נתניה 12.01.24

החברים של אסף | במפגש ביום שישי צילום: אלבום פרטי

איתי לוי: "אף אחד לא דמיין מה עומד להתרחש במסיבה. ואז התחילו טילים. עלינו לאוטו במטרה לצאת משם, בפקק הגדול, מחבלים ירו לנו על הרכב ורצנו החוצה. אושר, אסף וסתיו רצו יחד לכיוון אחד, אני איכשהו רצתי לכיוון אחר. הם הגיעו לחפ"ק מסיבה. משם התפצלו מאושר והקשר איתם אבד"

מחייך אלי, אותה קעקעתי על היד שלי". איתי לוי מוסיף: "אני ודור ורמי דסטה, עוד חבר שגם היה איתנו במסיבה הול־ כים לים מדי יום וכל שקיעה חושבים על אסף. אנחנו לא מדברים על כלום שם חוץ מאסף, הראש סביבו". כחלק מהרצון להנציח את זכרו, יזמה המשפחה ציור קיר של אסף וסתיו על חנות החיות "סמארט פט" בחדרה, אותה יצר האמן החדרתי לירן טפירו. חלק מהחברים מבקשים להנציח את זכרו בחוף הים, אולם בגלל המלחמה המ־ תמשכת הנושא לא מתקדם. החברים גם פנו לפרויקט 'סיפור חיים' במסג־ רתו כותבים ועורכים התגייסו להנציח את הקורבנות בספר. "רמי דסטה, חבר של אסף, כתב הלחין והקליט שיר ראפ שכתב עליו, על המסיבה, על סתיו ועל עצמו בצבא", מספר לוי. "היינו איתו באולפן באור יהודה כשהוא הקליט את השיר. זה היה כל כך עוצמתי שקשה לתאר. רמי גם שתל שם הקלטה שאסף שלח לו כשרמי היה בצבא, שבה אסף אומר לו : 'דוד יקר שלי שומר ישראל'. זה היה מצמרר". ברניקה מספרת שאחד העובדים במ־ נאו, קעקע את מפת ארץ ישראל על כשהאותיות israel ידו עם הכיתוב מודגשות כמחווה לאסף a ו- s וסתיו."ההנצחות מרגשות אותי מאוד. יש אישה שאנחנו לא מכירים ששמעה על אסף, ציירה אותו והגיעה מחיפה כדי לתת לנו את הציור", סיפרה ברניקה שבעצמה, עונדת שתי שרשראות חד־ ושנייה a שות האחת נושאת את האות . s את האות

"לאקסית שלי היה רייזר ויום אחד התקשרתי אליו שיבוא לסיבוב. נסע־ נו לדיונות של יער חדרה והוא השעין את הראש אחורנית ועצם עיניים. כולו רוגע. הייתה איזו מהמורה בדרך והתה־ פכנו איזה שלוש פעמים. נחתנו על הצד. הייתי לחוץ, שאלתי את אסף 'אתה בסדר?' הוא לא ענה לי, ופתאום התחיל דקות. זה 40 לצחוק ולא הפסיק איזה משקף אותו מאוד. תמיד חי את הרגע וגם נהנה ממנו". לנצח אחי אסף וסתיו ז"ל עבדו בחוף מנאו במ־ כמורת. הוא כטבח והיא כמלצרית ות־ כננו לחפש דירה יחד. כחלק ממיזמי ההנצחה לזכרם, המסעדה ומועדון הג־ לישה בחוף יצרו מעגל גולשים לזכרם. ברניקה הביאה את הגלשן של אסף, שלבסוף נשאר בשטח כמזכרת מאסף. "לכל מקום שהוא הגיע הוא הכניס אור. אדם מתוק כזה", מספר עומרי דנינו ואיתי לוי מוסיף: "הוא היה רוקסטאר. לא היה צריך להכיר אותו כדי לאהוב אותו". דור אופדיסנו קעקע את דמותו של אסף על גופו, כמחווה לחבר שלנצח יישאר איתו: "לפני המסיבה בנובה הייתי בטיול גדול בדרום אמריקה וכ־ שחזרתי לארץ, ראיתי אותו אבל לא לבד, תמיד עם חברים. אחר כך שוב טסתי והתגעגעתי אליו, אני לא יכול לתאר כמה. הוא הולך איתי כל החיים. יום לפני השלושים למותו, קעקעתי על היד שלי את דמותו. חיפשתי תמו־ נה ופתאום מצאתי את התמונה שלו

צילום: אלעד גרשגורן | ברניקה אדברג עם תמונתו של אסף

וכשאסף נעדר הייתי בארץ בביקור וכמובן קיווינו לסוף טוב. כמה היינו כמו אחים? כששיחקתי בקריית שמו־ נה, חזרתי הביתה באיזה יום ואני רואה את אסף יושב עם אבא שלי. אמרתי לו: 'מה אתה עושה כאן, אני חייב תכף לצאת שוב'. הוא ענה לי 'מי בא אליך בכלל, באתי לאכול'. הוא היה בן מש־ פחה. לא פספס אף משחק שלי, ידענו הכול אחד על השני. כשהייתי בקריית שמונה, לא יצא לנו לדבר כל יום. כש־ סימסתי לו 'מה קורה' הוא היה עונה לי 'שתוק, מה אתה רוצה' כלומר: 'מה אתה מסמס, תתקשר'. אסף היה סתל־ בטן, שנון מאוד. מצד אחד הכי שטו־ תניק מצד שני היה לו עומק, היה עם מי לדבר. הוא חי את הרגע, אהב את החיים כל כך, וידע מה לעשות כדי להיות מאושר". יש חוויה משותפת שאתה זוכר?

לי", סיפר החבר עומר דנינו. "יש חברים שקשה להם נפשית להגיע. לי זה עושה טוב". דור אופדיסנו מוסיף: "כשאסף הוגדר נעדר, היה לי קשה להגיע, נתתי למ־ שפחה את הזמן שלה. אבל מאז שהגי־ עה הבשורה הקשה, אני כל הזמן כאן. כשהיה פיגוע בחדרה לפני כמה שנים, אני ואסף דיברנו. הוא לא פחד על עצמו אלא דאג למשפחה ואמר אז, שאם יקרה לו משהו, הוא רוצה שידאגו למשפחה שלו, שלא ישאירו אותה לבד". זיו מורגן, כדורגלן הנבחרת הצעי־ רה של ישראל, שמשחק בליגה הרו־ מנית, הוא חבר של אסף מגיל הגן. "מגיל שנה אנחנו יחד. המשפחות הפכו חברות בעקבותינו", הוא אומר. "אני קורא לברניקה 'אמא שתיים' ואסף קרא לאמא שלי 'אמא שתיים'. זה לא חבר זה אחי. אני משחק ברומניה

25

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 12.1.2024