נתניה 11.03.22

תחוםהאורתופדיה נחשב לגברי ומעטמאוד נשיםפונותאליו ‰ בהלל יפה יששינוי מגמה: בביתהחולים יש שבעמתמחותבמחלקתהכירורגיההאורתופדית ‰ ד"ר נוריתשדמי, מנהלת יחידתהטראומההאורתופדית, והמתמחותמספרותמדוע בחרו בתחום ומגלותמההיתרון של אורתופדיתעל פני אורתופד המהפכההאורתופדית של הלל יפה חדרה

מירית גולן

ד"ר נועה מרטינוביץ

ד"ר טטיאנה סורטו

ד"ר נועה גיפס

ד"ר טל אקרמן

ד"ר נורית שדמי

תחום האורתופדיה נחשב לגברי בעולם הרפואה. ההערכות מדברות ת � אחוז בלבד של נשים ב 3-5 על

ד"ר רואן מסארווה

חום. אולם לאחרונה מסתמן שינוי קל במגמה ומי שמוביל את השינוי הוא בית החולים הלל יפה בחדרה, עם מספר שיא של שבע מתמחות במחלקת הכירורגיה האורתופדית. ד"ר נורית שדמי, שמנהלת את יחידת הט ת ראומה האורתופדית, בהלל יפה, מקדמת מאד את הנושא ובקרוב אף תשיק את קבוצת הרו ת פאות האורתופדיות בכנס אורתופדי ארצי. למה רק גברים ) מתמחה בכירורגיה 32 ד"ר טל אקרמן ( אורתופדית, תושבת תל אביב, הייתה בי ת לדותה מתעמלת מכשירים וזה מה שהוביל אותה לתחום האורתופדיה. "הייתי ילדה ספורטאית ועד לפני שנה גם היו לי מרכזי ספורט לילדים ברחבי הארץ", היא מספרת. "בילדותי הגעתי המון לאורתופדים ותהיתי למה רק גברים בודקים אותי ולמה הם תמיד מציעים לי להפסיק להתאמן, במקום להציע פתרונות. משם הגיעה המשיכה הראשונית שלי לתחום. זה היה הכיוון העיקרי שלי מההתחלה וככל שהתקדמתי בלימודי הר ת פואה הבנתי שזה מה שאני רוצה". למטופל בכלל משנה אם זה רופא או רו ־ פאה? "יש קהלים שבהחלט כן. יש הרבה ילדות ספורטאיות שכל הזמן יש להם סוגיות גוף. חלק מהבדיקה היא להתפשט מול הרופא שיראה את הגב למשל, וכילדה אני זוכרת את זה כסיטואציה מאוד מביכה. אם היו רו ת פאות אז, זה היה מקל עליי. אני סבורה גם שיש לנו כנשים יכולת אינטואיטיבית טובה יותר להקשיב למטופל". יש טענה שאורתופדיה זה מקצוע שדו ־ רש כוח פיזי ולכן יש יותר גברים בתחום. "הדעה הרווחת היא שניתוחים אורתופדים דורשים כוח פיזי. עם הקדמה והטכנולוגיה, האפשרויות שלנו כנשים רחבות יותר. אם פעם נדרשנו לכוח פיזי על מנת להחזיר עצם ומפרק למקום היום יש מכשיר שי ת עשה את זה בקלות. אני מתה על המקצוע שלי, נהנית מכל רגע. הוא תובעני עם המון תורניות ואני לא נמצאת הרבה בבית, מה גם שילדתי לפני שמונה חודשים. בכל זאת, אני מתה על העבודה שלי". מטייבה 30 ד"ר רואן מסארווה בת ה- מתמחה אף היא במחלקה. "יש לי תינוק בן שלושה חודשים ובעל מהמם שתומך בי ורק מדרבן אותי, ככה שאני מסתדרת", היא מס ת פרת. "כילדה, לא נחשפתי לעניין המגדרי והשלכותיו אף פעם. גדלתי כשווה בין שני בנים. אבל כיום, כשאני חלק מהמערכת, אני רואה את החוסר ברופאות נשים ובפרט ערביות. רציתי לעשות כל שביכולתי מק ת צועית ואישית למלא את החוסר הזה. כבר

ד"ר ריבי שלום

ד"ר ריבי שלום: "אף מסגרת לא האמינה בי, בשום מקום לא קלטו אותי. גם כיום אני קצת שונה מהמיינסטרים של הרופאים, עם הקעקועים. בעיניי, זה דווקא גורם למטופלים להתחבר אליי"

צילום: באדיבות בית החולים | " המתמחות מהלל יפה. "נהיינו המחלקה עם הכי הרבה נשים בארץ, זה כוח נשי עצום

כסטודנטית, נמשכתי למקצועות כירורגיה ובמהלך סבב קליני שאנו עושים, הבחנתי שבאורתופדיה כירורגית כולם גברים. הת ת חלתי לגלות עניין בתחום וחיפשתי מנ ת טורית במקצוע והיה קשה למצוא. קרה לי גם, שבמהלך תורנות בסטאז', אישה ערביה דתייה הגיעה עם בעלה למיון אחרי תאונת דרכים והוא התעקש שרק רופאה תבדוק אותה, ולא הייתה, כזו. אז הבנתי שזו השלי ת חות שלי, בנוסף לשליחותי כאשה". במהלך הסטאז' שלה בחרה לעשות חוד ת שיים במחלקה אורתופדית בהלל יפה. "אני מרגישה שחדר ניתוח הוא המקום הטבעי שלי", היא אומרת. "אחרי הסטאז' התחל ת תי התמחות, רוב הצוות היה גברי, לא היו מתמחות בכלל והאישה היחידה היא ד"ר נו ת רית שדמי מנהלת המחלקה, שהיא השראה אישית ומקצועית לכל אישה. אני פעילה מאוד ברשתות החברתיות, יש סטודנטיות שפונות אליי, בעיקר מהמגזר הערבי, ואני מחזקת אותן, עונה לשאלותיהן ומרגישה שאני תורמת משהו כדי שיגיעו לתחום". למה לדעתך פחות נשים מגיעות לאורתופדיה? "זה מקצוע תובעני, מצריך המון שעות עבודה ולכן נשים נוטות לבחור פחות במ ת קצועות הכירורגיים. אצל הערביות

בארץ, זה כוח נשי עצום". יש מסר שתרצי להעביר?

ארגון לא רשמי ) אם לשלושה 39 עבור ד"ר ריבי שלום ( פעוטות מתל אביב, שעברה מסע מרתק בדרך לעולם הרפואה, תחום האורתופדיה היה טבעי: "כשכול הילדות קיבלו ברביות אני קיבלתי ארגז כלים, תמיד אהבתי לפרק, להרכיב ולבנות", היא מספרת. ד"ר שלום החלה את דרכה כאחות סיעו ת דית, וכנגד כל הסיכויים, כיום היא מתמחה בהלל יפה: "תמיד רציתי ללמוד רפואה, אבל לא חשבתי שאני חכמה מספיק, היו לי הפרעות קשב וריכוז, אז לא ידעו על זה הרבה ולא הבנתי למה אני לא מצליחה בשום מסגרת. נזרקתי מכל מיני מסגרות, הייתי מהילדים הפנקיסטים שזרוקים בכיכר דיזי ת נגוף עם קרחת וניטים. בצבא התחלתי קד"צ אחיות והעיפו אותי, כל הזמן הייתי בכלא הצבאי. אחרי הצבא התחלתי ללמוד בבית החולים איכילוב אחיות ועבדתי במחלקה כירורגית, מישהי שם אמרה לי פעם: 'לך אסור להתקרב בכלל לחולים'. בכיתי במ ת טבח מחוסר האונים כי רציתי לעשות יותר למען החולים. עזבתי ונסעתי ללמוד רפואה בהונגריה. את הלימודים סיימתי כמצטיינת דיקאן". להלל יפה הגיעה כחלק מסטאז': "בחרתי באורתופדיה. תמיד אהבתי לבנות דברים וכבר ביום השני שלי בהלל יפה, הרגשתי הכי בבית בעולם. כשהגעתי עם קצת חשש, רואן, הייתה אישה יחידה בין מתמחים גברים והיא מיד אמרה לי: 'אל תחששי, אני אלמד אותך כל מה שאני יודעת'. נהיינו המחלקה עם הכי הרבה נשים

"אפשר להגשים חלומות. יש לי משפחה מדהימה שתמיד האמינה בי גם כשהייתי טוטאל לוס, תמיד אמרו לי: 'כשתמצאי מה שאת אוהבת, את תפרחי וזה קרה באמת'. אף מסגרת לא האמינה בי, בשום מקום לא קלטו אותי. גם כיום אני קצת שונה מהמיינסטרים של הרופאים, עם הקעקועים. בעיניי, זה דווקא גורם למטופלים להתחבר אליי". ד"ר נורית שדמי, מנהלת יחידת הטראומה האורתופדית בהלל יפה, שמקדמת את נושא שילוב מתמחות באורתופדיה אומרת: "בש ת בוע הבא בכנס האורתופדי השנתי יתקיים כינוס הבנות באורתופדיה. במהלכו נדבר על אחוזי הנשים בתחום, יוצג מחקר וניצוק תוכן נוסף לארגון הלא רשמי שלנו. אולי נחשוב על הקמת קבוצת פייסבוק או ווטסאפ וקורסים ייעודיים". מתמחות 60-80 לדבריה בארץ יש בין באורתופדיה, והנתונים מעט נמוכים מנ ת תוני העולם: "אני למשל הייתי המתמחה הראשונה בבית החולים בעפולה ורק אחרי המון שנים הגיעה עוד מתמחה. ברוב בתי ואצלנו יש שבע". 2-3 החולים יש למה יש רתיעה מהתחום? "אני חושבת שזה החשש מהקשיים הפי ת זיים. כי בעבודה הזו יש גם נגרות וגם מסג ת רות, אנחנו חותכים ובונים, יש לנו מסמרים וברגים". מה היתרון של אורתופדית על פני אור ־ תופד? "בכל מקום עבודה שאליו נכנסת אישה היא משנה את אופי העבודה וגם היחס למטופלים משתנה. השינוי הוא יותר מבת שקודחת עצם. נשים מביאות משהו אחר ול ת משל עובדות יותר טוב בצוותים". ¿

ד"ר טל אקרמן: "חלק מהבדיקה היא להתפשט מול הרופא שיראה את הגב למשל, וכילדה אני זוכרת את זה כסיטואציה מאוד מביכה. אם היו רופאות אז, זה היה מקל עליי"

זה קשה כפליים, כי הן צריכות לפרוץ שני מחסומים - מחסום כאישה ומחסום כערביה". ד"ר מסארווה המצויה לק ת ראת סוף התמחותה, מתעתדת להיות בעתיד, מומחית בנו ת שא עמוד השדרה: "כיום אין בארץ כזו, ואני מאמינה שצריך להאמין בעצמנו, כדי שכל מה שנרצה יקרה".

22

11.3.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה