נתניה 08.11.24

ניסים ז"ל (מחזיק את העוגה)

בר, אחיו של ירדן ז"ל: "אנחנו אנשי צבא וביטחון במשפחה. בכל יציאה הקפדנו להגיע לים בכדי לנקות את הראש, להפליג ביחד עם חברי מועדון השיט בחדרה ולסיים בקפה שחור בשקיעה שלפני כניסת שבת. אנחנו נמשיך את המסורת" והרצון לתרום מדינה. למרות שירותו האינטנסיבי, בכל הזדמנות הגיע למכון להתאמן" שלום אדמוני : "כמאמנו בבית הספר לאומנויות לחימה, היה לי ברור שניסים יילך ליחידה מובחרת בזכות אהבתו למולדת

לאגוז ואחרי קורס קצינים הגיע לגבעתי. אני זוכר שכנערים בכיתה ח' ו־ט' ידע־ נו שנהיה קרביים וכל אחד אמר מה הוא רוצה לעשות בצבא. ללכת לים כשירדן לא שם זה לא יהיה לעולם אותו הדבר". "צוות ירדן" בשבעה בבית הוריו של ירדן מאוגדים חבריו ואוהביו הרבים כשהם לבושים בחולצות עם הכיתוב 'צוות ירדן' עם סמל המחלקה שלו בצה"ל, חולצות שהיחידה שלו הפיקה ושלחה למשפחתו. ): "מגיל ארבע 21 חברו הטוב הלל פלח ( אנחנו חברים, אני, הוא ואופק ראובני היינו שלישייה שלא נפרדה. ירדן היה צנוע כל כך, כל ההצלחות שלו בצבא, כל המבצעים והחיים שהציל, הוא מעולם לא סיפר עליהם. כמ"מ הוא הציל את חיי החיילים שלו כמה פעמים ושמענו את זה מהחברים, לא ממנו. למרות זאת, הראש שלו לא היה למעלה ולא למטה. ככה גם לגבי כל הגביעים שהשיג במועדון הימי. מה שהכי מתאר את ירדן זה הל"ג בעו־ מר כל השנים. ירדן היה כל ל"ג בעומר מחפש ילדים שאין להם עם מי לחגוג והיה מביא אותם למדורה איתנו". "כששמענו על הפציעה של ירדן, ומאחר ולא ניתן היה לראות אותו בטי־ פול נמרץ, עודכנו על ידי המשפחה על מצבו. יומיים לפני שירדן נפטר השא־ רתי לו מכתב בחדר שלו וכתבתי עליו 'תפתח כשתחזור'. כתבתי שם את כל הדברים שאנחנו צריכים לעשות ביחד, להגשים יחד. אני לא טסתי לטיול הג־ דול של אחרי הצבא, כי חיכיתי ליר־ דן ולאופק. ירדן רצה ליפן אני ואופק לתאילנד, אמרנו נעשה גם וגם. עכשיו כולנו עם עוד חברים ניסע ליפן. הכול חסר לי בירדן, בין הקפה, לבירה לסירה שהיתה לנו יחד עם החבר בן לדאני. אני כל החיים עם המשפחה הזו שהיא כמו משפחתי ואשאר איתם". בר זכאי אחיו של ירדן ז"ל סיפר על מידותיו של אחיו שהיה משכמו ומע־ לה ואמר: "ירדן היה גבר מיוחד. זכינו לגדול ביחד ולהיות אחים. אנחנו אנשי צבא וביטחון במשפחה. בכל יציאה הק־ פדנו להגיע לים בכדי לנקות את הראש, להפליג ביחד עם חברי מועדון השיט בחדרה ולסיים בקפה שחור בשקיעה שלפני כניסת שבת. אנחנו נמשיך את המסורת, יש כמה רעיונות להנציח את שמו ככל הניתן. להנציח אדם כמו ירדן זה דורש מאיתנו להגיע לסטנדרטים שלו. אחי אהובי לנצח, אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף אתה יודע". ¿

של חדרה

ניסים ז"ל. "נתינה אין סופית"

עולמו. בני משפחתו וחבריו מספרים על חלל גדול שנפער בליבם, מאחר וירדן היה מודל לחיקוי לרבים מתוכם. עמית גרטנר, חברו של ירדן ובעצמו פצוע נ"ט ומגויס בימים אלה ללחימה בצפון סיפר: "את ירדן הכרתי במועדון הימי אחרי שהכרתי את בר ושקד, אחיו הבוגרים שהיו מדריכים שלי. היינו נע־ רים בכיתה ז' בערך ומיד התחברנו. ירדן היה ילד שסוחף אחריו את כולם, תמיד היה כיף בחברתו, תמיד מוביל, איש באמת משמעותי בסביבתו. ירדן מאד אהב את הים, אהב לטייל ולשתות קפה בים. היינו חברים טובים, בהמשך גם הד־ רכנו יחד במועדון הימי. אני זוכר שרצה אבל בסוף התגייס 13 להתגייס לשייטת

בקרב בעזה. אלפים מתושבי העיר הגי־ עו בצהרי היום לחלקה הצבאית בחדרה וליוו את סרן זכאי, מפקד מחלקה בגדוד שקד של גבעתי, בדרכו האחרונה. 17.9 זכאי ז"ל, נפצע אנושות בתאריך בתקרית בה נהרגו סרן דניאל טואף, סמ"ר דותן שמעון, סמ"ר עמית באכרי וסמ"ר אגם נעים. הוא היה הבן הצעיר והותיר אחריו את הוריו יפה וגדעון ואת אחיו בר ושקד. שניהם אגב גויסו ושי־ רתו אף הם במלחמת שבעה באוקטובר. ירדן גדל בשכונת בית אליעזר והת־ חנך בבית הספר היסודי קפלן, בחטיבת תיכון חדש בית אליעזר ובתיכון הרב תחומי למדעים ואומנויות. הוא היה מד־ ריך במועדון הימי חדרה, והים היה כל

והרצון ללמוד ולבצע כל תרגולת. הוא עלה בסולם החגורות עד לקבלת חגורת כבוד שמעטים מקבלים. כמאמנו, היה לי ברור שניסים יחלך ליחידה מובחרת בזכות אהבתו למולדת והרצון לתרום מדינה. למרות שירותו האינטנסיבי בי־ חידה המובחרת בצה"ל, בכל הזדמנות הגיע למכון להתאמן". אחים ולוחמים שלושה ימים מהיוודע דבר מותו של סמר מיטל ז"ל, ביום שישי שוב היכה אסון כבד בעיר, עם קבלת הבשורה על ), שחודשיים 21 מותו של סרן ירדן זכאי ( נאבק על חייו בטפול נמרץ אחרי שנפצע

19

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 8.11.2024