נתניה 11.11.22

חננאל חכמון, איציק חדד וצביקה נעים יצרו את "כמה נתניה?", מופע שכולו סיפורים אמיתיים, וגם כמה דמיוניים, מההווי של העיר ‰ הופעת הבכורה בפסטיבל "אינזואגדה", היתה הצלחה מסחררת, ובעקבותיה זרמו הצעות להופעות נוספות ‰ "אנשים באו והתחברו למופע הזה מכל המקומות. ממש התלהבו והרגישו חלק ממה שסיפרנו", אומר חדד ה צ ג ה של עיר חדש בנתניה: מופע עם הסיפורים המרתקים של העיר

המשתתפים

צביקה נעים. , עיתונאי, 54 בן פובליציסט, יוצר דוקומנטרי וכותב סיפורים קצרים איציק חדד. סופר, צורף ומטפל באמנות. כתב חמישה ספרים חננאל חכמון. מוזיקאי, פייטן, זמר, מורה ללשון, נגן עוד, גיטרה ובוזוקי ומנהיג ההרכב

''אונאניס רבטיקו''

נטאלי סילבר

נתנייתים שלושה גברים ממוצא טריפוליטאי החליטו להגשים חלום ולהרים מופע שיעסוק בעיר שבה גדלו ואותה הם כל כך אוהבים. הם קראו לו ''כמה נתניה?''. הופעת הבכורה שלהם בפסטיבל "אינזואגדה" בחודש שעבר, גרמה לצונאמי של התלה ־ בות ועניין, ובעקבותיו להמשך סיבוב ההופעות. מאחורי המופע, שילוב של בידור ונו ־ נסנס מקורי על נתניה, עומדים שלו ־ ), עיתונאי ידיעות 54 שה: צביקה נעים ( אחרונות, פובליציסט, יוצר דוקומנטרי וכותב סיפורים קצרים שחלקם יפורס ־ מו בספר שעתיד לצאת בשנה הקרובה, ), סופר, צורף ומטפל 54 איציק חדד ( באמנות שמאחוריו חמישה ספרי פרו ־ זה ("תחנה אחרונה נתניה", נערי הפח" -"לא תכננתי להגיע לבנגקוק") וח ־ ) מוזיקאי, פייטן, זמר, 42 ננאל חכמון ( מורה ללשון, נגן עוד, גיטרה ובוזוקי ומנהיג ההרכב ''אונאניס רבטיקו" שמתמחה במוזיקה יוונית. השלישיה שכבר בחרה נתיב עשייה בחיים, אבל החליטה, בעקבות מגפת הקורונה, להשקיע בחלום חדש-ישן, ולהרים מופע שמאגד סיפורים ואירו ־ עים שהם גדלו עליהם.

היסטוריה דמיונית "זה התחיל מזה שאנחנו שלושה אנשים שאוהבים לכתוב וליצור", מסביר חכ ־ מון. "עברנו מלנגן במרפסת ולדבר על רעיון, ליצירה של ממש, הופעה שהיא סיפורי שכונה קצרים שהם ההוויה הנ ־ תנייתית, עם מוזיקה שכולנו מכירים מהילדות, אנשים שפגשנו או שמזכי ־ רים לנו אנשים שפגשנו, וגם חוויות. זה הקטע של המופע, הקסם הזה, שמצליח לעבור דרך מופע של שעה וחצי. ואני חושב שהמוזיקה רק מוסיפה לו". "לי אישית הקונספט הזה של סיפורים קצרים כחלק ממופע פשוט התאים, כי זה משהו שאני עושה כל הזמן, כותב סיפורים קצרים כאלה, מעין היסטוריה דמיונית של נתניה", מספר חדד. "סי ־ פורים שנשענים על טיפוסים שפגשתי או שנדמה לי שפגשתי. אני אוהב להס ־ תובב בעיר ולקלוט טיפוסים מעניינים, ממש לבנות להם ביוגרפיה, שמתבססת על איזה התרחשות שקרתה. הסיפורים הכתובים עוד עתידים לצאת בספר. אני מודה שגם עלי הדמויות מנתניה משפי ־ עות. לא רק בכתיבת הסיפורים למופע, אלא גם בכתיבת הספרים שלי. העיר היא חלק ממני וממה שאני עושה''.

והיה לנו יותר זמן פנוי, משהו כמו שנה וחצי, להיפגש ולהעלות רעיונות, להת ־ חבר לסקיצה על שכונה, אבל משם זה פשוט רץ, כי ברגע שהודיעו לנו שאנ ־ חנו חלק מפסטיבל 'אינזואגדה' בנתניה, הספיקו לנו שלושה-ארבעה מפגשים בשביל להתגבש ולצאת לדרך. הרגשנו ממש שזה הטיימינג המושלם עבור שלו ־ שתנו שהמופע הזה ייראה אור". חכמון, שאמון על הפן המוזיקלי במו ־ פע, מספר על החיבור עם הקהל: "ההווי של העיר הזו הוא בלי ספק חלק מאיתנו. זה פס הקול. הריחות של הבישולים בחדר המדרגות, הילד שצועק מלמטה, המבו ־ גר שמבקש ממך להשלים מניין דווקא כשאתה ממהר והצלילים שעלו מהדי ־ רות. נכון, יש לכולנו נטייה להאדיר את מה שהיה פעם, את הזיכרונות שלנו, אבל עובדה, זה עובד והרבה אנשים מתחב ־ רים לזה, חלק גדול מהם לא גדל בנתניה בכלל". אנרגיה טובה הופעת הבכורה התקיימה בתחילת חודש ספטמבר. "הדבר המדהים בעי ־ ני זה שהלכנו להופיע בפעם הראשונה ומיד בתום ההופעה הזמינו אותנו שוב

נעים, שמתפרנס ממילים, מספר כי הפרץ של היצירה הופיע בתקופת הקורונה. ''אני אוהב לכתוב על אנשים והתרחשויות. ממש כמו איציק שאוהב להסתובב בשוק וברחובות העיר, ושומע סיפורים מאנשים", הוא אומר. "חשבנו ביחד לעשות מזה משהו ויצא לנו סיפור מסגרת שהיווה את הבסיס, ממש פתחנו סלון כתיבה נתנייתי". מה גרם לכם לצאת לדרך? צביקה: "הלכתי עם איציק להופעה של חננאל עם ההרכב שלו בפסטיבל אינ ־ זואגדה לפני כשנה וחצי. הוא ניגן בחצר של בית וזה היה מדהים, אני חושב שזו הייתה הנקודה בה שנינו אמרנו, 'וואו, מפה חייבים לקדם את המופע שלנו'. זה ממש עשה לנו חשק כי זה פסטיבל יפה ומגניב שמתרחש בחצרות בתים ובתוך הקהילה, וזה יושב בול על הסיפורים האלה. ממש התלהבנו. התחלנו לברר מה זה הפסטיבל הזה ומי עומד מאחורי זה והגשנו בקשה להיות חלק מהמופע. שנה אחר כך, כשהם פנו אלינו, היה ברור לנו שאנחנו הולכים על זה". "ממש המצאנו את עצמנו דרך המו ־ פע הזה", מבהיר חדד את התחושה ששלושתם שותפים לה. "נכון שזה הת ־ חיל בזמן הקורונה, כשעבדנו הרבה פחות

חכמון: "ההווי של העיר הזו הוא בלי ספק חלק מאיתנו. זה פס הקול. הריחות של הבישולים בחדר המדרגות, הילד שצועק מלמטה, המבוגר שמבקש ממך להשלים מניין דווקא כשאתה ממהר והצלילים שעלו מהדירות"

נתניה חדרה

עורכת גרפית ראשית: ספיר שוקרון / רכזת מערכת: יעל קדר / עריכה: בן קפלן / עורך: קרן חי-אטיאס / מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: אורית קוסטנטינו גלוריה אלקלעי, מאירה כהן, גילי זרד / יועצות פרסום: שלומית נח / רכזת מינהלה: אדי טורג'מן מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה:

| " שרון צור ‰ משתתפי ההצגה "כמה נתניה צילום: | בני לם בשער: אלעד גרשגורן צילום: | דימה חבר ‰ דורי בן זאב צילום:

10

11.11.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה