נתניה 1.12.23

אשר אטדגי // צילום: יאיר שגיא

"פלישת החמאס לעוטף 23 עזה החזירה אותי אחורה, לפני שנים בדיוק, ליום שבו אחי הקטן, בני, נחטף ונהרג על ידי החיזבאללה. ביום האזכרה שלו, יש עכשיו הרבה אזכרות". בעיתוי שאין מצמרר ממנו, ביום הזדעזעה 2000 שנת 7.10 שבת ה המדינה עם חטיפתם של עדי אבי־ טן, בני אברהם ועומר סואעד בהר דב בלבנון על ידי החיזבאללה. כעת, שנים אחרי, אפרת אברהם מכוכב 23 יאיר, אחותו הבכורה של בני שהיה , חוזרת אל היום ההוא, אל 20 אז בן המאבק להשבתו ארצה, ואל הכאב האינסופי שהוצף מחדש עם בוקר שבת, כן, גם שבת, שהפכה לאסון לאומי: "אז, בחטיפה של אחי, המדינה הייתה בהלם ובטראומה, היום יש לנו בכלל מילים לתאר את מה שכולנו עוברים?". הלב נשבר ("המועקה לופתת") ) מכוכב יאיר, לא 48 אפרת אברהם ( רצתה להתראיין. הכאב האישי שלה התמזג ללאומי, טיפה באוקיינוס של טרגדיות, ו"מה היא יכולה להוסיף?" אמרה בכאב. היא גם לא רצתה לפרט מה היא עושה במסגרת עבודתה באוניברסיטה הפתוחה, וכמתנדבת וכראש שבט צופים, מאז השבת הש־ חורה למען החטופים והשבויים, הנר־ צחים והחיילים: "יש הרבה שעושים, זו גם הדרך שלי להתמודד, ככה חונ־ כתי, ככה פעלתי מאז שבגרתי, למה צריך לספר על זה?". צניעותה לבסוף נכנעה להפצרות שאולי יש בדבריה כדי לחזק אחרים, בעיקר משפחות שלא ידוע להן מה עלה בגורל ביקיריהם, וכן, גם כאלו ששכלו בן אב אח, אמא או אחות. גם ילדים. הניסיון המר שלה אולי יע־ ניק להם נחמה קטנה: "אני מדברת הרבה עם משפחות חטופים וכאלו ששכלו את יקיריהם. גם אנחנו לא ידענו מה עלה בגורלו של בני, רק אחרי שנה החליטו להגדיר אותו כחלל, ורק אחרי שלוש וחצי שנים גופתו הושבה אלינו. אני מבינה את חוסר האונים, אני לצערי מכירה את הבקרים האלו שמתעוררים עם מו־ עקה שלופתת את כל הנשמה והגוף יחד, כאב חד שלא מתפנה שלא מרפה. "המחשבה שאולי גם חלק ממשפחות היקירים יצטרכו להמתין זמן רב עד שיקיריהם יחזרו אליהם, לא נותנת לי מנוח. שלוש וחצי שנים בני לא היה איתנו, לא היה לנו לא יום ולא לילה,

אסור ששום משפחה תעבור אפילו לא שליש מזה. כל החטופים חייבים לחזור הביתה מייד, לא משנה מה המחיר. זה עינוי למשפחות שאין גרוע ממנו". מארב החיזבאללה ("התחפשו לחיילי או"ם") סמ"ר בני אברהם היה בין חיילי ההנדסה הרבים שפינו את מוצבי צה"ל בדרום לבנון ערב הנסיגה במאי 7.10.2000 . בצהרי יום שבת 2000 יצא סיור מבצעי שיגרתי בפיקודו, עם הנהג הגשש עומר סואעד ומפעיל המאג עדי אביטן, לסיור בציר לאורך הר דב, בפאתי כפר שבעא, שם המ־ תין להם מארב של פעילי חיזבאללה, מחופשים לחיילי או"ם שהפעילו מטען חבלה. בני, יחד עם עדי ועו־ מר, נפצעו קשה ונחטפו לתוך לבנון. לימים נקבע מותם ביום החטיפה. "כשגופתו של בני חזרה לארץ, ביצע בו הפתלוג פרופ' יהודה היס נתיחה לאחר המוות, אחי נפטר כשמונה שעות מאז שנפצע בגלל איבוד דם. אם הוא היה מטופל כמו שצריך, הוא היה חי". שלוש שנים וחצי לא נודע מה עלה בגורלם של בני, עומר ועדי, מהו מצבם, היכן נפגעו והיכן הם נמצאים. המשפחות יצאו למאבק עיקש בניסיון לחשוף כל פיסת מידע אודותיהם. הם לא חסכו מאמצים, הפעילו קש־ רים, ונסעו לכל מקום בעולם, בתקווה לקבל אות וסימן חיים. הם נפגשו עם שועי עולם, נשיאים, ראשי ממשלה ושגרירים במטרה ללחוץ להחזרתם 2001 בנובמבר 2 של הבנים הביתה. ב הכריז צה"ל על שלושת החיילים הח־ טופים כחללים שמקום קבורתם לא נודע. "לא הסכמנו לקבל את הקביעה הזו, למרות שישבנו שבעה, רצינו לראות אותם", נזכרת אפרת, "זה גם מה שגרם להמשך החיפושים והמאמצים להשיב את הבנים הביתה שנמשכו כאילו היו בחיים והמשפחה המשיכה לדחוק בממשלה לעשות כל שביכולתה לה־ שיב את הבנים הביתה מהשבי". כשנתיים וחצי אחרי ההכרזה על 29.1.2004 השבויים כחללים, ביום הובאו השלושה לקבורה בישראל: "אלו היו זמנים אחרים", מספרת אפרת, "לא הייתה מודעות לפעילות אינטנסיבית של משפחות, היינו הסנונית הראשו־ נה, נפגשנו עם כל מה שיכולנו, חרש־ נו למעשה קרקע בתולה שלא הוכרה אז, שלא מאפשרת לאף אחד לשכוח, להשמיע כל הזמן את הקולות של הח־ טופים, רק זו הייתה הדרך להשבתם ארצה, לצערי זה נמשך שלוש וחצי שנים, גם זה היה מאוחר, ואסור שזה

רפרודוקציה: מאיר פרטוש | בני ז"ל יחד עם אפרת (משמאל) והאחות דפנה

אחותו של החייל בני אברהם שנחטף שנה חוזרת אל התופת 23 לפני השבת השחורה גרסת 7.10.2000 גם אז זו היתה שבת, גם אז זה היה אותו תאריך: חיזבאללה חטף את החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד אפרת אברהם מכוכב יאיר, אחותו הבכורה של ● בלבנון ● , חוזרת אל היום מהקשים בחייה 20 בני שהיה אז בן ואל הכאב שלא נגמר ● אל המאבק להשבת גופתו ארצה ושהתנפץ שוב בעוצמה אדירה בשבת עם ההתקפה על ישובי העוטף, שהפכה לטרגדיה של ישראל כולה: "אז, בחטיפה של אחי, המדינה הייתה בסוג של הלם וטראומה, היום יש לנו בכלל מילים לתאר את מה שכולנו עוברים?"

1.12.2023 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 30