד. תבכו כמה שמרגיש לכם, קחו כמה זמן שצריך. יש כאלו שתהליך האבל שלהם קצר יח י סית. יש כאלו שמתאבלים שנים". במהלך מסע השיקום שלו, החליט אמוץ להירשם לאוניברסיטה ולהשלים שנים 30 את התואר שאותו לא סיים קודם לכן. מיד אחר כך סיים תואר שני בלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. במקביל, החל לכתוב ספר. "בה י תחלה התייחסתי לזה כאל הרפתקה. משהו ששאלה אותי אחיינית הוביל לתשובה שהרגישה כמו התחלה של סיפור", הוא מסביר. "ואז השתמש י תי בטיפ שאני נותן לתלמידים שאני מלמד: עופו על עצמכם. זה מה שע י שיתי". מבטים של אנשים הגיבורה הראשית של הספר היא

אנשים בתהליכי כתיבה". היה שורק רווק. חודש אחרי 40 עד גיל יום הולדתו פגש את נטע בלאט, ששבה שנים בארצות 18 ארצה אחרי שהות של הברית. שנה אחרי שהכירו – התחתנו, ושנה אחר כך נולדה בתם נגה, כיום בת , סטודנטית לתיאטרון. 23 במהלך היכרותם סיפרה לו נטע על י � בק 10 חייה. היא נולדה וגדלה עד גיל בוץ אפיקים. בהמשך נדדה עם הוריה במקומות שונים בארץ. עם שחרורה מהצבא שהתה שנה בשבדיה ואחר כך עברה להתגורר בניו יורק, שם עשתה תואר ראשון בספרות, פרסמה שירים ועבדה במחלקת הרווחה של העירייה. הציעה לה מלגה NYU אוניברסיטת יוקרתית עם מסלול ישיר לדוקטו י 1996 רט. ביקור בישראל בסוף שנת והיכרותה עם המושבה זכרון יעקב ועם אמוץ שינו את תוכניותיה, והיא החלה לעבוד כמורה לדרמה ותיאטרון בבית ספר יסודי בזכרון יעקב. במקביל הייתה מספרת סיפורים ואף ארגנה פסטיבלים של מספרי סיפו י רים. אלא שבכך לא הסתיים פועלה, נטע גם ארגנה מעגלי נשים יהודיות ערביות, לקידום הדו-קיום. בין לבין, סיימה תואר שני בדרמה וסיפור

"זה היה לילה נורא. למקום הגיעו עשרות רבות של אנשים מזכרון, ממושב נחלים וממקומות נוספים, אבל בגלל הגשם הבלתי פוסק, החושך והרוח, לא מצאנו דבר. רק למחרת, ביום שישי בצהרים, נמצאה גופתה והיא הובאה לקבורה, בעיצומו של חג הפורים"

33

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 4.10.2022