נתניה 1.12.23

ליאורה ואייל צור עם תמונת בנם. "חברות הייתה ערך עליון בשבילו"

החבר רועי דמארי מספר על החלל שנו־ תר: "הוא חסר לי בכל דבר. היינו מדברים מדי יום. עמית לא היה רואה הרבה בית וכשהיה כאן זה רק עם החברים". החבר יואב שובל: "ליאורה חברה של אמא שלי ואנחנו מכיתה א'-ט' ביחד, באותה מגמת כדוריד ברופין. חברים שנים, עושים הרבה שטויות, רבים עם המורים, יש לי המון חוויות וזיכרונות עם עמית, לא יודע מאיפה להתחיל בכלל". ליאור מליחי חבר נוסף מהמושב מספר: "מאז שאני זוכר את עצמי אנחנו חברים. למדנו ברופין מכיתה א'-ו' באותה שכבה. הוא היה ילד מיוחד. תמיד שמח וזורם לכל דבר. היינו בהרבה חופשות יחד, צברנו המון חוויות, והוא היה זורם אית־ נו בהכול. נפשנו בווילות בצפון ובכנרת באוהלים ופעם כשארגנו וילה בצפון, הוא ברח מהבסיס רק כדי להיות איתנו". גיא בן חור מספר: "בכיתה ט' התחברנו, דרך משחקים בסוני. היינו מעשנים נר־ גילה יחד עד הבוקר. עשינו הכול ביחד. קנינו בגדים, התקעקענו יחד, היינו כמו אחים. לפני הגיוס טסנו ליוון עם עוד חברים. כולנו היינו כאן בני בית". נפילתו של עמית הותירה חלל גדול בלבה של חברתו מיטל אחרק. "בערב ראש השנה האחרון היינו באוטו וזו הפעם האחרונה שראיתי את עמיתי שלי", מספרת ליאורה ומחבקת את מיטל הבוכיה. "מישהי התקשרה והייתה על רמ־ קול. בסיום השיחה הוא אמר לי: 'זו החיים שלי. את עוד תופתעי'. לא התייחסתי כי תמיד היו לו ידידות ובחורות. בשבעה הסתקרנתי מי זו. סיפרתי לגיא בן חור והוא סיפר לי שמדובר במיטל אחרק". "עמיתי תמיד היה מדבר על ההורים שלו, אומר שליאורה היא החברה הכי טובה שלו והוא מספר לה הכול. הוא העריץ את אבא שלו", מספרת אחרק. "הוא היה רגיש. תמיד ידע להגיד את המילה הנכונה בכל מצב. הוא היה מצחיק ברמות, אהב מאוד מוזיקה שחורה וגם מוזיקה מזרחית ותיקה כמו ששרים 'הפרויקט של רביבו.' היינו צופים יחד בהמון סרטים וסדרות ישרא־ ליות. קראתי לו 'תותי' וזה היה משגע אותו". איך שמעת על נפילתו? "ביום שישי בערב דיברנו והוא ביקש ממני לא לצאת ואם כן אז רק בעמק חפר, לא להתרחק מהבית. שאלתי מה הסיבה אם הוא מרגיש משהו, הוא לא ידע להס־ ביר אבל היה חשוב לו שאהיה קרוב לבית ואף פעם הוא לא ביקש. זה כאילו הוא הר־ גיש משהו. קמתי בבוקר שבת עוד לפני שראיתי את ההודעות ממנו במן בהלה ומיד התקשרתי אליו והוא לא ענה ולא ענה. דיברתי עם החברים וגם הם לא תפסו אותו. במוצ"ש היינו כמו חמ"ל של חברים ואז גיא בן חור התקשר ושאל אם אני רוצה לבוא לשבת איתם. אמרתי לו 'מה קשור? תגיד לי מה עם עמית, אני יודעת שאתה יודע והקול שלו רעד'. הוא אמר לי אז צאי החוצה רגע, יצאתי, גיא יצא מהרכב וחיבק אותי. הבנתי".

חברי ילדות של עמית מתכננים להנציח אותו באמצעות קעקוע זהה לזה שעיטר את גופו - ציור של ורד. החברים יצרו סקיצה, הוסיפו את A האות שמסמלת את שמו של עמית וכעת הם ממתינים ליום בו כולם ישובו מהצבא, כדי להתקעקע יחדיו "הוא היה נכנס איתי למיטה, שם יוטיוב ואומר 'אמא, בואי נשיר'. תמיד שמעתי אותו שר בבית עם הקריוקי. לפני הגיוס וללא ידיעתי הוא נכנס לאולפן, הקליט לי שיר ועשה סרטון, כי ידע שיהיה בצבא ולא יספיק להכין לי"

סט, מתוך כוונה שיהיה מוכן ביום הולדתה שצוין בחודש נובמבר. "כילד עמית מאוד אהב לשיר", היא מספרת. "הוא היה נכנס איתי למיטה, שם יוטיוב ואומר 'אמא, בואי נשיר'. תמיד שמעתי אותו שר בבית עם הקריוקי. לפני הגיוס וללא ידיעתי הוא נכנס לאולפן, הקליט לי שיר ועשה סרטון, כי ידע שיהיה בצבא ולא יספיק להכין לי. שלי הוא שלח סרטון 49 ביום ההולדת ה עם תמונות שלנו ותמונות מהצבא". "חבר שלו דיבר איתנו בשבעה וסיפר שהיה עם עמית רק חודשיים בהכשרה והחליט לקעקע את שמו, כי מאוד התח־ בר אליו וידע שאהב קעקועים. בשווארמה שאולי בחדרה, שכל כך אהב, תלו תמו־ נה שלו וגם במספרת עמוס בבית אליעזר ומאפיית נתנאל באליכין. הוא נגע בהמון אנשים שאהבו אותו. שבועיים לפני מותו הוא שלח לי סרטון שלו מנגן באורגן ובי־ קש שאקנה לו. אהב לשחק כדורגל והמא־ מן באליכין רוצה לקרוא לקבוצה כעת על שמו". "בשבעה באו המון שהוא נגע בהם",

מוסיף אייל. "ליד רופין יש מסעדת סביח שאהב והוא נכנס ללב של הבעלים. עמית תמיד קנה שתי מנות, אבל לפע־ מים כשראה שלילד חסרים כמה שקלים הוא ויתר על מנה בשבילו כדי לתת למי שחסר. עם השנים המנה נהייתה מזוהה איתו, ככה שילדים ביקשו מהבעלים: 'תעשה לי סביח עמית'". אורלי צור, גיסתו של אייל מספרת על בחור כריזמטי ומלא בהומור: "הוא היה צ'ארמר, מלא חן, היה בא מהצבא ומיד מבקש 'אורלי, תכיני לי קפה, אוכל'. כולם התאהבו בעמית היה לו קסם מיוחד". החברים של עמית חוץ מהמשפחה הכאובה, הותיר עמית, גם חברים שהיו בני בית. החבר אביאל בתיה: "עמית היה חבר מאוד טוב, תמיד בפרונט, עוזר עם נתינה מעל ומעבר. היה רודף צדק וה'ישיבות' איתו כשחזר מהצבא כל כך חסרות לי".

כך הם שמעו בקשר שהמוצב שלהם מו־ תקף. איתי המ"מ העביר את כולם לגי'פ והם נסעו למוצב לנסות להגן עליו מב־ חוץ. הם נלחמו, שלושתם נהרגו ועוד שני חיילים מהמוצב. אנחנו מעריכים שהמוצב לא נכבש בעקבות הלחימה שלהם. הכוח הגדול של המחבלים לא נכנס למוצב בע־ קבות הקרב שהם ניהלו". "חסרה לי הנוכחות שלו, הכול בו חסר לי. הוא היה ילד של חברים, דעתן שמ־ שיג הכול אבל בצורה נעימה. כשניסיתי לייעץ לו הוא תמיד אמר לי: 'אבא, אתה לא סומך עליי?'. כשהיה חוזר מהצבא, והוא היה מרותק לא מעט, מיד הלך לה־ סתפר ומשם ישירות לחברים שלו. חב־ רות הייתה ערך עליון בשבילו". אהב את החיים לליאורה נותרה מזכרת שוברת לב מבנה: שיר שהקליט עבורה באולפן, מספר חודשים לפני גיוסו בחודש אוגו־

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

ראשון לציון 1 נח מוזס ˆ " "ידיעות נתניה michtavim@yedtik.co.il

/ פקס מודעות 09-8625550 : טל' מודעות ומנהלה 03-6898430 : / טלפון מערכת 04־6343234 : ומנהלה

9

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 1.12.2023